מאמר מערכת גליון 447

מאמר המערכת גליון 447

פרשת השבוע, פרשת נשא, עוסקת בין היתר בנושא של מי שנשלח אל מחוץ למחנה, טמאים ומצורעים וכו', וגם איך מתייחסים למי שנשארו במחנה: לחוטא שצריך להתוודות ולהעלות קורבן, לסוטה ולטקס של המים המאררים וגם לנזיר, שאומנם אינו חוטא אבל עדיין יוצא מהנורמה ומחויב להביא קורבן בתום ימי נזירותו.

בהפטרה מספרים על הנזיר המפורסם ביותר בתנ"ך. אומנם מסופר בה רק שרוח ה' מתחילה לפעמו, אך הפרקים בהמשך מראים שהשבטים אינם מקבלים את שמשון, ושבט יהודה אף מסגיר אותו לפלשתים.

במגילת רות, שנקרא בחג, בועז הולך נגד הזרם. רוב החכמים דורשים באותו זמן שהפסוק "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'" מדבר גם על עמונית ומואבית, ואילו בועז בעוז רוח מאמין בדרכו ומבין בחוכמתו את מה שמסבירים חכמים לאחר זמן. בועז מתעלם מהקולות האומרים שלא כדאי לו להתעסק עם הגיורת ועם המשפחה שברחה בזמן הקשה, ולבסוף בזכות עקשנותם של בועז ורות המגילה מספרת בסוף שמהם נולד דוד המלך.

האם אפשר להיות לפעמים גם מחוץ למחנה? האם צריך להוקיע ישר את מי שאינו הולך בדיוק בתלם? אלו שאלות קשות, אך בזיכרון ההיסטורי שלנו אנו זוכרים גם את מי שהלך בחוץ ומבינים שטהרנות לא תמיד שומרת על קדושת המחנה.

לקראת הבחירות ששוב נכפו עלינו אנו צריכים להפסיק לחלק למחנות. הציונות הדתית מגוונת ורחבה, ואל לנו לפסול ציבור מסוים מכיוון שהוא שומע לרב שאינו הרב שלנו. אין לנו קולות למפלגות מיותרות, ואין לנו אפשרות להגיע לבחירות הבאות עם רסיסי מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה. הגיע הזמן למפלגה שתייצג את כל הציונות הדתית. אנו מצפים ממנהיגי המפלגות שיגלו ענווה ונכונות לפשרה. לא אנחנו קובעים מי נשאר מחוץ למחנה.

שבת שלום

המערכת