מאמר מערכת גליון 452

מאמר המערכת גליון 451

אדם מסתכל באופק

בפרשת השבוע, פרשת בלק, נקרא על הניסיונות של בלעם לקלל את עם ישראל, על ההתחמקויות המעושות של בלעם לפני הקללות, שבהן הוא לכאורה מחכה למוצא פי ה’, וגם בקללות עצמן, כשהוא אומר לבלק שוב ושוב שהוא מוציא מפיו את נבואת ה’ ולא את מה שבלק רוצה. 

אף על פי שבלעם מאוד רוצה לקלל את עם ישראל, אין לו יכולת להשתמש בדבר ה’ כדי לקלל את העם הנבחר. אם כן, אפילו מאדם רשע אפשר ללמוד משהו, ולא סתם כל הפרשה מתעסקת במי שנטפלים לעם ישראל. מבלעם אפשר ללמוד שנביא, רשע ככל שיהיה, מביא את דבר ה’ ואינו יכול להכניס מילים אחרות לפיו. 

 

 

בימינו אין נבואה, אך עלינו להיזהר במה שאנו אומרים בשם ה’. הספינים שיצאו השבוע כאילו רבנים פוסלים נבחר ציבור מסוים בשל דעותיו צריכים לאותת לנו על גבול, על קו אדום. תודה לאל שהספין הזה אינו אירוע שקרה באמת, אך הוא לא היה מנותק מהמציאות לגמרי: בבחירות הקודמות הוציאו הודעה שלא ייחתם הסכם עד שיורידו תמונה מקיר ביתו של מתמודד, ובבחירות האלה עד שייסגרו כל ההסכמים כנראה נשמע על עוד פסילות. 

טבעי שיהיו מחלוקות. חשוב שלא כל הציונות הדתית חושבת אותו דבר, אך צריך להפריד בין דעות אישיות לדבר ה’, במיוחד היות שאין נבואה בימינו. אנו מקווים שעל אף כל המחלוקות נוכל ליהנות קצת מחופשת הקיץ בלי לשמוע תעמולה מחמש מפלגות שונות שבונות על אותו אלקטורט.

שבת שלום

המערכת

מאמרי מערכת נוספים: