מאמר מערכת גליון 450

מאמר המערכת גליון 450

אדם מסתכל באופק

בפרשת השבוע, פרשת קרח, אנו למדים על קרח ועדתו ועל הנימוק של קרח: "כל העדה כולם קדושים". ידועים המדרשים על טלית שכולה תכלת אם צריכה פתיל תכלת ועל הבית המלא ספרים אם צריך מזוזה. לכאורה הדרישה לשוויון בין כל העם מוצדקת בבסיסה, שהרי כל עם ישראל קדוש, ואין סיבה שאליטה מסוימת תשלוט בו. 

אך כפי שאנחנו למדים מההיסטוריה, מרבית המהפכות השוויוניות לכאורה באו מאנשים תאבי שלטון, והשימוש ברטוריקה של 'כולם שווים' ו'להרוס את האליטה הקודמת' נועד רק כדי להכתיר במקומה אליטה חדשה. קרח ועדתו טעו והטעו; הם לא רצו למוטט את האליטה ולהפוך את עם ישראל לשוויוני אלא להחליף את ההנהגה. 

 

 

בהפטרה מסופר על שמואל, ורוב הפרק בהפטרה עוסק בהתנגדות של שמואל למלך. הפרשנים כולם מנסים להבין למה שמואל מתנגד למצווה מפורשת בתורה על המלכת מלך, אך שמואל מסתכל על בסיס הטענה שעולה מהעם: "ככל הגויים". ההבחנה בשני המקרים היא מאין צמחה הטענה. גם אם היא מוצדקת, הטענה צריכה להיות אמיתית לפי חוקי התורה, גם בשוויון וגם במלוכה. הטענות לשינוי סדר שלטוני קיים צריכות להיות מגובות בצידוקים מהמקורות שאנו הולכים לפיהם, ולא לנבוע מרווח אישי או מלחץ סביבתי.

המחלוקות קשות לכל הצדדים; כולם מפסידים ממחלוקת ומפילוג. גם מחלוקת לשם שמיים מותירה מפסידים מכל הצדדים. אומנם צריך תמיד לברר עמדות ולהגיע לחקר האמת בכל שאלה המונחת לפתחנו, אך אסור להיגרר למחלוקת ולפסול את הצד האחר. הדרך הטובה ביותר להימנע מתוצאות כאלה היא למנוע את המחלוקת מתחילתה. פשרה אינה אסורה, וצריך לעיתים לברר היכן נגמרת המחלוקת הרעיונית ומתחילה המחלוקת האישית. 

בגיליון שלפניכם נעסוק בעיקר בדרך למנוע מחלוקות. בכתבות הבאנו מומחים לניהול משברים בזירה הלאומית ובזירה הבין-לאומית. אנחנו מקווים שמנהיגי הציבור הדתי ישכרו מומחה מסוג זה (או אפילו גננת) וכבר יגיעו להסכמה, כי ככל שעובר הזמן הציבור מתייאש ממלחמות וממחלוקות שלא תמיד נראה שמשהו רעיוני עומד מאחוריהן.

שבת שלום

המערכת

מאמרי מערכת נוספים: