מאמר מערכת גליון 458

אדמה יבשה עם פרח

פרשת השבוע מתחילה בהבטחה: אם נשמור את המצוות והמשפטים שנתן לנו ה’, נזכה לנחול את הארץ. מופיעים בפרשה כמה חוקים לתזכורת, אבל פסוק אחד מצטטים הרבה ארגוני שמאל, ואנו שומעים עליו בזמן האחרון בגלל גירוש העובדים הזרים: “ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים”.
בלי להיכנס בדיוק להגדרתו של גר לפי היהדות, זוהי תחילת הפרשה שבה מופיע הפסוק הזה: “ועתה ישראל מה ה’ אלוקיך שואל ממך כי אם ליראה את ה’ אלוקיך ללכת בכל דרכיו” וכו’. זאת אומרת, לא לוקחים מצווה אחת ומתהדרים בה: הורשת הארץ נזכרת בפרשתנו עם אהבת הגר והדאגה לחלשים, ליתום ולאלמנה, וכל המצוות האלה יחד הן דרכיו של הקב”ה ומצוותיו. אי אפשר להתהדר במצווה אחת ולהתעלם מהמצוות האחרות.

אומנם אהבת הגר היא מצווה וערך חשוב, ואסור לנו להתעלם ממנה גם אם ארגונים מסוימים משתמשים בה לקמפיינים שלהם, אך כמו כל מצווה אנו צריכים להיצמד לפרשנות המסורתית ולהלכה שליוותה את המסורת הזאת בכל שנות העם היהודי. לגרים יש מעמד ברור, וצריך לשמור עליו, אך כמו כל מדינה אחרת ישראל צריכה לשמור על גבולותיה. עלינו להיות רגישים כלפי אזרחים ממדינות אחרות שאינם פליטים, אך להחזיר אותם לארצות מוצאם. 
בעלון שלפניכם אנו מציינים שני תאריכים: 90 שנה למאורעות תרפ”ט ו-40 שנה ליישוב אלון מורה. בתאריכים האלה אפשר לראות איך קמנו, ולמרות השבר והקשיים הקמנו יישוב יהודי לתפארת בחברון, והרי שומרון פורחים ומיושבים. כך התקיים בנו הפסוק מההפטרה, מספר ישעיה: “כי ניחם ה’ ציון, ניחם כל חורבותיה, וישם מדברה כעדן, כגן ה’, ששון ושמחה יימצא בה, תודה וקול זמרה”. בע”ה שנמשיך להתפתח עוד ועוד בזכות השמירה על חוקות התורה ומצוותיה.
שבת שלום
המערכת

מאמרי מערכת נוספים: