מאמר מערכת גליון 485

  1. המהלכים הפוליטיים של השבוע וחצי האחרונים נתנו אישור סופי לאחת המסקנות המרכזיות על המערכת הפוליטית בישראל: כל עוד ינהלו מפלגות השמאל מדיניות אנטי-דתית, החל מקמפייני בחירות וכלה בחוקים ובקידום מדיניות אנטי-דתית בפועל, אין להן שום אפשרות לחזור לשלטון בישראל.
    זאת הייתה הפעם הקרובה ביותר של השמאל להרכיב ממשלה. בני גנץ, שעד הפיצול מלפיד עמד בראש גוש המרכז-שמאל, או בשמו הלא רשמי גוש רק לא ביבי, אף קיבל 61 ממליצים. אלא שלכולם היה ברור שהממליצים אינם שווים ולו לרגע אחד ממשלה כלשהי. אם נשתמש בפרפרזה על חזון אחרית הימים, לא היה ולו לרגע אחד קטן סיכוי להתגשמות ‘וגר זאב עם כבש’, וכמובן לא ברור כלל מי הזאב ומי הכבש בנמשל.

גנץ ידע מן הרגע הראשון, כפי שהעידו ההודעות ששלח לחברי כחול לבן, שאין שום סיכוי להרכיב ממשלה כזאת. הסיבה לכך פשוטה: בשביל להקים ממשלה בישראל חייבים שאחת המפלגות הדתיות תהיה בפנים. לא הייתה ולו ממשלה אחת בתולדות המדינה שלא הייתה חברה בה לפחות מפלגה דתית אחת. לכן ברגע שהחליט השמאל במופגן ללכת על הראש של הדתיים והחרדים במדינה, אבדו סיכויו לחזור לשלטון.
זה אולי נשמע מיתמם, אך בפועל מרבית המפלגות הדתיות יכולות לשבת כמעט עם כל מפלגה בכנסת. מבחינת עמדות ימין מדיניות, כל המפלגות הדתיות יכולות לשבת עם אביגדור ליברמן. הלוקש שניסו בליכוד למכור לציבור, שליברמן הוא איש שמאל, לא עבד בעיקר כי הוא לא נכון. ליברמן בעמדותיו הוא נץ ימני. הדבר היחיד שמחבר אותו לגוש השמאל הוא נושאי דת ומדינה.
גם יאיר לפיד הוא לא בדיוק שמאל קיצוני. האיש שטבע את המונח ‘הזועביז’ אינו שמאלני יותר מנתניהו. למעשה, בנושאים המדיניים והכלכליים הם כמעט תמימי דעים. נכון שביש עתיד יש אנשי שמאל מובהקים ללא כל צל של ספק גם בתחום המדיני, אבל לפיד שונה מהם. אלמלא המלחמה המוצהרת שלהם בסטטוס-קוו ובציבור הדתי בישראל, יכלו כל המפלגות הדתיות לשבת באותה ממשלה עם חברי יש עתיד.
גם בנושאים כלכליים סביר להניח שרוב רובם של הנציגים הדתיים יכולים לשבת בממשלות שמאל. אין ספק שיהדות התורה וש”ס אינן נמנות עם האגף הימני-כלכלי בכנסת, ואומנם כמה חברי ימינה, בדגש על ח”כ מתן כהנא, אכן באים מהמישור הכלכלי-ליברלי, אך רוב חברי הסיעה מחזיקים בתפיסות כלכליות חברתיות. במילים אחרות, הנושא היחיד שמונע מהמפלגות הדתיות לשבת עם מפלגות השמאל הוא הנושא הדתי. כל עוד לא יפסיקו במפלגות השמאל להניף את הנושא כדגל המרכזי שלהן, הן ימשיכו לאייש את ספסלי האופוזיציה.
2.  בתחילת המגפה, כשרק החלו החולים להגיע לישראל, זלזלו בנגיף כמה מומחים בתחום הרפואה והביולוגיה והשוו את הנגיף לשפעת עונתית חריפה מעט מהרגיל. הגדיל לעשות הביולוג זוכה פרס הנובל פרופ’ מיכאל לוויט, שאמר שלא יהיו יותר מעשרה נפטרים בישראל.
הם טעו טעות קיצונית. נכון לכתיבת שורות אלה נפטרו מפרוץ המגפה עד כה 32 ישראלים. בעולם כולו מדובר על כחמישים אלף איש. נכון, אלה אינם המספרים של השפעת הספרדית או של הדבר השחור, אבל האסונות הללו התרחשו בעידן אחר. אי אפשר להשוות את מצב הרפואה העולמית כיום למצב הרפואה אז. סביר להניח שאילו הייתה המגפה הנוכחית פורצת בימים ההם, היה מספר המתים גבוה בהרבה ממה שאנחנו רואים כעת.
דבר אחד ברור: בעידן המודרני לא הייתה מחלה שגבתה חיים רבים כל כך, ולכן אסור לזלזל בה בשום צורה שהיא. החיים אומנם הופכים קשים הרבה יותר, שורת ההגבלות רק הולכת ומחמירה, אבל זאת הדרך היחידה שנצח את הנגיף. אם להשתמש במילים של מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בריאיון לעובדה: “מגפות מנצחים בדרכים של פעם”. הדרכים של ימים עברו הן בידוד והסגר. הרפואה המודרנית רק יכולה להוביל אותנו למספרים נמוכים בהרבה מאותם ימים.
3.  “בצער רב מאוד!
בית הכנסת היה פתוח תמיד ברוב שעות היממה במשך 122 שנה ברציפות. על פי ההנחיות החדשות נאלצנו לסגור אותו היום לאחר תפילת ערבית עד להודעה החדשה. כולנו נזעק אל מי שאמר לעולמו די שיאמר לצרותינו די. ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש".
את ההודעה הזאת קיבלו מתפללי בית הכנסת הגדול בפתח תקווה ביום חמישי שעבר. בית הכנסת נשאר פתוח בשתי מלחמות העולם, במלחמת העצמאות, במלחמת יום כיפור ובמלחמת המפרץ. הוא שמר על שעריו פתוחים בפרעות שהיו בו בראשית ימי המנדט, במחלות ובשלל אירועים לא פשוטים שעברה העיר מיום היווסד בית הכנסת. הפעם גם הוא נכנע לנגיף ונסגר עד להודעה החדשה.
המציאות שאנו חיים בה שונה מכל מה שהכרנו. כשראש הממשלה נתניהו עומד מול המצלמה ואומר ששום אדם חי אינו זוכר מצב דומה, הוא לא מגזים. מגפת השפעת הספרדית התחוללה לפני מאה שנה מאה, ובאופן טבעי רוב שורדיה כבר אינם בין החיים. מי שכן, היו ילדים קטנים מאוד באותם ימים.
בשלב הזה כבר ברור לכולנו שאת הפסח הקרוב נחגוג בצורה אחרת מבכל שנה ושנה. ליל הסדר ייחגג בחברה מצומצמת בלבד, המפגשים המשפחתיים עברו לזום ולסקייפ, והאווירה הציבורית הכללית לא בדיוק חגיגית.
הימים האלה יעברו, וכשזה יקרה נחזור לחיים שהיינו רגילים אליהם בשינוי אחד ניכר. לפחות לתקופה הקרובה נדע להעריך את החיים האלה יותר משהערכנו אותם בעבר. דווקא עכשיו, כשהכול נמנע מאיתנו והיציאה מהבתים נעשית במשורה, במסכות על הפנים ובכפפות על הידיים, אנו מבינים כמה לא מובנית מאליה השגרה שלנו.
שבת שלום ובריאות טובה לכולם,
המערכת

מאמרי מערכת נוספים:

מאמר מערכת גליון 494

שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻורוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" – פרשת השבוע מתחילה בסיפור המרגלים.

קרא עוד »