מאמר מערכת גליון 486

מאזניים וספרים
  1. זה אומנם היה צפוי מהרגע שבו התכנסנו לעבר ממשלת אחדות, אבל אחרי כמעט חמש שנים תיק המשפטים עובר מידי הימין לידי מפלגות השמאל. מי שכיהנה בתפקיד רוב הזמן היא כמובן ח”כ איילת שקד, ובמהלך כל התקופה היללו רבים את מהלכיה והיא עצמה דיברה שוב ושוב על המהפכה שחוללה במשרד המשפטים.
    אלא שחדי העין שאלו לאורך כל הדרך מהי בדיוק המהפכה שהובילה. לא נראו מינויים מסיביים שפתחו את החסמים הרבים שנמצאים במערכת, בתי המשפט הפכו לאקטיביסטיים במיוחד, ובכלל, למרות המילים המבטיחות לא הייתה בשטח תחושה שמשהו השתנה. 

שלושה ימים לפני בחירות סבב א’ הגיעה לאולפן חדשות 13 שקד, אז עדיין שרת המשפטים, במסגרת סבבי הראיונות של ראשי המפלגות. רביב דרוקר, מבכירי הפרשנים בערוץ, שאל אותה שאלה אחת פשוטה: “מה עשית למען הציבור בארבע שנות כהונתך?” התשובה של השרה לשעבר הייתה לא פחות ממדהימה: “העברנו את מערכת הפרוטוקולים בבתי המשפט דיגיטליזציה וחסכנו הרבה מאוד זמן לציבור”. דרוקר לא הצליח לעצור את התדהמה שלו מהעובדה שזה מה ששקד ידעה להצביע עליו כהישג למען הציבור. “זה מהלך שעושים בשבוע אם עובדים ממש לאט”, פלט. “זה מצריך הרבה עיסוק בירוקרטי, ולכן זה לקח הרבה מאוד זמן”, היא ענתה.
האירוע המדובר משמש דוגמה להישגיה של שקד במשרד המשפטים. מסנגריה יצביעו על העובדה שמינתה את השופטים מינץ, שטיין, אלרון ויעל וילנר. כשהצטרפו השופטים מינץ ואלרון לנשיאה חיות וסולברג בפסילתה של היבא יזבק, שלא התקבלה לבסוף, הם הסבירו שהינה ההישג הגדול שלה, שני שופטים שמינתה פסלו את יזבק, ואילו שופטים שמינתה ציפי לבני הכשירו אותה. אבל את הנשיאה חיות ואת מי שיירש אותה, השופט סולברג, לא מינתה שקד, ועובדה זו קצת נשכחה בפרץ ההתלהבות.
כך נעשה גם בפסק דין ספציפי מאוד של השופט שטיין בהקשר של הלכת אפרופים. בלי להלאות את הציבור, מדובר באחד הפסקים החשובים ביותר בתחום דיני החוזים שניתן אי-פעם בישראל. כשניתן פסקו של שטיין הסבירו יועציה של השרה שאחרי שנים ארוכות סוף-סוף בוטלה הלכת אפרופים. במציאות, לעומת זאת, נותר על כנו פסק הדין המהפכני משנות התשעים בחיזוק המגבלות שכבר נכנסו לחוק עוד בשנת 2011. אלה הן רק דוגמאות למכנה משותף חמור הרבה יותר: למרות ניסיונות הניפוח של פעולותיה של שקד במשרד, בפועל היא כמעט שלא הותירה בו חותם.
מי שאישרה השבוע את הטענה הזאת היא לא אחרת מאיילת שקד בעצמה. היא כמובן לא התכוונה לעשות זאת, אבל אין דרך אחרת להבין את דבריה ודברים של בכירים רבים בימינה בשבוע האחרון. שקד עצמה אמרה שהעברת התיק לידי כחול לבן היא פספוס היסטורי, והרוב השמרני שהושג בוועדה למינוי שופטים יאבד. גורמים אחרים בימינה אמרו לפרשן הפוליטי של עיתון בשבע ניצן קידר: “כל מה שעשתה איילת שקד בענייני ההסדרה וההתנהלות מול בג”ץ יימחק בממשלה כזאת”. בכתבת החג המיוחדת בגיליון זה אומר השר בצלאל סמוטריץ’, בתגובה על השאלה כיצד הבטיח שהמהלכים שהחל בשביל להכניס את יו”ש לתוכניות החומש לא יתבטלו כשיעזוב את המשרד, שהוא ביצע שינויים אסטרטגיים שימנעו מהשר הבא להחזיר את המצב לקדמותו.
סמוטריץ’, חשוב לציין, לא התכוון לרמוז בדבריו לחברתו למפלגה שקד. כשנערך הריאיון כלל לא היה ברור שתיק המשפטים יעבור לידי כחול לבן. אבל הדברים שאמר נכונים ביותר ככלל אצבע לבדיקה אם שר מסוים טבע חותם בתפקידו: אם השר שמגיע אחריו יכול לבטל את כל הישגיו, סימן שאותו שר לא טבע חותם של ממש.
2. אנחנו עוד לא נמצאים בשלב שבו אפשר לסכם את המגפה, וכלל לא ברור מתי נגיע לשלב הזה. אין ספק שיהיו מסקנות רבות בשלל תחומים, החל בנושאי הכלכלה ואיך מנהלים כלכלה בשעת חירום, עבור בשיפור מערך הבריאות כך שלא יתגלו חוסרים קריטיים כל כך בחומרי מיגון לצוותים רפואיים ושכלול יכולות הבדיקה והפענוח של נגיפים, וכלה באמצעי פיקוח הנחוצים ביותר על תפקוד ממשלה בשעת חירום.
עם זה על מסקנה אחת אפשר להצביע כבר בשלב הזה. נוצר שבר גדול בין הציבור החרדי להנהגה שלו. זה כמובן התחיל בהוראות שהגיעו מהרבנים החשובים המובילים את הציבור, הוראות שגרמו להתפרצות מוגברת של הנגיף בחברה החרדית. אך משבר האמון הגדול ביותר מתרחש כבר בימים אלה בין הרחוב להנהגה הפוליטית שלו.
את התמונות מבני ברק כולנו ראינו השבוע, ודי התקשינו להאמין. הציבור הבני ברקי מזמין את החיילים להיכנס לשכונות ולעשות שם סדר, לנהל את העיר. במהלך השבת יצאו תושבי העיר לחלק לחיילים אוכל ושתייה (בהקפדה על ההוראות של משרד הבריאות, כמובן) ולהביע את הערכה הרבה לפעילות של כוחות הביטחון. במקביל, ביום ראשון כעס סגן השר פורוש בריאיון על שהצבא מנהל את בני ברק. הפער הזה, שהחל מפעפע מתחת לפני השטח כבר לפני תקופה ארוכה, הפך לבלתי ניתן להסתרה.
אם יש מסקנה אחת ברורה היא שהציבור החרדי איבד את האמון שלו בהנהגה הפוליטית שמייצגת אותו. העובדה ששר הבריאות בא מהמגזר, וכך גם יו”ר ועדת הכספים, רק מחמירה זאת. נכון, בשלב הזה יש התכנסות והתגוננות פנימית בעקבות המתקפות הקיצוניות כנגד המגזר החרדי, אבל ביום שאחרי ברור שמשהו ישתנה בהנהגה הזאת, שנראית כיום מנותקת מהציבור שבוחר בה.
3. היא הפכה למנטרה שחזרו עליה שוב ושוב בשבועות האחרונים, אבל היא מדויקת להפליא: בליל הסדר הזה אף אחד לא ישאל מה נשתנה. כולם יודעים. זה ממש לא המקום שרצינו להיות בו. כשהתחילו ההגבלות בפורים כולם קיוו והתפללו שבליל הסדר יוכלו המשפחות לחגוג יחד. זה לצערנו לא יקרה, ואת הסדר הקרוב נחגוג כולנו בצמצום. למרות זאת הצמצום לא ימנע מאיתנו לחגוג את החג בשמחה. עם ישראל ידע קשיים רבים לאורך אלפי שנות קיומו, והמגפה הנוכחית היא רק אחת משורה ארוכה של אירועים שחווה.
כשאנו אומרים מדי שנה בשנה ב’והיא שעמדה’ “שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו” אנו מתכוונים לרוב לפוגרומים ולמלחמות. השנה מדובר במגפה, ובסוף, כמילות הפיוט, “הקב”ה מצילנו מידם”. הוא יציל אותנו גם מהנגיף הזה.

חג פסח בריא, כשר ושמח
ממשפחת גילוי דעת וקרן אבי

מאמרי מערכת נוספים:

מאמר מערכת גליון 494

שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻורוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" – פרשת השבוע מתחילה בסיפור המרגלים.

קרא עוד »