מאמר מערכת גליון 490

  1. בפעם הראשונה אחרי עשור לא תשב המפלגה הדתית-לאומית בקואליציה, לפחות לא בתחילת הקדנציה. הוויכוח על פני השטח הוא מעמדה של הציונות הדתית בהנהגת המדינה. מההודעות שיצאו ממפלגת השלטון אין דרך אחרת לתאר את הנעשה מלבד זלזול מתמשך של ראש הממשלה נתניהו במגזר הדתי.
    "בנט דרש בשיחה את תיקי התחבורה, הבריאות וראשות ועדת החוקה. תיקים שאין להם קשר לציונות הדתית ולגודל האלקטורלי של מפלגת ימינה. לא דובר בשיחה על הוועדה לפניות הציבור”, כתבו בליכוד בהודעה לאמצעי התקשורת. האמירה שאין לציונות הדתית מה לחפש בתפקידים גדולים ועליה להסתפק במילוי הצרכים מגזריים בלי יכולת להשפיע על כיוון הספינה הבעירה – ובצדק – את חמתם של רבים במגזר.

אם יש משהו שהציבור הדתי לא מוכן לקבל זאת האמירה שיש לסגור אותו בתוך שטעטל, לדאוג רק לתקציבים למוסדות ולשבת בשקט. לציבור הדתי יש אידאולוגיה ברורה וידועה בהרבה מאוד מנושאי הליבה של החברה הישראלית. במובנים רבים זה מה שמסמל את המגזר. בקשה מהמגזר שלא לקדם את עקרונותיו היא זלזול בציבור שהיה נאמן לראש הממשלה לאורך כל הדרך. האמירות שיוצאות מדוברי הליכוד מלמדות כמה המפלגה אינה מבינה את המגזר ומתייחסת אליו בפטרונות וכמובן מאליו.
אך מעבר לכל זה ההתנהלות של נתניהו עם ימינה צריכה להדליק נורות אדומות לכל מי שדוגלים בביטולה של המפלגה המגזרית ובהיטמעות בליכוד. לא משנה בכלל כמה מתפקדים מהמגזר יהיו בליכוד, כמה אלפים של פתקי מח”ל יימנו בקלפיות היישובים הדתיים ביו”ש מדי מערכת בחירות: בלי מפלגה דתית-לאומית חזקה לא תהיה למגזר יכולת להשפיע על המדיניות של ממשלת ישראל, וכפועל יוצא לא תיושם האידאולוגיה של הציונות הדתית.
2. בצד השני של המשא ומתן נמצאת ימינה, שהדגישה לאורך כל הדרך שמדובר בוויכוח עקרוני על מעמדה של הציונות הדתית בהשפעה על מדיניות הממשלה ולא במחלוקות כיסאולוגיות. בפוסט מפורט וחריף תקף השר בצלאל סמוטריץ’ את נתניהו, ובין היתר כתב את הדברים האלה:
"נתניהו, שרואה רק את נתניהו, אוהב לרקוד סולו. לקבל את כל ההחלטות לבד בלי שאף אחד מפריע או מתערב לו. הוא לא מסוגל לקבל שלימינה יש מה לומר על מתווה האו"ם המופקר להשארת המסתננים שהוא חתם עליו, על החיבוק והחיזוק שהוא מעניק למערכת המשפט לכל אורך שנות שלטונו, על הגמגום מול הערבים והכניעה לוועדים, על שחיקת הזהות היהודית של המדינה, ועוד. מבחינתו שהציונות הדתית תקבל תקציבים, תצדיע ותחתום… ימינה תדרוש לחוקק את פסקת ההתגברות, להוציא את המסתננים, להפסיק את שלטון היועצים המשפטיים, להסדיר את ההתיישבות יהודה ושומרון, לחוקק את חוק ההסדרה מחדש אחרי שבג"ץ יפסול אותו, לחזק את הזהות היהודית של המדינה ועוד הרבה מאוד דברים שנתניהו לא עשה בכל שנות שלטונו הרבות”.
אין ספק שהשר סמוטריץ’ מתאר נאמנה את הדברים שחשובים לציונות הדתית. אלא שהדרישות שהעלתה המפלגה במהלך המשא ומתן קצת מעלות בספק אם זה מה שאכן הפריע לכניסה לממשלה. אין שום ספק שמשרד הבריאות ומשרד התחבורה הם משרדים חשובים ומרכזיים מאוד למדינת ישראל, אך הם אינם משפיעים כהוא זה על זהותה היהודית של מדינת ישראל או על הוצאת המסתננים. הם גם אינם מסדירים את ההתיישבות ביו”ש או מנטרלים את ההשפעה הרבה שיש ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה למיניהם. כמו כן לא ברור כלל כיצד יסייעו פתרון התחבורה הציבורית בישראל או שיקום מערכת הבריאות למינוי דיינים דתיים-לאומיים לבתי הדין הרבניים.
אם רצו במפלגה בכנות לטפל בשורת הנושאים החשובים שהועלו בפוסט, היה כדאי לבקש שורה של תפקידים אחרים. לדוגמה, אין תפקיד שמעצב יותר את זהותה היהודית של מדינת ישראל ממשרד החינוך. אלא שזה משרד שלפי כל הדיווחים לא רצה השר בנט לקבל שוב. נוסף על כך, אם רצו שליטה מלאה בנושא הזהות היהודית, היה צריך לבקש את תיק התרבות, שבו אפשר להשפיע רבות בנושא.
אם רצו במפלגה לטפל בכשלים ארוכי השנים של מדיניות ההגירה של ישראל, היה צריך לדרוש את תיק הקליטה בשילוב עם תיק התפוצות. שני התיקים הללו אחראים לרוב ההגירה אל ישראל, שברובה המוחלט אינה קשורה למסתננים אלא לכשלי חוק השבות. כמו כן היה אפשר להעביר את ועדת הפיקוח על המסתננים למשרד הקליטה, שזה מקומה הטבעי בכל מדינה מתוקנת בעולם, ובכך להשפיע השפעה ניכרת על מדיניות ההגירה של ישראל. אלא שגם התפקיד הזה לא היה ברשימת הדרישות.
באשר למינוי דיינים מהציונות הדתית, צריך לספר משהו שמעטים כנראה יודעים. מספר התקנים של דיינים עומד על 99 בלבד. המספר נקבע אי-אז בראשית ימי המדינה ולא עודכן מאז. חלק בלתי מבוטל מהביקורות הרבות שמוטחות בבתי הדין נובע מהעובדה הפשוטה שאין די דיינים.
על פי הגידול באוכלוסייה היהודית במדינת ישראל, יש להכפיל כמעט פי עשרה את מספר התקנים. הצעת חוק בנושא אף הייתה על השולחן בשנת 2014 ביוזמת ח”כ דאז יוני שטבון. בעבודת מחקר של חצי שנה הוא הראה כמה חמור המצב בבתי הדין הרבניים. הם בקריסה. החוק עבר בקריאה טרומית ולאחר מכן נתקע.
בארבע השנים שהחזיקה המפלגה בתיק היה אפשר לקדם מחדש את החוק, שכן כל עבודת התשתית שלו כבר נעשתה, וכל שנותר היה להביא את החוק כהצעת חוק ממשלתית. זה כמובן לא נעשה. בחישוב פשוט, לפי המנגנון שכל זרם מקבל שליש מהמינויים, מדובר על כמעט 300 דיינים חדשים מקרב הציונות הדתית.
אלה רק דוגמאות למה שהייתה המפלגה צריכה לעשות כדי לקדם לפחות חלק מהדברים שחבריה הצהירו שהם החשובים ביותר לאידאולוגיה הדתית וכמובן לא נעשו. זאת הסיבה שכשנתניהו טוען בתגובות שמדובר בוויכוח על כיסאות ולא על אידאולוגיה יש לאמירות הללו לא מעט קונים.
שבת שלום

מאמרי מערכת נוספים:

מאמר מערכת גליון 494

שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻורוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" – פרשת השבוע מתחילה בסיפור המרגלים.

קרא עוד »