מאמר מערכת גליון 493

  1. פרשת השבוע מתחילה בטקס של ייחוד הלוויים, הנפתם, טיהורם ושנות השירות המדויקות שלהם, אך המטרה ברורה: “לשרת את אחיו”. להיות שליחי ציבור. הלוויים אינם שונים כלל משאר ישראל, כפי שמשה אומר ליהושע הנסער על התנבאות אלדד ומידד: “מי יתן כל עם ה’ נביאים”, ואף מדקדקים איתם יותר, כפי שמתגלה בעונשה של מרים בסוף הפרשה.  לנביאים עדיין לא זכינו, אך שליחי ציבור במשבר מתמשך למזלנו יש, וכל עם ה’ יכול להיות אחראי למתרחש. על כולנו מוטלת אחריות, מכיוון שהמשבר עוד לא לגמרי מאחורינו. כולנו אחראים לשים לב, לראות אם מפתחים תסמינים, להקפיד על ההוראות כדי שנוכל לסיים עם נגיף זה במהירות ובבריאות בע”ה.

2.  קשה לנווט בלי מפה, קשה להתווכח על תוכנית חלוקה אם לא יודעים איפה החלוקה. גם העמדה של המתנגדים הקולניים שנוספו השבוע מעניינת. היכן היו לוחמי ארץ ישראל השלמה כאשר היו הטיט שחיבר את הבלוק? אבל ברצינות, אסור לנו להתייחס לתוכנית הזאת בקלות דעת. יש בה הכרה במדינה פלסטינית ויש בה מובלעות וחלקי ארץ שנמסרים לאויבים. תודה לאל תקופת הבחירות כבר מאחורינו, ואפשר גם לשנס מותניים לעבוד יחד. לא חייבים לתפוס עמדה, עד הבחירות הבאות לפחות.

3.  התרבות האמריקאית יכולה לעורר הערצה רבה ואף ניסיונות חיקוי, אבל אחרי המאורעות שם אולי כדאי ללמוד מהם לעולם לא להיות כמוהם. האלימות המתפרצת בהרג עצור ובהפגנות על הרג העצור הוציאה מכל הצבעים וכל הגזעים שם ברבריות שחשבנו שחלפה מהעולם. כאשר מייבאים מאמריקה רטוריקה שמרנית, דמוקרטית, קרן וקסנר או קרן תקווה, תרבות סלבריטאית, קפיטליזם מוקצן ובוז לכל מה שלא בדיוק כמוך, צריך לזכור שיש להם עוד הרבה בעיות לפתור בעצמם לפני שאנחנו מנסים ללמוד מהם בארצנו. תודה לאל, יש לנו גיבורי תרבות אחרים שאפשר ללמוד מהם.

מאמרי מערכת נוספים:

מאמר מערכת גליון 494

שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻורוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" – פרשת השבוע מתחילה בסיפור המרגלים.

קרא עוד »