מאמר מערכת גליון 496

השבוע התחוללה סערה בעקבות השאלה אם להאריך את שנת הלימודים בעוד תשעה ימים. ההורים רוצים, ארגוני המורים מתנגדים, והתלמידים בתווך צופים במאבק. מנהיגות המורים מתערערת כשיש עליהום רציני כל כך מצד ההורים, וזה השאיר בעיניי טעם רע לסיומה של שנה שהייתה ממילא מורכבת ואחרת בשל הקורונה. ההחלטה שלא להאריך את הלימודים הייתה החלטה מערכתית, לא של מורה יחיד, ורבים מהמורים שאני מכירה היו מסכימים להמשיך ללמד עוד תשעה ימים ולא היו עושים מזה עניין. ברגע אחד הפכו אותם לאויב, לאנשים הרעים בסיפור הזה, ועל כך אני מצרה. 

עבודת המורה היא שליחות אמיתית שאינה מסתיימת עם סיום יום הלימודים, המורים הם השותפים הגדולים שלנו בחינוך ילדינו. במהלך השנים פגשתי כמה מורים שפגעו בנפשם של התלמידים, גם בילדיי, בלי כוונת זדון, אלא פשוט כי לא ידעו להכיל את התלמיד וצרכיו ולא התאימו לתפקיד. קומם אותי שמישהו קיבל אותם להיות שותפים לתפקיד משמעותי כל כך. אבל בעיקר ראיתי מורים שנותנים את הלב והנשמה להצלחת התלמידים שלהם, שאוהבים אותם ודואגים להם, מלמדים אותם ומעשירים את עולמות התוכן והערכים שלהם, ועל כך ראוי להכיר להם תודה.

כשותפים שלנו לחינוך ילדינו הייתי רוצה שנהיה איתם ולא נגדם, שהילדים שלנו לא יעמדו בתווך וישמעו אותנו מתקוטטים, שנגיד להם בקול שאנחנו מעריכים את העשייה החשובה שלהם ואת ההשקעה בילדינו, כי חינוך טוב וערכי מצמיח אנשים טובים וערכיים, ורוב המורים עושים את שליחותם נאמנה. 

אם כן, רגע לפני היציאה לחופש הגדול אני מבקשת שנעצור את המחלוקת, נעריך את הטוב שבמערכת החינוך ונודה עליו. כן, יש עוד הרבה לעשות ולתקן, אבל גם את זה כדאי לעשות בדרך ארץ. אני מאחלת למורים ולתלמידים: טיילו, נוחו, שמרו על עצמכם בבריאות איתנה ושובו בשנה הבאה בכוחות מחודשים לשנה טובה. ובינתיים שתהיה לכם חופשה נעימה ומוצלחת.

מאמרי מערכת נוספים:

מאמר מערכת גליון 494

שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻורוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" – פרשת השבוע מתחילה בסיפור המרגלים.

קרא עוד »