אמן

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

המילה "אמן" מופיעה בתורה ארבע עשרה פעמים, ומתוכן תריסר פעמים בפרשתנו (דברים כז, טז–כו). שתי ההופעות הנוספות של "אמן" בתורה הן בפרשת סוטה בספר במדבר.
בנ"ך יש עוד ארבע עשרה הופעות של "אמן". ההופעה שעשויה להסביר את פירוש המילה באופן בהיר ביותר (אף כי אנחנו מבינים אותה גם בלי זה, באינטואיטיביות) נמצאת בספר ישעיהו, בצירוף הייחודי "א-לוהי אמן" (ישעיהו סה, טז). על פי הפרשנים מדובר בניסוח חלופי ל"א-ל אמונה", מי ש"אימן (=קיים)… אבטחתו", כדברי רש"י על אתר. הופעות נוספות של "אמן" יש בספר תהלים. "אמן" (לרוב "אמן ואמן") מופיע בו אך ורק בפסוקים שהקב"ה מתואר בהם כישות הקיימת "לעולם" או "מן העולם ועד העולם" (המילה "עולם" משמשת בתנ"ך באופן בלעדי לתיאור של זמן, לא של מקום). "לעולם" פירושו "לנצח". 

נצחיותו של הקב"ה היא הערובה לכך שדבריו לא יישארו "על הנייר" אלא ייאמנו, כלומר יתקיימו. כשאנחנו אומרים "אמן" אנחנו מבטאים את מודעותנו וגם את הסכמתנו לכך. מפתיע שבתורה כל אמירות "אמן", ללא יוצא מן הכלל, הן תשובה על מארה, על קללה. ה"אמן אמן" שבפרשת סוטה הוא תשובה על השבעת הכוהן את האישה הסוטה "בשבועת האלה" על "המים המאררים": "ואמרה האישה אמן אמן" (במדבר ה, כא–כב). אצלנו בפרשה כל הופעות ה"אמן" הן תשובה לסדרת ה"ארורים" המופיעה בה כקדימון לפרשת התוכחה. כללו של דבר: היחיד (אישה סוטה) או הקהל (בפרשתנו) מסכימים שהעבירות המוזכרות לפני אמירת "אמן" יביאו עליהם מארה: אמן. ברשימת "ארורים" נוספת שבפתיחת פרשת התוכחה מובאים מאפייני המארה: "ארור טנאך ומשארתך. ארור פרי בטנך ופרי אדמתך" ועוד (דברים כח, טז–יט).
לפי מדרש חז"ל, לכל "ארור" בסדרה הראשונה (שבה מובאות הסיבות למארה) קדם "ברוך". למשל ל"ארור מקלה אביו ואמו" קדם "ברוך אשר אינו מקלה אביו ואמו", וגם על כך "עונין אמן" (מובא ברש"י לדברים כז, יב). ואכן, חז"ל, בתבנית ההלכתית שיצרו, שיבצו את אמירת "אמן" באופן בלעדי במסגרת של ענייה על ברכות. יתרה מזו, היות ש"כל דעביד רחמנא לטב עביד", לימדו אותנו חז"ל להלביש גם פורענויות בלבוש של ברכה (כמו "ברוך דיין האמת" או "ברוך מאריך אפו לעוברי רצונו"), כך שבפועל, לפחות באופן רשמי, עונים אמן בכל מקרה רק על ברכות, לא על קללות. עם זאת נשארת העובדה שהתורה שבכתב בחרה לציין דווקא את ה"ארורים" כטעונים "אמן".
מי כעמנו למוד ייסורים ממרקים יודע שמציאות חיים של מארה אינה מציאות היפותטית. אשר על כן סיבות ה"ארורים" שבפרשתנו דורשות את מלוא תשומת ליבנו. הן כוללות חוץ מעבודה זרה וזלזול בכיבוד הורים שני תחומים עיקריים שבהם צריך להיזהר במיוחד כדי שלא ללקות במארה: פגיעה בזולת (בגופו, בממונו או בכבודו) ואיסורי עריות.
עם ישראל קיבל עליו באמירת "אמן" הן את הברכה שתשרה עליו אם ידע להקים "את דברי התורה הזאת" הן את המארה אם חלילה יזלזל בהם, אמן ואמן.
הינה לנו הכנה להמשך חודש אלול ולימים הנוראים שבפתח.

מאמרים נוספים ממושג השבוע

אמן

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

נבואה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

עם סגולה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

תפילה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

תרבות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

שוויון

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ענווה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

התקרבנות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »