ביקורת המקרא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

אחרי התחלה צנועה במאה ה-18 התפתחה במאה ה-19 בעולם המערבי שיטה המכונה 'ביקורת המקרא'. ביקורת המקרא נחלקת לשתיים: 'הביקורת הנמוכה' ו'הביקורת גבוהה'. הביקורת הנמוכה, הוותיקה מהשתיים, עסקה בתיקוני לשון ובשיבושים נוספים שנפלו לטענת המבקרים בפסוקי המקרא. הביקורת הגבוהה עסקה בסוגיה עקרונית הרבה יותר: ב'תורת התעודות'. תורת התעודות ביקשה להוכיח שהתורה מורכבת ממקורות שונים מתקופות שונות שחוברו יחדיו בשלב מאוחר למדי.

 

הגישה הקלסית והידועה ביותר של ביקורת המקרא הגבוהה, שחוקרי מקרא רבים ניזונים ממנה עד היום, היא תורת התעודות של המלומד הנוצרי הגרמני יוליוס ולהאוזן (1844–1918). ולהאוזן ביקש להוכיח שהתורה מורכבת מארבע 'תעודות' (J, E, D ו-P) שבשלב מסוים חוברו יחדיו ויצרו את 'התרמית הגדולה', כלשון אחד ממשיכיו, דהיינו יצירה שהתיימרה להיות אחידה.

שיטת ולהאוזן וההולכים בעקבותיו התבססה על ניתוח ספרותי ללא כל ממצא עובדתי. רבים ממבקרי המקרא בתקופה זו היו בעלי דעות אנטישמיות, והם השתמשו בתורת התעודות כדי להוכיח שהיהדות אינה דת קוהרנטית אלא נוצרה טלאי על טלאי, והרבדים הישנים ביותר שלה מסגירים את מוצאה הפרימיטיבי.

ביקורת המקרא עברה במהלך הזמן גלגולים רבים. מה ששִייך זה ל-D שִייך חברו ל-P ולהפך, והיו גם מי שהוסיפו על מספר התעודות, ואילו אחרים דווקא צמצמו את מספרן. זה מרבה וזה ממעיט, ובלבד שיכחיש תורה מן השמיים. יש לציין שמעולם לא הושגה בין מבקרי המקרא חלוקה מוסכמת למקורות ראשוניים ומעולם גם לא נמצאו טקסטים שתאמו ולו לאחת השיטות של ביקורת המקרא.

ביהדות האורתודוקסית (בפרט בגרמניה, שבה נולדה והתפתחה ביקורת המקרא) נקטו שתי גישות שונות ביחס לביקורת המקרא שהלכה והתפשטה בשיח האקדמי והתרבותי במערב אירופה. האסכולה הפרנקפורטאית, שבראשה עמד הרש"ר הירש (1808–1888), התנגדה לכל דיון בביקורת המקרא. לעומתה האסכולה הברלינאית, ובפרט ראש בית המדרש לרבנים, הרד"צ הופמן (1843–1921), ראו בביקורת המקרא אתגר המחייב התמודדות.

רד"צ הופמן היה הראשון שכתב תגובה אורתודוקסית על ביקורת המקרא. פירושו בשפה הגרמנית לחמישה חומשי תורה (שחלק ממנו אבד בטרם יצא לאור), בפרט פירושו לספר ויקרא, הוא עד היום הניסיון המקיף ביותר מהצד האורתודוקסי להתמודדות עם טענותיה של ביקורת המקרא בת זמנו. פירוש זה תורגם לעברית רק באופן חלקי, ומהתרגום הושמטו דווקא החלקים הארוכים שבהם הרד"צ הופמן עוסק בביקורת המקרא בפירוט רב. עוד מבקר של ביקורת המקרא היה בֶּנוֹ יעקב (1862–1945), רב הנמנה עם הזרם הליברלי, שכתב פירוש מקיף על התורה ובו הביא טיעונים רבים נגד תורת התעודות ונימוקים בעד אחדותם של חמישה חומשי תורה.

דוגמה קטנה מפרשתנו: בסוגיית המועדות (ויקרא כג) דנו בהרחבה מבקרי המקרא וקבעו פה אחד ששלושת הרגלים נשאו במקור אופי חקלאי בלבד. לטענתם הולבש התוכן הדתי על חגים אלה רק בשלב מאוחר. את טענתם השתיתו על שבפרשתנו מוזכר רק האפיון החקלאי של שלושת הרגלים פרט לאזכור השני של חג הסוכות (שבו מוזכרת יציאת מצרים), ואותו הסבירו כתוספת מאוחרת. העובדה שפרשתנו כוללת גם חג דתי מובהק כיום הכיפורים שאינו נושא כל אופי חקלאי הוסברה אף היא כתוספת מאוחרת.

כנגדם הצביעו גם רד"צ הופמן וגם בֶּנוֹ יעקב (שפרסמו את פירושיהם כמעט בו זמנית ולא הכירו זה את עבודתו של זה) שכל החגים המוזכרים בפרשתנו נקראים 'מקראי קודש'. קדושה בוודאי אינה עניין חקלאי. זאת ועוד, מקראי קודש אלה הם דווקא שבעה: שני מקראי קודש בפסח, אחד בשבועות, שניים בסוכות, הראשון לחודש השביעי ויום הכיפורים. המספר שבע מופיע כמספר קדוש כבר בפתיח של הפרשה כיום השביעי, הוא יום השבת. יום השבת הוא האב טיפוס למקראי הקודש, העומדים אף הם בסימן המספר שבע.

ההתמודדות עם ביקורת המקרא נגדעה באיבה עם חורבנה של יהדות גרמניה בשואה. המשך צנוע למפעל זה צמח בארץ דווקא אצל נינו של הרש"ר הירש, הרב מרדכי ברויאר (1921–2007). הרב ברויאר, איש תנ"ך מובהק, ייחד תשומת לב רבה לטיעוניהם של מבקרי המקרא וביקש להשתמש בהם כאמצעי לרדת לעומק כוונת התורה ולהפוך אותם מקללה לברכה.

אף כי העיסוק בביקורת המקרא העכשווית אינו עומד בראש מעיינם של תלמידי חכמים בדורנו, נראה שטרם נאמרה המילה האחרונה בהתמודדות הטעונה עם ביקורת המקרא.

לתגובות: meir.seidler@gmail.com

מאמרים נוספים ממושג השבוע

שוויון

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ענווה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

התקרבנות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

חד גדיא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

פרובוקציה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ספר ויקרא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

צלם יהודי

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

המקדש

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

כבד את…

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »