הבדלה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

אבני היסוד המרכזיים של כל משפט הן שמות עצם ופעלים. הפעלים המופיעים בתיאור מעשה בראשית מסקרנים במיוחד. הם מספרים לנו על אופיין וטיבן של הפעולות בהן נקט הקב"ה כדי לברוא את עולמו. ארבעת הימים הראשונים מוקדשים בעיקר – להוציא את התיאור של בריאת הצומח – ליצירת התשתית, הקוסמוס (בשני הימים הנוספים של הבריאה מתוארת בריאת החי שגולת הכותרת שלה היא בריאת האדם).
אין זה מפתיע שהפועל הדומיננטי ביותר בתהליך בריאת העולם מציין התהוות והוויה: ויהי ערב ויהי בוקר, יהי אור, יהי רקיע, יהי מאורות וכו'. בארבעת הימים הראשונים, שאותם אני מבקש להציג כתשתית הבריאה, זוכה במקום השני! בין שמות הפועל, פועל מפתיע למדי, ולו חמש הופעות:

 הפועל "הבדיל". הקב"ה מבדיל בין האור ובין החושך (פרק א', פסוקים ד, יח), בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע (פסוקים ו, ז) וכן בין היום ובין הלילה (פסוק יד). גם פעולות אחרות של בורא עולם מבטאות הבדלה, אף כי הפועל הבדיל אינו מופיע בהן: השמים מובדלים מהארץ, הים מובדל מהיבשה, ובהמשך הנקבה מובדלת מהזכר ויום המנוחה מובדל מששת ימי הבריאה.
בריאת העולם מתבטאת אם כן בהבדלות, ביצירת דואליות. הא-ל האחד ברא עולם דואלי: "כל מה שבראתי בראתי זוגות. שמים וארץ זוגות, חמה ולבנה זוגות, אדם וחוה זוגות, העולם הזה והעולם הבא זוגות. אבל כבודי אחד ומיוחד בעולם" (דברים רבה ב, לא).
המספר שתים המסמן את ההבדלה והדואליות הוא המספר השלם הקרוב ביותר לאחד – ובכך גם לא-ל האחד. מאידך הוא ההתחלה של כל ריבוי (כי הוא בעצמו כבר יותר מאחד). ריבוי זה מתפרשׂ ומתפצל, בסופו של דבר, עד לאין סוף גוונים וגווני גוונים של המציאות. אם כן, המספר שתים הוא השורש של עולם הריבוי. אנשי מחשב יודעים היטב שניתן לבנות עולם שלם מדואליות: שני מספרים בינריים – 0 ו-1 – יכולים ליצור עולם וירטואלי ומלואו. אין סוף הקומבינציות האפשריות של ביטים ובייטים מניבים עולם וירטואלי שלם, כיד הדמיון הפורה, בלתי מוגבל ברב-גוניותו. וכמו בעולם הוירטואלי, כך גם בעולם הריאלי: כאשר הקב"ה בורא עולם עם ריבוי גדול של תופעות, הוא מתחיל קודם כל עם דואליות: אור וחושך, יום ולילה וכו'. מקור עולמנו הוא אם כן בדואליות.
גם בהמשך יש תפקיד חשוב להבדלות בתורה. בפרט ראויות לציון: ההבדלה בין הקודש ובין החול (ויקרא י, י) וכן בין הקודש ובין קודש הקודשים (שמות כו, לג), בין הטמא ובין הטהור (ויקרא יא, מז; כ, כה) ובין ישראל לעמים (ויקרא כ, כד ו-כו). ביטול ההבדלה נחשב על ידי הנביא לחטא: "כהניה […] בין קודש לחול לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו […] ואשפוך עליהם זעמי […]" (יחזקאל כב, כו-לא).
"מעשה בראשית" עוטה סוד (חגיגה ב, א) ולגביו נאמר "כבוד אלוקים הסתר דבר" (משלי כה, ב). עם זאת, נדמה שמן הנאמר לעיל ניתן ללמוד שהדואליות עומדת ביסוד העולם, ואולי אף לומר שטשטוש הדואליות עלולה להרוס אותו. בשומרינו על "הזוגות" אותם ברא הקב"ה ועל ההבדלה ביניהם, אנחנו שומרים על עולמו. ברוך המבדיל בין קודש לחול.

מאמרים נוספים ממושג השבוע

הבדלה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

תפוס ת'יום

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

אמן

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

נבואה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

עם סגולה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

תפילה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

תרבות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

שוויון

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ענווה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

התקרבנות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »