המקדש

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

  בפרשת תרומה עם ישראל מצוּוה לבנות משכן שאמור להתנייד עימו במדבר. את המשכן הנייד עתיד להחליף מקדש קבוע בירושלים, אלא שהחטא גרם ובית המקדש נחרב פעמיים בגלל שנאת חינם והפירוד בעם שנוצר ממנה.
גדולי ישראל בכל הדורות, גם בעידן המודרני, חשו בחסרון בית המקדש. לא רק מי שנמנה עם חובבי ציון (כמו הרב קלישר, שביקש לחדש את עבודת בית המקדש) אלא גם מתנגדיהם (כמו הרש"ר הירש, שלא שיתף פעולה עם חובבי ציון) היו מלאי געגועים לבית המקדש. בפרשתנו מצווה התורה "בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ" (שמות כה, טו). שלא כשאר כלי המקדש, שבדיהם הוסרו מהם עם ההגעה ליעד, התורה אוסרת להסיר את בדי הארון גם בעת חנייה. יתרה מזו, בדי הארון היו קבועים בארון גם בזמן שבית המקדש היה קיים, כאשר הצורך "לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן בָּהֶם" (שם, יד) לא היה קיים עוד. 

הרב הירש העניק בפירושו משמעות לחובה להשאיר את בדי הארון על כנם. לדבריו, "בדי הארון מסמלים את הייעוד ואת התפקיד לשאת את הארון ואת תוכנו, בשעת הצורך, גם מעבר לגבולות מקום עמידתם הנוכחית". כדי שעם ישראל ימשיך את דרכו גם בגלות הוטבעה בתורה (שמסמל הארון, שהכיל את שני לוחות הברית) סגולת הניידות. בזכות אופייה הנייד שמסמלים הבדים ליוותה התורה את העם לאורך כל הגלות. לעומתה שאר כלי המקדש אינם ניידים כלל ועיקר. בבית המקדש לא היו להם בדים עוד. גם לעובדה זו מעניק הרב הירש משמעות. "שולחן ישראל ומנורת ישראל – מלוא חייו הגשמיים ופריחת חייו הרוחניים (של עם ישראל) – קשורים באדמת ארץ הקודש".
הרש"ר הירש מבחין כאן לא רק בין החיים הגשמיים (שמסמל שולחן לחם הפנים) לבין התורה (שמסמל הארון), אלא גם – וזוהי נקודה מעוררת מחשבה – בין התורה לבין "פריחת החיים הרוחניים" של עם ישראל, הקשורים למנורה שבמקדש שעתיד לעמוד על "אדמת ארץ הקודש".
למרבה הפלא, חשיבות המקדש הייתה נהירה גם למייסד הציונות, בנימין זאב הרצל. החלק החמישי והאחרון בספרו 'אלטנוילנד', המתאר את המציאות העתידית של מדינת היהודים כפי שהיא נפרסת אל מול עיני פרידריך, גיבור הספר, מוקדש כולו לירושלים: "בית המקדש הוקם מחדש כי מלאו הימים […] המחשבות שהיו רוויות בצלילי המנגינות העבריות, הבהירו לפתע לפרידריך את המשמעות של בית המקדש […] לבו התרחב והתמלא יראה.
במקום זה עומדים בני עמו העתיק של א-לקים ששבו לארצם, ונושאים את עיניהם אל הנסתר.
הם עומדים כאן כפי שעמדו אבותיהם בימים עברו על הר המוריה. דבריו של שלמה המלך חזרו והיו לדברי א-לקים חיים: 'ה' אמר לשכון בערפל, בנה בניתי בית זבול לך, מכון לשבתך עולמים' […] שני דברים היו חייבים להתקיים יחד: החופש ותחושת האחדות. רק כאשר זה קרה ניתנה להם הזכות להקים את […] בית המקדש". זה לא הרב קוק, זה הרצל.
אחד התנאים להקמתו מחדש של בית המקדש על פי תפיסת הרצל – "להיות עם חופשי בארצנו" – כבר התקיים. באשר לתנאי השני, תחושת האחדות, נראה שהיא עדיין מחכה להגשמתה המלאה.

מאמרים נוספים ממושג השבוע

שוויון

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ענווה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

התקרבנות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

חד גדיא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

פרובוקציה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ספר ויקרא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

צלם יהודי

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

המקדש

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

כבד את…

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »