הפרדה בין דת ומדינה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

הראשונים שהעלו את הדרישה להפריד את הדת מהמדינה היו הוגים באירופה במאה ה-17 וה-18, ובהם ג'ון לוק, ברוך שפינוזה, ז'אן ז'אק רוסו ומשה מנדלסון. פירוש הדרישה היה נישולה של הדת (בפועל היה מדובר בכנסייה הנוצרית) מכוחה הפוליטי, ובכך מזכות הכפייה.
המדינה היא ישות כופה, זה טבעה. מעולם לא הייתה מדינה שלא כפתה חוקים על אזרחיה (גיוס לצבא, תשלום מיסים, ציות לחוקי תעבורה ועוד), אף כי היקפם ואופיים של החוקים היה שונה ממשטר למשטר. בימי הביניים, בשל אי-הפרדת הדת מהמדינה, השתמשו שלטונות המדינה (הן בארצות הנצרות והן בארצות האסלאם) בכוח הכפייה לא רק בעניינים חברתיים ומדיניים אלא גם בענייני דת. 

אחד הביטויים הקיצוניים ביותר של כפייה דתית היה האינקוויזיציה שהונהגה באירופה במאה ה13 ופעלה במתכונות שונות עד לסוף המאה ה-18. במהלך תקופה זו הועלו על המוקד ברחבי אירופה עשרות אלפי "כופרים" שהואשמו בחטאים "דתיים" (אנוסים שחזרו ליהדותם, נשים שהואשמו בכישוף, מדענים שטענו שכדור הארץ אינו במרכז היקום ועוד).
במילים אחרות: חוסר ההפרדה בין הדת והמדינה גרר כפייה דתית מסיבית, כולל גזר דין מוות על "עבירות" דתיות. אשר על כן, בתומכים הנלהבים ביותר של ההפרדה בין הדת (הנוצרית) למדינה היו היהודים (ובראשם משה מנדלסון, 1729–1786) ששלטונות המדינה כפו עליהם בשם הדת הנוצרית חיי עוני והשפלה. בפועל הונהגה ההפרדה בין הדת והמדינה בהדרגה החל מסוף המאה ה18 בארצות הברית של אמריקה, ובעקבות המהפכה הצרפתית גם בכמה ארצות במערב אירופה. היום ברוב המדינות שהיו בעבר מדינות נוצריות במוצהר יש הפרדה כמעט מלאה בין הדת לבין המדינה. כאמור, היהודים היו המרוויחים הגדולים של התפתחות היסטורית זו.
לעומת ארצות מערב אירופה נשארו ארצות האסלאם במקרים רבים במתכונת הימי-ביניימית או חזרו אליה אחרי הפסקה "נאורה" קצרה.
במדינת ישראל יש הפרדה כמעט מלאה בין הדת למדינה להוציא שתי החרגות עיקריות: חוקי האישות (נישואין וגירושין) והשבת (ואולי אפשר להוסיף את "כפיית" הכשרות על מוסדות ציבוריים). ערכו של חופש הפרט, שבשמו יש מי שדורשים הפרדה מוחלטת בין דת למדינה, לא נתפס בעיני אבות הציונות כערך אבסולוטי, והם הסכימו לתת לדת דריסת רגל בתחומים אלו הן מסיבות פרגמטיות (כדי לשמור על מנגנון אחיד ריאלי המבטיח שעם ישראל לא יתפצל לעמים מספר) והן מסיבות עקרוניות המבוססות על ההכרה שמדינה יהודית זקוקה לסממנים יהודיים.
לכן מוסד הנישואין של האוכלוסייה היהודית נישאר בידי הרבנות ויום השבת נקבע ליום מנוחה ציבורי אף שמדובר בפגיעה מסוימת בחופש הפרט. בשקלול הכללי נראתה פגיעה זו למנהיגי הציונות נסבלת ואף רצויה בשל הערך של קיום מדינה יהודית. בן-גוריון, שלא היה חשוד בדתיות יתר, כיבד כראש ממשלה את השבת בפרהסיה גם בביקוריו בחו"ל. זו הייתה דרכה של מדינת ישראל מיום היווסדה ועד לאחרונה.
צודקים אבירי חופש הפרט שהאכיפה של שמירת שבת במרחב הציבורי וכן המונופול שיש לרבנות הראשית במדינת ישראל על נישואין וגירושין הם מבחינה פורמלית סוג של כפייה דתית. אולם צודקים לא פחות מי שמבקשים לשמור על אופייה היהודי של מדינת היהודים. מי מהם צודק יותר? זו כבר שאלה של סולם ערכים. אם נעמיד על כפות המאזניים זה מול זה את שני הערכים – את חופש הפרט אל מול הצביון היהודי של המדינה – נראה שהמתכונת הנכונה למדינה היהודית העכשווית היא תמהיל שבו ההפרדה בין דת ומדינה אינה מוחלטת.

מאמרים נוספים ממושג השבוע

פרובוקציה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ספר ויקרא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

צלם יהודי

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

המקדש

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

כבד את…

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

פרקי התנ"ך

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

כלל ופרט

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

בית יעקב

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

מולדת

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מרצה בכיר למחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר

קרא עוד »