התנ"ך – ספר הספרים

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מרצה בכיר למחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

כיום יש תרגומי תנ"ך שלמים בכמעט 700 שפות, ולפיכך התנ"ך, בפער גדול לעומת כל ספר אחר, הוא הספר המתורגם ביותר (והמודפס ביותר) בעולם. אם כן, בזכות תרגומיו הרבים ובעזרת המצאת הדפוס נחשף העולם כולו לתנ"ך, והספר נהיה "ספר הספרים".

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

בארץ ישראל קם העם היהודי… בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי". 
למיטב בדיקתי, את הכינוי "ספר הספרים", המוכר לנו מהפתיחה של מגילת העצמאות, הצמיד לתנ"ך בעברית בפעם הראשונה חיים נחמן ביאליק. זהו למעשה תרגום לביטוי הלטיני biblia bibliorium, שנטבע ככינוי לתנ"ך בעולם הנוצרי במאה ה-16, ומאז נפוץ ברוב שפות אירופה. 
שני גורמים הפכו את התנ"ך ל"ספר הספרים" דווקא בתקופה זו: האחד הוא המצאת הדפוס במאה ה-15, שאפשרה ייצור מוגבר של ספרים. לא בכדי זכה דווקא התנ"ך (אם כי בשפה הלטינית ובתוספת "הברית החדשה") להיות הספר המודפס הראשון בהיסטוריה. הגורם השני היה התפשטות הנצרות הפרוטסטנטית במאה ה-16. לפני כן שלטה במרכז אירופה ובמערבה הכנסייה הקתולית שלטון דתי בלעדי והחזיקה במונופול על אופי לימודם ופירושם של כתבי הקודש. 

"התנ"ך הופץ עד אז בעולם הנוצרי בעיקר בגרסתו הלטינית (המוכרת כ-vulgata), ולכן היה מובן רק לכמרים, חניכי הכנסייה. העובדה שלפני המצאת הדפוס היה מספר הספרים מוגבל, וספרי התנ"ך היו בידי אנשי הכמורה בלבד, שירתה אף היא את המטרה של שלטון ריכוזי על המסרים שביקש הממסד הנוצרי-קתולי להעביר לעם בדרשות השבועיות בכנסייה. לאחר התפשטות הפרוטסטנטיות במאה ה-16 דרשו מנהיגי הפרוטסטנטים לאפשר ידיעה בלתי אמצעית של התנ"ך לכל חלקי העם. דרישה זו הובילה למפעל תרגום מואץ של התנ"ך לכל עם ולשון.
כיום יש תרגומי תנ"ך שלמים בכמעט 700 שפות, ולפיכך התנ"ך, בפער גדול לעומת כל ספר אחר, הוא הספר המתורגם ביותר (והמודפס ביותר) בעולם. אם כן, בזכות תרגומיו הרבים ובעזרת המצאת הדפוס נחשף העולם כולו לתנ"ך, והספר נהיה "ספר הספרים".
מבחינה זו אי אפשר שלא להסכים עם הרב אליהו בן אמוזג (1823–1900) ועם הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצווייג (1886–1929), שתיארו שניהם – בלי להכיר זה את זה – את היחס בין הנצרות לבין היהדות כיחס בין האש לבין קרני האור הבוקעות ממנה. היהדות היא האש, והנצרות היא הקרניים המפיצות את אורה של האש לכל באי העולם, אם כי במידה רבה של החלשה ועיוות.
למעשה כבר ריה"ל (בספר הכוזרי) והרמב"ם (בהלכות מלכים) ייחסו לנצרות וגם לאסלאם תפקיד חשוב בהכנת האנושות לקראת ימות המשיח. בהקשר זה יש לציין כי בשל יחסם המכבד של הנוצרים לתנ"ך האמין הרמב"ם באפשרות לקרב אותם, אך לא האמין באפשרות זו באשר למוסלמים. בעיני המוסלמים הקוראן, ולא התנ"ך, מייצג את כתבי הקודש האמיתיים. לכן בכל מקום שעדות הקוראן נוגדת את עדות התנ"ך המוסלמים מאשימים את היהודים ב"תחריף" – זיוף. האשמה זו קוטעת כל דיון. אין עם מי לדבר.
הנוצרים לעומת זאת כללו את התנ"ך כמות שהוא בכתבי הקודש וראו בו את "הברית הישנה", ועל גביה הוסיפו את ה"ברית החדשה" שלהם. אשר על כן, על פי הרמב"ם, בניגוד למוסלמים, הנוצרים "יאמינו בנוסח התורה שהוא זה בעינו (כלומר כפי שהוא היום בידינו), אלא שיגלו פנים בביאור נפסד, ויפרשוהו בפירושים המפורסמים להם, ואם יודיעום הפירוש הנכון – אפשר שיחזרו בהם" (מתשובות הרמב"ם). שורות אלה מעניינות במיוחד על רקע תפיסתו הידועה של הרמב"ם, המנקה דווקא את האסלאם מכל שמץ של עבודה זרה, שלא כנצרות, שהוא מחשיב לעבודה זרה. ובכן, העולם מורכב.
כללו של דבר, הנוצרים הם שהפיצו את התנ"ך בין האומות, בבחינת "ועמדו זרים ורעו צאנכם" (ישעיהו סא, ה), והפכו אותו בפועל ל"ספר הספרים". למרות התוספת שלהם ("הברית החדשה"), שהיא, אגב, פחות מרבע מהטקסט, יצאה האנושות נשכרת: ידיעת התנ"ך פשטה בכל קצווי תבל, והוקמה התשתית "למען דעת כל עמי הארץ, כי ה' הוא האלקים אין עוד" (מלכים א ח, ס).

מאמרים נוספים ממושג השבוע

מולדת

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מרצה בכיר למחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר

קרא עוד »

יהדות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מרצה בכיר למחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר

קרא עוד »