זכויות האדם – חובות האדם

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מרצה בכיר למחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

התנועה הרפורמית ביהדות נולדה והתגבשה במחצית הראשונה של המאה ה-19 בגרמניה. בתחילתה היא התבססה בעיקר על יוזמה של בעלי בתים, ואחר כך אחזו למדנים יהודים במושכות וקבעו בסדרה של ועידות (בשנות ה-40 של המאה ה-19) את קווי המתאר העיקריים של התאולוגיה הרפורמית. הכיוון הכללי של קווי מתאר אלו היה מיצובה מחדש של היהדות כדת של אמונות ודעות ונטישת ההלכה כמערכת נורמטיבית מחייבת. 

בהצדקה לנטישת ההלכה שימשה תפיסה התפתחותית מבית מדרשו של הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל (1770–1831). בהתבססו על תפיסה זו קבע אחד ממייסדי הרפורמה, אברהם גייגר (1810–1874), שההלכה הייתה לבוש זמני בלבד של היהדות, ושבתקופה המודרנית עבר זמנה. 

 

 

ואולם עם כל ההצדקה הפילוסופית-תאולוגית, הסיבה העיקרית לצמיחת הרפורמה הייתה חברתית: הבקשה לייצר יהדות ידידותית יותר שלא תקשה יתר על המידה על התאזרחותם המלאה של היהודים במדינות אירופה. מאותה סיבה בדיוק הייתה התנועה רפורמית גם אנטי-לאומית, וכתוצאה מכך בהמשך גם אנטי-ציונית. היא ביקשה להגדיר את היהדות כדת גרידא. 

בעיני עצמם היו היהודים הרפורמים בארצות המערב גרמנים, צרפתים, אנגלים ואמריקנים "בני דת משה", לא בשונה מגרמנים, צרפתים, אנגלים ואמריקנים קתולים או פרוטסטנטים. לשם כך הוציאו הרפורמים מסידורי התפילה כל אזכור של ארץ ישראל ושל השאיפה לחזור אליה וקראו לבתי הכנסת שלהם 'טמפל' – בית מקדש – כדי להדגיש שאינם שואפים עוד להקים בית מקדש בירושלים הרחוקה אלא רק כאן, במקום התאזרחותם. מבחינת התכנים התמקדו הרפורמים במצוות שבין אדם לחברו ובמסר אוניברסלי מוסרי.

עוד לפני השואה עבר מרכז התנועה הרפורמית לארצות הברית. גם שם התפשטה התנועה הרפורמית בראש ובראשונה כתנועה חברתית שנתנה מענה קהילתי ליהודים שהפסיקו לשמור תורה ומצוות אך ביקשו לשמר במינון זה או אחר על זהותם היהודית ולהמשיך ולהנחיל אותה לילדיהם.

אחד השינויים המרכזיים ביותר שעברה התנועה הרפורמית בארצות הברית החל משנות ה-30 המאוחרות של המאה הקודמת, ובצורה מובהקת עוד יותר אחרי השואה, הוא מפנה של 180 מעלות בגישתה כלפי הציונות. התנועה הרפורמית של היום היא באופן רשמי ציונית (אם כי בצד השמאלי של המפה הפוליטית). ההזדהות של היהדות הרפורמית עם מדינת ישראל היא בראש ובראשונה צורך קיומי ליהדות הרפורמית עצמה. בהיעדר להט דתי הרפורמים זקוקים למוקד משיכה יהודי אחר. מסר מוסרי אוניברסלי בלבד אינו מצדיק את קיומה של היהדות. מבחינה זו התנועה הרפורמית בארצות הברית זקוקה למדינת ישראל לא פחות ממה שמדינת ישראל זקוקה לתנועה ולתמיכתה.

למרות החוסר בתכנים דתיים של ממש, בארצות הברית התנועה הרפורמית ממלאת היום תפקיד חשוב: היא מספקת מסגרת חברתית יהודית למשפחות ולצעירים שבלעדיה היו נפגשים עם יהודים אחרים רק באקראי. כך תורמת היהדות הרפורמית תרומה מסוימת לבלימת ההתבוללות הגבוהה בארצות הברית – יותר משני שלישים של יהודי ארצות הברית נשואים בנישואי תערובת – ובלעדיה היה שיעור ההתבוללות ככל הנראה גבוה עוד יותר.

ובארץ? למרות השקעה רבה התנועה הרפורמית במדינת ישראל מדשדשת במקום, ולא בכדי. את הפונקציה שהיא ממלאת בארצות הברית ממלאת כאן המדינה עצמה. המסגרת החברתית בארץ היא ממילא יהודית, והחילונים מקבלים חינוך יהודי בסיסי בגני הילדים ובבתי הספר הממלכתיים. ייתכן שזו הסיבה שהתנועה הרפורמית אינה מצליחה לעשות נפשות בישראל. 

מאמרים נוספים ממושג השבוע

מולדת

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מרצה בכיר למחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר

קרא עוד »

יהדות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מרצה בכיר למחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר

קרא עוד »