כניעה ללא תנאי

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

  השבוע, לפי הלוח העברי, חל אחד התאריכים החשובים ביותר בתולדות האנושות. אור לכ"ו באייר ה'תש"ה (8 במאי 1945) חתמה גרמניה הנאצית על כניעה ללא תנאי. הדרך לכך נסללה יותר משנתיים לפני כן. ב-24 בינואר 1943, בהצהרת הסיום של ועידת קזבלנקה, שבה תיאמו בעלות הברית את מהלכי המלחמה נגד גרמניה, הפתיע את העולם נשיא ארצות הברית רוזוולט בדרישתו "כניעה ללא תנאי" (unconditional surrender). אף כי רוזוולט ייזכר לדיראון עולם על חוסר המעש שלו לנוכח השמדת היהודים בשואה, בקזבלנקה הוא הוכיח אינטואיציה של מדינאי דגול החש את משק כנפי ההיסטוריה. רק כניעה ללא תנאי הלמה את אופייה המפלצתי של גרמניה הנאצית וצרבה בתודעת האנושות כולה שיש רוע שאסור להתפשר איתו.

אף על פי שהשנה ציינו ברחבי העולם 75 שנה ליום הניצחון על גרמניה הנאצית, במדינת ישראל 8 במאי בקושי הוזכר (את התאריך העברי, שחל בשבוע שחלף כאמור, איש אינו מכיר). ייתכן שהחמצתי אזכור רשמי כלשהו שנרשם לפרוטוקול, נדמה לי גם ששמעתי על אירוע וירטואלי כלשהו של וטרנים (ותיקי מלחמת העולם השנייה) שנערך בצל הקורונה, אך כל זה לא באמת חדר לתודעת הציבור. בהשוואה למדינות אירופה וארצות הברית, שבהן הורגשה תכונה רבה כבר לקראת התאריך העגול והיום עצמו צוין בכותרות ראשיות, במדינתנו למודת ימי הזיכרון ציון 75 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית חלף כלא היה, ולא בגלל הקורונה.
הסיבה לכך פשוטה: ב-8 במאי 1945, כאשר יצאו ההמונים לרחובות לונדון, פריז וניו יורק לחגוג את ניצחונם על גרמניה הנאצית, לא היה מסוגל לשמוח העם שמיליונים מבניו הושמדו בתאי הגזים ובשדות הקטל של מזרח אירופה. וכך רשם ביומנו דוד בן-גוריון, ששהה באותם ימים בלונדון בירת אנגלייה והביט מחלון חדרו על האנגלים הצוהלים ברחובות: "יום הניצחון – עצוב, עצוב מאוד", והוסיף ציטוט מהנביא: "אַל תשמח ישראל אֶל גיל כעמים" (הושע ט, א). אין אנו יכולים להצטרף לשמחת העמים אחרי שנחשפנו באופן סופי לממדי האסון שפקד את עמנו.
אור לכ"ו באייר תש"ה חתמה גרמניה הנאצית על כניעה ללא תנאי. בדיוק עשרים ושתיים שנה לאחר מכן, בכ"ו באייר תשכ"ז, פרצה מלחמת ששת הימים, "מלחמת הגאולה", כפי שכינה אותה מנחם בגין. יום ירושלים נקבע ליומיים לאחר מכן, כ"ח באייר. גם יום זה חל בשבוע האחרון. הפעם העם היושב בציון הוא שחגג לבדו.
רק באחרית הימים, כאשר "יימלא שחוק פינו", ייכנע הרוע בעולם ללא תנאי "ומלאה הארץ דעה את ה'". "אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה", ומובטחים אנו שגם אומות העולם יצטרפו לשמחתנו.

מאמרים נוספים ממושג השבוע

התקרבנות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

חד גדיא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

פרובוקציה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ספר ויקרא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

צלם יהודי

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

המקדש

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

כבד את…

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

פרקי התנ"ך

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

כלל ופרט

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »