מימוש עצמי

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

אני עוד זוכר את הזעזוע שאחז בי כשלמדתי בפעם הראשונה – בהיותי עולה חדש וגם חוזר בתשובה טרי – את הפסוק הלקוח מסוף פרשתנו, מפרשת ציצית: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". הייתי נסער כולי: "אבל הלב, זה הרי כל עולמי", נזעקתי, כמעט צעקתי. "כיצד אוכל להתכחש לליבי, לאני האמיתי שלי?! למה לדכא אותו, למה לקרוא להליכה בעקבותיו זנות?"  ייאמר לזכותו של האיש היקר שעימו למדתי אז מדי שבוע את פרשת השבוע שהוא אפילו לא ניסה לנחם אותי ולהמתיק את הגלולה. הוא פשוט שתק. ואז הבנתי את הנורא מכול: לפעמים חייבים לוותר על ההליכה בעקבות הלב. התורה מלמדת אותנו שנטיית ליבו של האדם אינה חזות הכול. היא זקוקה לזיכוך. 

 

דרכה של היהדות אינה מימוש עצמי מרבי של כל רצונותינו הכמוסים בכל רגע נתון. היהדות אינה מחנכת לאידיאליזציה של נטיית הלב ולזיהוי נטייה זו כה'אני האמיתי'. היהדות חותרת להעלאת ה'אני' למקומות גבוהים יותר. היא מציעה קיר טיפוס, לא מגלשה וודאי שלא זרימה. הזרימה היא תמיד כלפי מטה. יהודים אינם זורמים עם מה שהם, יהודים מטפסים אל עבר מה שהם עוד לא. זהו מימוש עצמי יהודי.

על הסכנה שבהגדרת רצונותינו העכשוויים כאידיאל נשגב כתב הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד, רבה האחרון של המבורג בתקופת השואה, את הדברים אלה: "האדם העכשווי, פרי אומלל של האפנה הרגעית, מוצג לנו כקנה מידה לכל דבר. דורשים מאתנו לבטל את התביעה האבסולוטית שאינה משתמעת לשתי פנים, שבכוחה להרים את האדם מעל לחייו המקריים לכדי אישיות בעלת שיעור קומה. מחנכים אותנו לרפיון בשמה של רוחניות 'אותנטית' יותר, אומרים לנו שהנוער צמא לרוחניות אמתית ונרתע ממצוות שאבד עליהן הכלח. למה הדבר דומה: לאדם המבקש לרכוש כושר גופני ללא מאמץ, על הכורסה בסלון". 

כמו שכושר גופני נרכש במאמץ ולא בישיבה על הספה, כך גם כושר רוחני נרכש במאמץ, באמצעות "התביעה האבסולוטית שאינה משתמעת לשתי פנים". היהודי מטפס למעלה באמצעות תורה ומצוות, הרבה מאוד מצוות, תרי"ג, כגימטרייה של 'ציצית' (המובאת ברש"י, בקצת התאמות נחוצות כדי להגיע למספר המבוקש). 

העולם היהודי הוא עולם של מצוות. יהודי מתעורר כל בוקר מחדש לעולם נפלא, אליס בארץ המצוות. זה מתחיל ב'מודה אני' ובנטילת ידיים בבוקר ומסתיים בקריאת שמע על המיטה בלילה, ובין לבין עוד כהנה וכהנה: בינו לבין עצמו, בינו לבין המקום, בינו לבין חברו. עולם גדוש ומלא של מצוות, כדברי המדרש על הקב"ה אשר "לא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצוה". 

המצוות נכנסות לצלחת שלנו ולחדר המיטות, הן אורבות לנו בבית, בעבודה, בחופשה, בכל מקום ובכל זמן, עד הנשימה האחרונה שלנו, כי רק "במתים חופשי". מי צריך כל כך הרבה מצוות? אנחנו, עונה הרב קרליבך: "כנגד הגירויים האינסופיים של חיי החומר, דרושות פעימות דתיות חוזרות ונשנות בכדי לאפשר פיתוח חיים רוחניים פנימיים גם בעולם מלא חומריות מפתה". 'פעימות' אלה הן המצוות.

דברי אמת ניכרים בכך שתוקפם מעבר לזמנם ולמקומם.

מאמרים נוספים ממושג השבוע

שוויון

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ענווה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

התקרבנות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

חד גדיא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

פרובוקציה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ספר ויקרא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

צלם יהודי

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

המקדש

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

כבד את…

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »