סיפור המבול וביקורת המקרא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

מאז התגברות “בקורת המקרא”, מדע שהנחת היסוד שלו היא שהתורה היא מעשה אנוש, בסוף המאה ה-19 הושמעה הטענה שחמישה חומשי תורה הורכבו ממקורות שונים וחוברו יחד בידי עורך בתקופה מאוחרת ממנה. לדידם של אנשי בקורת המקרא, ניתן לחשוף מקורות אלה הן בניתוח ספרותי והן באמצעות סתירות ענייניות העולות מהפסוקים. כנגד מגמה זו קמו מתחילת המאה ה-20 פרשנים יהודיים חשובים – כמו רד”צ הומפן (תר”ד – תרפ”א), מ”ד קאסוטו (תרמ”ג – תשי”ב) ובזמננו הרב מרדכי ברויאר (תרפ”א – תשס”ז) זיכרונם לברכה. פרשנים אלה ראו לנכון לענות על טענותיהם של מבקרי המקרא ולהפריכם. בסיפור המבול מצאה בקורת המקרא עניין רב להתגנדר בו. בסוף פרק ו’ נאמר שתיבת נוח תאחסן רק זוגות של בעלי חיים “שנים מכל מין”, בעוד שבהמשך, בתחילת פרק ז’, נאמר שבעלי החיים נאספים אל התיבה שבעה שבעה.

 העובדה שבתחילת פרק ז’ מדובר בבעלי חיים טהורים, לא סיפקה את מבקרי המקרא, ואין כאן מקום להאריך. ברצוני להביא כאן את תגובתו של פרשן מיוחד במינו ל”סתירה זו”. פרשן זה אמנם לא נמנה עם הזרם האורתודוקסי ביהדות, אך פירושו על התורה ומאבקו נגד בקורת המקרא זכו להכרה ולהוקרה אצל מלומדים אורתודוקסים רבים. הרב יוסף צבי קרליבך הי”ד, רבה האורתודוקסי האחרון בגרמניה בתקופת השואה, אמר עליו שלא קם מתוך שורותינו מי שמשתווה לו. נחמה לייבוביץ טבעה עליו את דברי הרמב”ם: “שמע את האמת ממי שאמרה”. מדובר בבֶּנוֹ יעקב (תרכ”ב – תש”ה). יעקב חיבר בגרמנית פירושים מקיפים, של אלפי עמודים, על חלק גדול מחמישה חומשי התורה. קיימים תרגומים חלקיים לספריו בעברית ובאנגלית. ההתמודדות עם בקורת המקרא תופסת חלק נכבד בפרשנותו. והנה מה שכותב יעקב על ה”סתירה” בין “שנים שנים” ל”שבעה שבעה”:
‘לעיל (בראשית ו, יט-כ, שם מדובר רק ב”שנים מכל”) הוזכר “כל חי מכל בשר” כדי שמינם לא יושמד במבול. אותם “תביא” והם “יבואו” (שם) אל התיבה […] במטרה המפורשת “להחיות” (שם), ותו לא […] הפסוקים בראשית ז, ב-ג, לעומת זאת, מתייחסים רק לבהמה הטהורה ולעוף ובהקשר לאלה לא מופיע הפועל “הבאה” אלה “לקיחה”: “תקח לך”, נאמר שם לנח (שם). כל הפרשנים שלנו (רש”י, אבן עזרא, רמב”ן) עמדו על כך ש”תקח לך” מצביע על הבאת הקרבן אחרי המבול המוזכרת בבראשית ח, כ (“ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור”). רבותינו לא נזקקו ל”תורת התעודות” (= המקורות השונים שמהם לטענת אנשי בקורת המקרא מורכבת התורה טלאי על טלאי). כאן (ב”לקיחה” לתוך התיבה, בראשית ז, ב-ג) ושם (ב”לקיחה” לשם קרבן בראשית ח, כ) מופיעה ההבחנה בין “טהור” ו”איננו טהור”, כאן ושם מופיע רק “בהמה” ו”עוף” (ולא “כל רמש”).’
הניתוח הלשוני של יעקב – העוקב אחר השימוש שנעשה בסיפור המבול בפעלים “הבאה” (לשם הישרדות) ו”לקיחה” (לשם קרבן), וכן העדר ה”רמש” בפסוקים הקשורים ל”לקיחה” ועוד – מבוסס על הכלים של בקורת המקרא, אך מגיע באמצעותם למסקנות הפוכות.
מצאתי לנכון להביא “טעימה” קטנה זו מדברי בֶּנוֹ יעקב, עליו אמרה נחמה לייבוביץ: “למדתי מספריו יותר מאשר מהרבה ספרים שנכתבו על ידי יראים […] טענותיו של יעקב נגד בקורת המקרא והוכחותיו על פחזותם ושגיאותיהם – לא כתב איש דברים טובים מהם”.

מאמרים נוספים ממושג השבוע

הבדלה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

תפוס ת'יום

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

אמן

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

נבואה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

עם סגולה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

תפילה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

תרבות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

שוויון

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ענווה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

התקרבנות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »