ענווה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

מעטים הם בתנ"ך ביטויי הערכת אישיות ישירים, דוגמת "איש צדיק תמים" או "איש תם". על פי רוב אנחנו לומדים על אופיים ואישיותם של גיבורי התנ"ך דרך סיפור חייהם והאתגרים שהתמודדו איתם, אם לטוב, אם למוטב. גם על משה רבנו למדנו עד כה דרך פעולותיו ומעשיו: הריגת המצרי, הדאגה לבנות יתרו, עמידתו אל מול פרעה ואל מול העם ועוד. אולם בעקבות האשמת משה בהתנשאות המשתמעת בסוף פרשתנו מדבריהם של מרים ואהרון – "הרק אך במשה דיבר ה', הלא גם בנו דיבר …" – באה עדותה הישירה של התורה: "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה".

האזכור, מכל המעלות האפשריות, של הענווה דווקא בתור התכונה הבולטת של אדון הנביאים מפתיע. לא חכמה, לא גבורה, ענווה! גם לאדם מן השורה לא קל להיות עניו, על אחת כמה וכמה לבחיר האנושות (בלשון הרמב"ם).
לפי החסידות, ענווה אין פירושה המעטת ערך עצמו אלא אדרבא, הכרת ערך עצמו. לפי תפיסה זו אל לנו להתבלבל בין ענווה לרגשי נחיתות. הענווה אינה דורשת מהאדם ללכת עם ראש כפוף (למרות שבחז"ל אפשר למצוא סמוכים לשתי התפיסות, ואכמ"ל). לפיכך, אדם עניו הוא אדם היודע בדיוק מיהו, במבט אובייקטיבי של sub specie aeternitatis (מפרספקטיבה של נצחיות) כפי שניסח זאת הפילוסוף ברוך שפינוזה (1632—1677), המכונה גם היהודי החילוני הראשון. דווקא הוא קלע בביטוי זה ללב לבה של השאיפה היהודית התנ"כית לה התנכר בכתביו: להסתכל על הכל דרך משקפיים א-להיות, בפריזמה של נצח. מי מסוגל להסתכל על עצמו במבט אובייקטיבי שכזה: בלי להפריז בערכו, אך גם בלי להמעיט ממנו?! יכולת זו הייתה שמורה לאדון הנביאים. משה רבנו – לאחר שקיבל על עצמו את השליחות, ובוודאי לאחר שקיבל את שני לוחות הברית – ידע שהוא משה רבנו. ולמרות זאת, או אולי דווקא בגלל זה, הוא היה עניו מכל האדם. בפסיכולוגיה קוראים לזה מודעות עצמית. הענווה קשורה למודעות עצמית ובכך לערך האמת. אדם עניו הוא אדם שיודע להעריך את עצמו באמת, במבט אובייקטיבי על יכולותיו ועל חסרונותיו. היות ואנחנו בריות שהמנגנון שלהם נוצר על ידי כוח חיצוני, הקב"ה, היכולת שלנו להעריך את עצמנו נכוחה תישאר תמיד בגדר של שאיפה, אפשר רק להתקרב להערכת אמת של עצמנו, אך לא ניתן להשיגה במלואה. משה רבינו הגיע הכי קרוב ליכולת זו ש"האדם על פני האדמה" יכול להגיע.
מידת הענווה יכולה גם להכשיל. הדוגמא המפורסמת לכך היא ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס ש"החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו". חוסר הרצון שלו להכריע אם להקריב קרבן פסול כדי לרצות את הקיסר או לחילופין להרוג אדם שאינו חייב מיתה, המיט אסון על העם היהודי (ל"סיפור המלא" ראו מסכת גיטין, דף נו, ע"א). מרוב ענוותנותו הוא החליט שלא להחליט, הוא הקטין את עצמו: מי אני שאכריע?! והשאר היסטוריה.
משה רבנו היה "עניו מכל האדם", אך מתוקף אותה ענווה שכאמור קשורה לידיעת האמת הוא גם ידע להיות נחרץ היכן שדרוש. יה"ר שנזכה להיות מונהגים על ידי תלמידי משה רבנו היודעים ערכה ומשמעותה של ענוות אמת.

מאמרים נוספים ממושג השבוע

תפילה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

תרבות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

שוויון

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ענווה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

התקרבנות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

חד גדיא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

פרובוקציה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ספר ויקרא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

צלם יהודי

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

המקדש

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »