פרקי התנ"ך

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

מלבד ספר תהלים, שחלוקתו לפרקים מוזכרת בגמרא, חלוקת התנ"ך לפרקים המשמשת היום היא חלוקה נוצרית, מעשה ידיו של ההגמון האנגלי סטיבן לנגטון (1150–1228). קדמה לה חלוקה יהודית ארץ-ישראלית שהתבססה על הסדרים במחזור התלת-שנתי של קריאת התורה שהיה נהוג בארץ ישראל. גם התנ"ך כולו חולק לסדרים, אם כי כנראה אחר כך (חלוקה יהודית זו מוצגת כחלוקה חלופית לזו הנוצרית בתנ"כים של הוצאת קורן). 
מדוע אימצנו את החלוקה הנוצרית? חלוקה זו נכנסה לשימוש אצל היהודים לראשונה במאה ה-13. מהמאה ה-13 ועד למאה ה-15 נערכו ברחבי אירופה הנוצרית בכמה מקומות ויכוחים פומביים בין כמרים נוצרים לבין חכמי ישראל. ויכוחים אלו היו רחוקים מלהיות שוויוניים (היהודים היו צריכים מאוד להיזהר שלא להעליב את הנוצרים), והם נכפו על הקהילה היהודית, שנאלצה לצפות בהם נגד רצונה. מטרתם המוצהרת הייתה לנצר את היהודים, ולא פעם הם גררו גזרות ורדיפות ואף כפייה אלימה להמרת דת. 

חכמי ישראל שנאלצו להשתתף בוויכוחים אלו עומתו במהלך הדיונים עם פסוקי תנ"ך שנועדו להוכיח את אמיתת הנצרות. הנוצרים ציטטו על פי החלוקה שלהם, וגם הנציגים היהודים נאלצו להשתמש בה כדי להשיב. כאשר הומצא הדפוס במאה ה-15 כבר השתלטה חלוקת הפרקים הנוצרית, והיא הוטבעה בדפוסים של מקראות גדולות וכן בקונקורדנציות העבריות הראשונות לתנ"ך. למרבה ההפתעה, ההתנגדות להסתננות החלוקה הנוצרית לתנ"כים שלנו הייתה מינורית למדי. על כל פנים, המציאות גברה במקרה זה על השיקולים שביקשו למנוע זאת.
החלוקה הנוצרית היא בדרך כלל חלוקה הגיונית, אך לא תמיד. לפעמים היא נקבעה על פי שיקולים תאולוגיים. אחת מאמונות היסוד של הנצרות על שלל זרמיה ובכל דורותיה (אף כי היום יש תזוזה מסוימת, ואכמ"ל) היא האמונה שהא-ל נטש את עם ישראל מאחר שהעם לא האמין בבשורת ישו. והינה הסבה את תשומת ליבי אשתי היקרה לכך שפרק ג' בפרשתנו מסתיים באמצע הדיון בין הקב"ה למשה רבנו. וכל כך למה? כדי שפרק ד' יפתח בפסוק "ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה'".
הנוצרים שמחו על פסוק זה כמוצאי שלל רב. מבחינתם פסוק זה מטרים את שעתיד לקרות, מעין מעשה אבות סימן לבנים: ראו, היהודים היו תמיד קטני אמונה. זה בדי-אן-איי שלהם. בזמנו אפילו לא האמינו במשה. אם כן, לא פלא שהיו מחוסרי אמונה גם כאשר הגיע המשיח. בשל הרווח התאולוגי שביקשו הנוצרים להפיק מהפסוק הם שאפו לתת לו מקום של כבוד שיבליט אותו כדבעי. מיקומו כפסוק שפותח פרק חדש הוא מקום שכזה, ויש עוד כמה מקומות בתורה ובתנ"ך שבהם נהגו הנוצרים מנהג זה.
אף כי הניסיון לחזור לסדרים היהודיים המקוריים כנראה איננו בר ביצוע, חשוב להכיר את שורשיה הנוצריים של החלוקה הנוכחית ואת המגרעות הנובעות מהם. 

מאמרים נוספים ממושג השבוע

שוויון

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ענווה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

התקרבנות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

חד גדיא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

פרובוקציה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ספר ויקרא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

צלם יהודי

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

המקדש

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

כבד את…

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »