רציונליזציה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר - מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן

ד"ר מאיר סיידלר

ד"ר מאיר סיידלר

בסוף פרשת בלק עם ישראל מתפתה לעבוד עבודה זרה: "ויצמד ישראל לבעל פעור" (במדבר כה, ג). אמירת חז"ל, "לא עבדו עבודה זרה אלא להתיר להם עריות" (סנהדרין סג ע"ב), עולה מעצמה מפשט הכתובים (במדבר כה, א: "ויחל העם לזנות אל בנות מואב"). הקשר בין עבודה זרה לבין התרת הרסן בתחום העריות ברור למדי. עם ישראל זנח את אלוקי ישראל משום שהמחויבות שאלוקיו דורש ממנו קשה לו. העם בחר לעבוד את בעל פעור כי רצה להשתחרר מאיסור נשים נוכריות. 
הרצון להשתחרר מאיסורי עריות למיניהם ליווה את העם מאז מתן תורה, כאשר בכה "למשפחותיו איש לפתח אהלו" (במדבר יא, י). כבר את הפסוק הזה פירשו חז"ל כהתרעמות עממית על המגבלות שהטילה התורה "על עסקי משפחותיו" (שבת קל ע"א), כלומר בתחום העריות. התרעומת שהצטברה פרצה עכשיו החוצה ביתר שאת. 

האדם נוטה להצדיק את התנהגותו – אף אם היא נובעת מבקשת נוחיות או מסיפוק יצריו – בנימוקים אידאולוגיים. הוא אוהב לייחס למעשיו כוונה לשם שמיים או לכל הפחות לשם אידיאל כלשהו. כך היה אצל קרח, וכך היה גם אצל זמרי בן סלוא. שניהם עשו את מעשיהם בפומבי (ראו במדבר טז, יט ושם כה, ו) והציגו אותם כמעשים ראויים הנובעים מתפיסת עולם מתוקנת יותר מזו של משה רבנו. שניהם שמו על נס את חתירתם לצדק, שניהם טענו (קרח על פי פשט הכתובים וזמרי בן סלוא על פי המדרש) שמשה רבנו מנצל את מעמדו לקבלת זכויות יתר. "כל העדה כולם קדושים […] ומדוע תתנשאו על קהל ה'", שאל קרח, וזמרי התרעם אף הוא על חוסר הצדק וזכויות היתר שמשה רבנו נטל לעצמו: "בת יתרו מי התירה לך?" (סנהדרין פב ע"א) באיזו זכות תאסור עליי את המדיינית?
את הסוואת המוטיבציה האמיתית של הנפשות הפועלות בלבוש של ערכים נעלים כינו זיגמונד פרויד ותלמידיו רציונליזציה. שיטת הרציונליזציה היא אחד הכלים שבאמצעותו אנחנו מצליחים להימנע ולהדחיק את האמת מאחורי הבחירות שלנו. יש בה מן ההכרה שלא נאה ולא יאה לאדם להיות מונע על ידי יצריו וצרכיו האנוכיים. אשר על כן הוא נמנע מלהרים אותם על נס ומעדיף לעטוף אותם במשהו יפה ונשגב יותר. על נס מורמים ערכים, לא דחפים ויצרים.
לפרץ כזה של רציונליזציה טמאה ומטמאה אפילו משה רבנו לא היה ערוך: "נתעלמה ממנו הלכה" (שם), הרי כיצד אפשר להתמודד עם הנימוק המנצח של זמרי בן סלוא: love is love? אך לא אלמן ישראל. נמצא פתרון אחר לבעיה.

מאמרים נוספים ממושג השבוע

תפילה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

תרבות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

שוויון

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ענווה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

התקרבנות

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

חד גדיא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

פרובוקציה

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

ספר ויקרא

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

צלם יהודי

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »

המקדש

מושג השבוע | ד"ר מאיר סיידלר – מלמד מחשבת ישראל באוניברסיטאות אריאל ובר-אילן ד"ר מאיר

קרא עוד »