לא מאמינים בי

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים

"אף אחד לא מבין אותי. לא בבית, לא באולפנה, ולא החברות. הכול סוגר עליי. רק בעבודה הערבים כאן מתייחסים אליי כמו אל מלכה. אבל אל תדאגי, אני לא תמימה. אני יודעת מה הם רוצים. גם אם אני מורדת, עדיין יש לי קו אדום. השבוע הציע לי אחד העובדים לקחת אותי הביתה. הייתי כל כך עייפה שכמעט הסכמתי. אבל אז אימא שלי התקשרה ואמרה שהיא בסביבה. היא חיכתה לי שאסיים את עבודה, ונסענו ביחד ליישוב. היא ממש הצילה אותי".
היא עבדה במסעדה כשרה למהדרין, אבל האווירה שם לא הייתה כשרה, בטח שלא למהדרין. ההורים שלה חששו לה וביקשו ממנה לעזוב את העבודה, אבל היא לא הסכימה. אימא שלה התקשרה אליי וסיפרה: "היא לא מקשיבה לנו. אנחנו כל היום רבים, והתייאשתי. אולי את תצליחי". 

"התמודדות עם ילדה מתבגרת אינה פשוטה, אך דווקא ברגעים אלו נדרש לכבד, להכיל להקשיב ובעיקר לאהוב.
אני אנסה לדבר איתה, אבל גם אתם תעשו מאמץ להתקרב אליה ובעיקר שלא לריב ולא להיגרר לוויכוחים, לא לאבד את החמלה ולקרוע את החוט המקשר בין אימא לבת. דווקא עכשיו שהרוח סוערת היא צריכה אותך". האמון בילד נצרך דווקא ברגעים הקשים, לסמוך עליו כדי שיוכל לסמוך על עצמו. 

ישבתי במסעדה, והיא ניגשה אליי. "את נראית לי מוכרת", אמרה. הצגתי את עצמי והתחלתי לדבר איתה: "אני יושבת פה, מסתכלת עלייך ודי דואגת לך". היא הסכימה שנשב ונדבר. ישבנו אחרי המשמרת שלה במקום אחר. דיברנו על החיים. על הקשיים בבית, על המריבות עם ההורים, על האולפנה. היא סיפרה על המורה שיורדת לחייה, שמתעניינת רק בצניעות ובציונים ולא בנשמה, לא מה שיש בפנים. היא סיפרה על המורה שמסתובבת עם סרגל, ומכל החברות שמתלבשות בדיוק כמוה מעירה רק לה. וזה לא מתאים לה, כי היא לא כמו האחיות שלה. אין לה כוח להשקיע בלימודים כי ממש לא טוב לה מבפנים. היא מרגישה ששופטים אותה, שלא מקבלים ולא מכילים. שרואים אותה מבחוץ ולא מבפנים.
זו הייתה שיחה מטלטלת, והיא השאירה בי רושם חזק. "לא מאמינים בי", היא אמרה. "ואת מאמינה בעצמך?" שאלתי. "כן", ענתה. נפגשנו עוד כמה פעמים, ונפגשתי גם עם ההורים. היא עזבה את העבודה ועברה לעבוד במקום מוגן יותר, החלה להשקיע בלימודים, והמצב בבית השתפר. התקשורת בינה לבין ההורים טובה יותר.
היא בסך הכול רצתה שיראו אותה, שיבינו אותה ויאמינו בה. כל אחד צריך מבוגר אחד שיאמין בו.

כתבות נוספות מיומנה של מטפלת

לא מאמינים בי

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים "אף אחד לא מבין אותי. לא בבית, לא באולפנה, ולא החברות. הכול סוגר עליי. רק בעבודה הערבים כאן מתייחסים אליי

קרא עוד »

לציון ברינה

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים היא עלתה לארץ כשהייתה נערה. לבד, ללא משפחתה. היא למדה בפנימייה והייתה עצמאית מאוד. אחרי השירות הלאומי החלה ללמוד במכללה.

קרא עוד »

מי יאמין לי

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים היא הגיעה אליי בוכה, מתחננת לעזרה, וכך סיפרה: "עבדתי בבית מלון, ושם נוצר קשר חברי עם אחד העובדים הערבים. הייתי

קרא עוד »

אני כאן בשבילך

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים “הבת של הודיה יוצאת עם ערבי" – זו הודעה שלא האמנתי שקראתי. לא העליתי בדעתי שזה יכול לקרות. הכרתי אותה והכרתי

קרא עוד »

בואו נדבר על זה

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים "את נראית לי מוכרת", אמרה לי מישהי שפגשתי באירוע. "היא מלהב"ה", ענתה לה מישהי. "זו יד ה', אין מקרה בעולם.

קרא עוד »

חורבן הבית

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים כל הורה שואף שילדיו ילכו בדרכיו ויאמצו את הערכים שנתן להם, אולם כל ילד בוחר את דרכו. בדרך כלל הדרך

קרא עוד »

לחדש אמון

ענת גופשטיין, מטפלת ומנחת הורים בארגון להב"ה היא אם חד-הורית למשפחה ברוכת ילדים. אחרי הגירושין הייתה חלשה כל כך, רצתה זוגיות. היה לה קשה להיות

קרא עוד »
הר הבית

הבן של היהודיה

"אבא, תגיד איתי שמע ישראל כדי שלא יהיו לי חלומות רעים". "אסור לך להגיד דבר כזה, את מוסלמית". "אימא אמרה שאני גם מוסלמית וגם יהודייה"."אי אפשר להיות

קרא עוד »
נערה מאחורי סורגים

ילדת רחוב

מאז שמלאו לה 12 היא ברחובות. מסכנת את עצמה. היא לא לומדת, ילדה עצמאית. אימא שלה לא גידלה אותה, היא גדלה עם אביה אצל סבא

קרא עוד »

הסכנה בשירות הלאומי

כשהתחילה בת-אל את השירות הלאומי לא היו לאימא שלה חששות. היא לא שיערה שהשירות יהרוס אותה. בכל זאת מדובר בבת אולפנה, ילדה ערכית, אחראית, מדריכה

קרא עוד »
בחורה בודדה

אחותנו את

מאז מלאו לה 14 רעות מסתובבת ברחובות. כשהייתה בכיתה ח' סולקה מהסמינר החרדי שלמדה בו, ומאז היא לא הלכה לבית הספר. רעות היא נערה בסיכון

קרא עוד »
אישה מתפללת

התחלה מבראשית

היא הייתה בת 30 כשהכירה אותו. אם חד-הורית שניסתה לשרוד.  היא הרגישה בודדה, והוא הרעיף עליה תשומת לב, אהבה וכסף רב שהייתה זקוקה לו. היא

קרא עוד »

חילוץ מעזה

לפני שבע שנים התקשרה גלית לבנצי ואמרה לו: "אתה אמיץ. יש לך מסירות נפש, ואתה תביא את הבנות מעזה". בנצי ענה לה מייד שאנו נתפלל

קרא עוד »

דמעות של אושר

הבחור לא נרתע: "גם אני לא צדיק גדול. עשיתי שטויות כשהייתי נער צעיר", אמר. "נתמודד ביחד" . והקשר הלך והתחזק עד לחתונה. גם ביום החתונה

קרא עוד »