לא מוותרים על ילד יהודי

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים

אני רוצה להגיע לפני כניסת השבת להדליק נרות בבית של אימא שלי", אמרה לי האישה שהוצאנו מהכפר ביום שישי.
השבת מחזירה אותנו לזיכרונות ילדות, לבית ההורים. היא רצתה לצאת מהכפר. 14 שנה היא לא הייתה בקשר עם ההורים שלה, אבל את הטעם של שבת קודש היא זוכרת היטב. היא הגיעה לבית הוריה לפני השקיעה והדליקה נרות שבת.
זיכרונות ילדות השבת והחגים נצרבים לנו בתודעה. הגעגוע לשולחן השבת, למשפחה. המנהגים של החגים הם חלק מהזהות שלנו, מהשייכות שלנו לעם ישראל.
חג הסוכות קרב ובא, ואיתו מנהגי החג. אני חושבת על אישה אחרת שאנחנו מלווים לאורך שנים.

"אישה מיוחדת ובנה הקטן. המחשבות על החג, על הזהות שלהם, על הזיכרון ועל התודעה היהודית.
לפני שנים היא נפרדה מבעלה המוסלמי, נכון יותר ברחה כי חששה לחייה. הוא היה אלים במיוחד כלפיה, אבל היא לא ויתרה, היא ברחה עם בנה הקטן ובנתה את חייה מחדש. השתדלנו לעזור ולסייע לה בהשבתה ליהדות, בתמיכה נפשית, כלכלית ומשפטית. היא קיבלה משמורת מלאה על הילד שלה. הילד קיבל חינוך יהודי, אך בכל שבת שנייה הוא נמצא אצל האב בכפר.
הילד הזה הוא ילד חצוי, ואם לא די בכך, בא בית המשפט בנצרת והחליט שהילד יהיה אצל אביו גם בחגים המוסלמיים וגם בחגים היהודיים. בעצם ברוב החג היהודי, חמישה ימים משבעת ימי החג, הוא יהיה אצל האב. השופט התנהל בנבזות, בניגוד לחוק ובניגוד לתסקיר של הרווחה. קשה להאמין שכך מתנהל בית משפט במדינת ישראל, וכואב עוד יותר שמדובר בשופט יהודי שפסק כך.
השופט התעלם מזכויותיה של האם ומצורכי הילד. הוא פעל לרצות את האב אגב פגיעה באם, בזכויותיה ובחוק שהוא מחויב לו. מדובר באישה שספגה אלימות קשה מצד הגרוש שלה והתעללות מצד בית המשפט. את שמחת החג לקח השופט מהאישה הזאת, אבל זו אישה שעברה הרבה קשיים ולמדה לעמוד על העקרונות שלה ולהשיב מלחמה. בימים אלו אנו מגישים ערעור על הפסיקה השערורייתית, ונתפלל לצדק בבית המשפט.
גם כשהאישה הזאת חייתה כמוסלמית היא חגגה את החגים היהודיים ולא ויתרה. החגים נצרבו לה חזק בזיכרון הילדות, והיא אינה מוותרת עליהם. כואב שהיא כבר אינה יכולה להעביר את הזיכרון הזה לילד שלה, שנולד למציאות קשה ומורכבת. ילד חצי, ילד שנושא בקרבו שני עמים, שני דתות, שתי תרבויות מתנגשות. הילד נושא בתוכו את הקונפליקט והסכסוך, את המלחמה על הארץ הזאת. ילד מסכן, חסר זהות, שמנסה לחיות בין העולמות.
את הילד הזה מצווה עלינו לקרב ולאהוב, ואנחנו נלחמים עליו בבית משפט שנוטה לצד האויב, אך נילחם עליו, כי לא מוותרים על ילד יהודי.