מי יאמין לי

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים

היא הגיעה אליי בוכה, מתחננת לעזרה, וכך סיפרה: "עבדתי בבית מלון, ושם נוצר קשר חברי עם אחד העובדים הערבים. הייתי עיוורת, לא ראיתי כלום. הייתי אחרי שנתיים של שירות לאומי, הרגשתי חופשייה. בלי מסגרת, בלי תמיכה. חסכתי כסף לפסיכומטרי ועבדתי הרבה. ניסיתי להצליח בעבודה, שיוסיפו לי כמה שיותר משמרות. 
"אחד העובדים, ערבי, שהיה ממונה עליי, אמר לי שיעזור לי להשתלב. בהתחלה הייתי מאוד קונקרטית איתו – כן, לא, שחור, לבן. לא שיתפתי בדברים אישיים למרות האווירה הטובה בין העובדים. כולם היו די מגובשים. 

"עם הזמן לא שמתי לב. הגבולות שהצבתי לעצמי התרופפו. התרגלתי אליו. הוא היה מכין לי קפה בכל בוקר, דואג לי. אמרתי לעצמי שהוא משהו אחר. שוחחנו, התקרבנו. בלי לשים לב הקשר התהדק. הייתי בידיים שלו. כל מה שהוא אמר לי עשיתי. זה זלג גם אל מחוץ לשעות העבודה. לאט-לאט הוא נהפך לאדם החשוב ביותר בחיי. אחד העובדים ניסה לדבר איתי ולהזהיר, אבל לא הייתי קשובה לאף אחד, ובטח שלא לעצמי.
"יום אחד הוא החליט שהוא לוקח אותי הביתה. סמכתי עליו, לא חשבתי. בדרך הוא עצר במקום חשוך ופגע בי. עבר שבוע, מאז לא הגעתי לעבודה. מי יאמין לי? אני אשמה. למה נסעתי איתו? מה חשבתי לעצמי?
"אני לא יכולה לשתף אף אחד. מי יבין אותי? מי יאמין לי? התקשרתי אליכם, ידעתי שאתם תבינו אותי".
כן, אנחנו מכירים את זה היטב. אי אפשר שלא להבין איך זה קרה לה. זה קורה גם לבנות אחרות, וכואב לראות איך כל כך הרבה בנות טובות נופלות. בנות שכשרואים אותן בטוחים שהן ישמרו על עצמן.
טיפלתי בבחורה הזאת והתרשמתי ממנה מאוד. בחורה ערכית וטובה. אי אפשר שלא להתפעל ממנה ומהאישיות שלה. היום ברוך ה' היא במקום טוב בחיים. היא שמרה את העניין בסוד אפילו ממשפחתה הקרובה. "הם לא יבינו איך התגלגלתי לזה. הם ישפטו אותי, יאשימו, וגם אם יעזרו לי להתמודד, הם לא יסלחו לי לעולם". אשמה ובושה הן השלכות של פגיעות מיניות. 
היא לא רצתה להגיש תלונה. היא לא האמינה במשטרה ובפרקליטות. הן לא יתייחסו לזה ברצינות. את התיק של חברתה שנפגעה הן סגרו. מאז אין לה אמון במערכת. כן, סיפור מוכר וידוע. רוב התיקים של פגיעות מיניות, בעיקר בקטינים, נסגרים, ולנפגעים אין מענה הולם. "אף אחד לא יאמין לי", היא אמרה. אני מאמינה לה.

כתבות נוספות מיומנה של מטפלת

לא מאמינים בי

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים "אף אחד לא מבין אותי. לא בבית, לא באולפנה, ולא החברות. הכול סוגר עליי. רק בעבודה הערבים כאן מתייחסים אליי

קרא עוד »

לציון ברינה

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים היא עלתה לארץ כשהייתה נערה. לבד, ללא משפחתה. היא למדה בפנימייה והייתה עצמאית מאוד. אחרי השירות הלאומי החלה ללמוד במכללה.

קרא עוד »

מי יאמין לי

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים היא הגיעה אליי בוכה, מתחננת לעזרה, וכך סיפרה: "עבדתי בבית מלון, ושם נוצר קשר חברי עם אחד העובדים הערבים. הייתי

קרא עוד »

אני כאן בשבילך

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים “הבת של הודיה יוצאת עם ערבי" – זו הודעה שלא האמנתי שקראתי. לא העליתי בדעתי שזה יכול לקרות. הכרתי אותה והכרתי

קרא עוד »

בואו נדבר על זה

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים "את נראית לי מוכרת", אמרה לי מישהי שפגשתי באירוע. "היא מלהב"ה", ענתה לה מישהי. "זו יד ה', אין מקרה בעולם.

קרא עוד »

חורבן הבית

ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים כל הורה שואף שילדיו ילכו בדרכיו ויאמצו את הערכים שנתן להם, אולם כל ילד בוחר את דרכו. בדרך כלל הדרך

קרא עוד »

לחדש אמון

ענת גופשטיין, מטפלת ומנחת הורים בארגון להב"ה היא אם חד-הורית למשפחה ברוכת ילדים. אחרי הגירושין הייתה חלשה כל כך, רצתה זוגיות. היה לה קשה להיות

קרא עוד »
הר הבית

הבן של היהודיה

"אבא, תגיד איתי שמע ישראל כדי שלא יהיו לי חלומות רעים". "אסור לך להגיד דבר כזה, את מוסלמית". "אימא אמרה שאני גם מוסלמית וגם יהודייה"."אי אפשר להיות

קרא עוד »
נערה מאחורי סורגים

ילדת רחוב

מאז שמלאו לה 12 היא ברחובות. מסכנת את עצמה. היא לא לומדת, ילדה עצמאית. אימא שלה לא גידלה אותה, היא גדלה עם אביה אצל סבא

קרא עוד »

הסכנה בשירות הלאומי

כשהתחילה בת-אל את השירות הלאומי לא היו לאימא שלה חששות. היא לא שיערה שהשירות יהרוס אותה. בכל זאת מדובר בבת אולפנה, ילדה ערכית, אחראית, מדריכה

קרא עוד »
בחורה בודדה

אחותנו את

מאז מלאו לה 14 רעות מסתובבת ברחובות. כשהייתה בכיתה ח' סולקה מהסמינר החרדי שלמדה בו, ומאז היא לא הלכה לבית הספר. רעות היא נערה בסיכון

קרא עוד »
אישה מתפללת

התחלה מבראשית

היא הייתה בת 30 כשהכירה אותו. אם חד-הורית שניסתה לשרוד.  היא הרגישה בודדה, והוא הרעיף עליה תשומת לב, אהבה וכסף רב שהייתה זקוקה לו. היא

קרא עוד »

חילוץ מעזה

לפני שבע שנים התקשרה גלית לבנצי ואמרה לו: "אתה אמיץ. יש לך מסירות נפש, ואתה תביא את הבנות מעזה". בנצי ענה לה מייד שאנו נתפלל

קרא עוד »

דמעות של אושר

הבחור לא נרתע: "גם אני לא צדיק גדול. עשיתי שטויות כשהייתי נער צעיר", אמר. "נתמודד ביחד" . והקשר הלך והתחזק עד לחתונה. גם ביום החתונה

קרא עוד »