ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים

פסח, חג החירות, נעשה השנה חג מורכב, שונה ולא מוכר. ליל הסדר הפך להסגר, מעצר בית ובידוד. נגיף קטן עצר עולם גדול.
האיום של המגפה מלחיץ ומלווה בפחדים וחששות. השנה לא נחגוג עם המשפחה המורחבת לא עוד "כל דכפין ייתי ויכול". המתכונת מצומצמת, המציאות משתנה והכול עצר מלכת. האיזון מופר. נגיף קטן גורם נזק גדול, משהו חדש ולא מוכר. אנו חוגגים את יציאת מצרים ומרגישים במדבר.
זה מחזיר אותנו לחג הפסח שחגג עם ישראל בזמנים קשים ובתקופות קשות שהיו לאורך הגלות.
ועולה השאלה: אילו משאבים היו להם להתמודד עם אסונות קשים? איך בתוך הקושי הם קיימו את החג בחירוף נפש וגם כשהיו בבית האסורים הרגישו בני חורין?
כעם שעבר הרבה משברים אנו מכירים בעובדה שלמשבר יש תכלית. הוא קשה וכואב כמו צירי לידה, אך בסוף משהו חדש נולד ומתרקם לנגד עינינו. משהו שאינו מוכר ואינו ידוע, ואנו רק מקווים ומאמינים שכל מה שה' עושה הכול לטובה ומחכים לגאולה השלמה.
האמונה בה' והאמונה בכוחות שלנו נותנות כוח לנו להתמודד עם האתגרים, ולכן חשוב בעיקר להתחזק באמונה. אמונה בעצמנו, בכוחות שלנו להתמודד ולצלוח את המשבר בגבורה.
המציאות החדשה, הגזרה להתבודד ולהתנתק מהעולם החיצוני, מובילה אותנו ליצור משהו חדש ולצאת למסע לגילוי עצמי. ההתכנסות בעצמנו עם המשפחה הקרובה מכניסה אותנו למרחב הפנימי שמרחיב את הנפש ומביא לגילוי של כוחות ויכולות שלא הכרנו עד כה. המצב החדש מכריח אותנו להתארגן אחרת עם מה שמתרחש בקרבנו, עם התפיסות, עם הכללים שהחזיקו את השגרה שלנו.
השינוי באורחות החיים, המעבר החד, מביא עימו טלטלה רגשית המציפה מחשבות, זיכרונות וגעגועים וגם דאגות בנוגע לעתיד. הדאגה אינה יוצרת מציאות חדשה, היא רק מעצימה את הסבל. התחושה של אי-סדר ותוהו תוביל אותנו לעשות בדק בית פנימי: זה הזמן לחזור הביתה ולשאוב כוחות מהמקום החשוב ביותר: מעצמנו, מהקרובים לנו ומהבית שלנו. לפתח מודעות עצמית ולהקשיב למתרחש בתוכנו, לשתף את הקרובים שלנו ברגשות ובתחושות שלנו, לפתח תקשורת מקרבת, להכיר מקרוב את עצמנו ואת היקרים לנו.
להגיע לפסח בבית נקי ובלב נקי. לצאת ממצרים ולהגיע לירושלים.
כתבות נוספות מיומנה של מטפלת


אבודה בעולמה
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים אני זוכרת אותה לפני עשור, ואיך שהיא הגיעה אלינו לבית החם, מוכה וחבולה. כמו רוב הנערות בסיכון גבוה, היא נוצלה

וזכני לגדל בנים
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים את הטור הזה אני כותבת בדמעות על גיסי היקר והאהוב רפאל דיין זצ”ל שהחזיר את נשמתו לבורא. רפאל איש צדיק

עת לחשבון נפש
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים בשבוע שעבר התבשרנו על ההרג הנורא של הנער אהוביה סנדק ז”ל. רכב משטרתי נגח ברכב הנערים ממעוז אסתר, שבו היה

גרעין של תקווה
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים “אנחנו רוצים ללמוד כיצד לטפל בבנות מתבוללות”, פנו אלי מהגרעין התורני ברמלה. רמלה היא עיר מעורבת הכוללת את כל הדתות.

והלהבה ממשיכה לבעור
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים קיבלתי הרבה תגובות, אבל אחת ריגשה אותי באופן מיוחד. מדובר בבחורה שהתרועעה עם ערבים מגיל צעיר. עבריינים ניצלו אותה ונתנו

הניצוץ שהדליק להבה
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים “את כבר לא יהודיה”, הוא אמר לה, “את מוסלמית”. ההכרה בכך היכתה בה כמו ברק. “יהודי תמיד נשאר יהודי” ענתה,

בימים ההם בזמן הזה
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים הוא עבד ליד הבית שלה בשיפוצים. תמיד היה נחמד אליה, נחמד מדי. היא השתדלה להתרחק ממנו אבל לא הצליחה. יום

סמטת הגיבורים
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים 20 נערות בסיכון ממעון חמלה בירושלים, שכמה מהן היו בעבר בקשר עם ערבים. הגיעו לשבת של חיבור לעם ישראל בחברון עיר

חינוך מרחוק
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים היא לא יכולה לשכוח את הבשורה המרה. “הבת שלך יוצאת עם גוי”, אמרו לה. היא קרעה את הבגד שלה, התיישבה


התחלה חדשה
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים כבר עשר שנים היא בתשובה, ועדיין מרגישה זרה שלא התאקלמה לגמרי. חושבת, חולמת ומרגישה חילונית. כל מחשבה שעולה בראשה, היא

מלאה הארץ חמס
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים “אני לא מבינה איך היא התחילה קשר עם ערבים ועם אסלאם. היא ילדה טובה, ילדה של בית” אמרה לי האמא

התחלה חדשה
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים -האם את מצטערת על השינוי שעשית?, שאלתי משהי שעברה איתי תהליך. -אני לא מצטערת, אבל צריך להבין שזה קשה לעשות שינוי. -היום

לא מוותרים על ילד יהודי
ענת גופשטיין, פסיכותרפיסטית ומנחת הורים אני רוצה להגיע לפני כניסת השבת להדליק נרות בבית של אימא שלי", אמרה לי האישה שהוצאנו מהכפר ביום שישי. השבת