שיר לאל חי

מושיקו חפץ

שיר לאל חי גילוי דעת 415
הוא סולד מכל תעשיית המוזיקה אבל כיכב בתכנית ריאלטי ושירו המרגש 'מגש הכסף' על חברו הדר גולדין כבש רבים. לרגל צאת האלבום החדש, 'מאירים נשמות', אלחי רפואה מגלה: "התורה היא הקו המנחה של המוזיקה שלי"

אלחי רפואה (26), יליד ירושלים, יוצר, כותב ומלחין מוזיקה ישראלית, לומד בישיבה לבוגרי צבא ומדריך במכינה הקדם-צבאית בעלי, ובקרוב יצא אלבום הבכורה שלו 'מאירים נשמות'. באלבום תוכלו למצוא יצירות של אלחי, ניגונים יהודיים ואפילו שיר שכתב לפני כשמונה שנים בחור שהיה אז אלמוני, חנן בן ארי שמו.

"גדלתי בירושלים, בבית שבו להיות לוחם לא היה בראש סדר העדיפויות, ולקראת סיום התיכון מאוד התלבטתי מה אעשה עם עצמי בצבא. החבר'ה, שהכירו את אהבתי הגדולה למוזיקה, המליצו על להקה צבאית, אבל הר"מ שלי בכיתה י"ב, שהוא גם מ"פ במילואים, היה דמות משמעותית מאוד בעיניי, ומצב מסוים במסע לפולין גרם לי לשנות כיוון: באחד הטקסים עמדו בצד ימין חיילים מלהקה צבאית, ובצד שמאל קצינים לוחמים, והצדיעו. באותו רגע שאלתי את עצמי: באיזה צד אני רוצה להיות?
"נקפוץ ארבע שנים קדימה: השבעה בכותל, אני עומד עם מאה ועשרים חיילים שלי ומולנו להקה צבאית. כשעמדתי והצדעתי מול הדגל אמרתי לעצמי שהבחירה שלי להיות לוחם הייתה נכונה. לא רציתי להכניס את האהבה הגדולה שלי למוזיקה אל תוך הצבא, כי אני מאמין שכשהופכים את מה שאוהבים לעיסוק המרכזי, נהרס החיבור אליו.
"לפני הצבא למדתי במכינה הקדם-צבאית בעלי, וזו הייתה תקופה משמעותית מאוד בחיי. עברתי המון תהליכים שהתחזקתי מהם נפשית ורוחנית. זה לא שגדלתי בבית לא דתי, אבל ההיחשפות לכתבי הרב קוק זצ"ל אל מול המקום שהייתי בו רק כמה שנים קודם לכן (רפואה השתתף באחת מהעונות הראשונות של תכנית ריאליטי מוזיקלית), של להיות בקדמת הבמה, לחפש את אהבת הקהל ולהיות מרכז העניינים, יצרה אצלי סוג של סלידה מעולם 'תעשיית המוזיקה'. כך יצא שהקלטתי כמעט את כל האלבום, אבל לא ידעתי כל כך מה אני עושה איתו".

"גדלתי בירושלים, בבית שבו להיות לוחם לא היה בראש סדר העדיפויות, ולקראת סיום התיכון מאוד התלבטתי מה אעשה עם עצמי בצבא. החבר'ה, שהכירו את אהבתי הגדולה למוזיקה, המליצו על להקה צבאית, אבל הר"מ שלי בכיתה י"ב, שהוא גם מ"פ במילואים, היה דמות משמעותית מאוד בעיניי, ומצב מסוים במסע לפולין גרם לי לשנות כיוון: באחד הטקסים עמדו בצד ימין חיילים מלהקה צבאית, ובצד שמאל קצינים לוחמים, והצדיעו. באותו רגע שאלתי את עצמי: באיזה צד אני רוצה להיות?

שיר לאל חי גילוי דעת 415
שיר לאל חי גילוי דעת 415

מוזיקה וצבא – הילכו יחדיו?

"בצבא הנחתי את המוזיקה בצד ונכנסתי כל כולי למסלול הצבאי, וב"ה גם התקדמתי בתפקידים השונים. זה עוד משהו שיצר אצלי את ההתלבטות, כי מה הקשר עכשיו, שאני כמ"מ בצבא עם כל הדיסטנס אוציא אלבום שירים? כשהחיילים שלי גילו שאני שר הם היו בשוק, אבל הקפדתי בלילות, אחרי מסדר הלילה, כשהחיילים היו עולים על אזרחי, להיכנס לאוהל, להקריא להם שיר, ואז היינו מדברים על השיר ועל הקשר של השיר אליהם. זה היה החיבור שלי לאלחי של המוזיקה.

"אחרי חמש שנים השתחררתי כסמ"פ והחלטתי לחזור לישיבה לחודש. מאז חלפו שנתיים וחצי. נוסף על הלימוד בישיבה אני גם מדריך חבר'ה מהמכינה לקראת הצבא מתוך רצון להמשיך וללוות אותם גם בשירות הצבאי".

איפה המוזיקה?

"בשנה הראשונה בישיבה היה לי ברור שאני לא הולך להתעסק במוזיקה, גם מהתדמית שעדיין ליוותה אותי של קצין משוחרר, סוג של בחור קשוח, וגם מה הקשר להתחיל להעלות שירים ליוטיוב ולצאת במסע יחסי ציבור של 'תשמעו אותי' ו'תראו אותי'? אם יש משהו אני סולד ממנו זה העניין של קידום ופרסום.
"ואז נתקלתי בפסקה הזאת של הרב קוק מתוך אורות התורה: 'האדם הישר צריך להאמין בחייו, כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו, שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה. התורה צריכה שתהיה נר לרגלו, שעל ידה יראה המקום ששם הטעות עלולה, שלפעמים תתע הנפש בתהו לא דרך. אבל המעמד התמידי צריך להיות הבטחון הנפשי'.
"שאלתי את עצמי אם אני מממש את הנקודה הפנימית שלי, והבנתי שאני לא חייב להפוך אותה למקצוע שלי. אחרי הרבה התחבטויות והתייעצויות החלטתי שאני הולך לממש את הנקודה הזו שבתוכי, וכשהתייעצתי עם הרב אוהד תירוש הוא אמר לי: 'לך על זה, אני הראשון שיקנה את האלבום שלך'.
"דחיפה נוספת באה כשהקלטתי את השיר 'מגש הכסף' לזכרו של חברי הדר גולדין (הדר ואלחי הכירו במכינה בעלי, ומשם המשיכו יחד לגבעתי ולקורס קצינים עד נפילתו של הדר במבצע צוק איתן). בכל ימיי בצבא השתדלתי שלא לשיר על מדים. כשהדר נהרג הייתי סמ"פ, ואזכרת השנה לנפילתו הייתה הפעם הראשונה שניגנתי ושרתי על מדים, אבל זו המציאות שלנו פה".

הסלידה שלך מתעשיית המוזיקה נובעת מזה שאתה יוצא תוכנית ריאליטי עתירת רייטינג?


"כן. כולנו היום בתרבות שלנו רגילים להעריך אנשים שנראים טוב, ששרים טוב, שמצטלמים טוב, שאומרים את הדבר הנכון… קשה לי עם זה, לא נתפס בעיניי שאלו המדדים לאהבה או להערכה של אדם. מה עם יראת השמיים שלו, מה עם עבודת המידות שלו, עם המוסריות שלו?
"בצבא יש הבזקים של זה: כולם לובשים מדים ועושים את אותו דבר, לא משנה מי הם ומאין באו. צריך לעשות מטבחים ושמירות? כולם עושים, אפילו אם בחוץ הם מוכרים יותר מאחרים. אומנם לא הכול מושלם בצבא, אבל יש שם איזה ניצוץ של עולם מתוקן".

ועם כל הסלידה מהחלק הנוצץ בתעשיית המוזיקה, אתה בכל זאת יוצא החוצה עם המוזיקה ובאיכות הטובה ביותר: המעבדים, האולפנים, העיצוב הגרפי, הכול מובחר שבמובחר.

"כשרציתי להוציא את 'מאירים נשמות' (החדשיר הראשון שיצא לרדיו), הגרפיקאית שלחה לי עיצוב שבו השם 'אלחי' הופיע בגדול ושם השיר היה בקטן. אמרתי לה: 'נראה לי שהתבלבלת, השם הוא "מאירים נשמות" ואת ה"אלחי" תכתבי בקטן'. היא התחילה להסביר לי שזה לא עובד ככה, אבל הסברתי לה שאני לא מסוגל שזה יהיה ככה, ובסוף השיר יצא כפי שרציתי.
"אני בהחלט שואף שהשיר יגיע לכמה שיותר אנשים וייגע בכמה שיותר נשמות. גם לגבי האיכויות, חונכתי לעשות הכול הכי טוב שאפשר, לכן אני עובד עם בעלי המקצוע שהם מהטובים בתחום. ואם אני כבר מממש את הנקודה הפנימית, ראוי שזה יהיה באיכות הטובה ביותר. היום אני יודע ומבין שאני לא עושה משהו לא בסדר, בניגוד לעבר, שחשבתי שההתעסקות במוזיקה לא ראויה".

איך אתה משלב בין שני העולמות?

"אני לא אוהב את המילה הזאת, שילוב. אני לא יודע אם אני משלב, כי כשאתה משלב אתה מפסיד את שני העולמות. אני פשוט חי את שני העולמות הללו, שאין ביניהם סתירה באמת. אני יכול לשבת בבית המדרש בעשר בלילה ופתאום יעלה לי איזה שיר לראש, או לשבת עם חבר אחרי יום של לימוד, הוא יתחיל לנגן ופתאום יקפצו לי המילים וניצור מזה איזו יצירה מיוחדת. ככה דרך אגב נולד השיר 'מאירים נשמות'.
"יש יתרון בעובדה שאני לא נטוע בעולם של ה'תעשייה': זה מאפשר לי יצירתיות וגמישות מחשבתית. אם נחזור רגע לפסקה של הרב, כל אדם צריך להביא את עצמו, אבל כל זה כשהתורה היא הקו המנחה שלו".