ובהם נהגה יומם ולילה

משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית

 

במוצאי השבת הקרובה ילכו גברים ונשים, נערים ונערות, ילדים וילדות ללמוד תורה. אני זוכרת כמה התרגשתי כשילדיי הגיעו לגיל בית ספר והצטרפו לשיעורים שארגן להם רב בית הספר בהר נוף, הרב שמואל כ”ץ. הקפדנו לסיים בזריזות את סעודת החג, ובשעה 22:30 היה בעלי מלווה אותם לשיעור, ממתין להם עד שיסתיים ומחזיר אותם הביתה. אז הייתי אני הולכת לשיעורי הנשים. גם בצעירותי הייתי צועדת ללמוד בקריית משה ומשם חוברת להמונים בדרכם לתפילת ותיקין בכותל. 

אנחנו אוהבים תורה. אנחנו לומדים תורה. אנחנו מחנכים את ילדינו ללמוד תורה. נהדר, לא?! ממש לא! הפליאה העצומה הראשונה שלי הייתה כשבכורתי למדה בכיתה י’ באולפנה נחשבת. ברגע שנבחנה לבגרות בתנ”ך נפסקו שיעורי התנ”ך באולפנה, והיא סיימה למעשה ללמוד תנ”ך לאותה שנה. הדבר חזר על עצמו גם בשביעית ובשמינית, ומתברר שכך נהוג גם באולפנות אחרות: עוברים את הבגרות בתנ”ך – מסיימים ללמוד. וכנ”ל בתושב”ע: במקומות שנבחנים בהם בתושב”ע בבגרות חורף לא לומדים עוד משנה והלכה בהמשך השנה. אני לא יודעת מה המצב בישיבות התיכוניות, אך דומתני שגם בהן כשהסתיימה הבגרות הסתיים הלימוד. כשאני מדמיינת בעיני רוחי מקום שינסה לנהוג אחרת אני כבר רואה את הגבות המורמות ששואלות: “וכי מה? הרי נִבחנו כבר”, “מה את רוצה? כבר הייתה בגרות”, ובמקרה הטוב “נו, טוב, אז נלמד. יש כזה לחץ ממילא”.

האם הפסקנו ללמוד תורה לשמה? הלכה לשמה? גמרא לשמה? האם אנחנו עבדי הבגרות או להפך, מאחר שאנחנו רוצים ללמוד תורה וגמרא אנחנו גם נבחנים לבגרות במקצועות אלה?

הייתי שמחה שדווקא עם סיומה של הבגרות במתמטיקה, באנגלית או בביולוגיה היו מתווספות שעות של לימודי קודש לשמם.

נזכור: מקצועות ‘קודש הקודשים’ – מתמטיקה, אנגלית ועוד – מלווים את חיינו באופן זמני. לעומת זאת מקצועות הקודש אמורים להיות חלק מחיינו תמיד. מהינקות ועד 120.

כי הם חיינו. גם בבית הספר וגם בשבועות.

חג שמח! refaellal@walla.com 

מאמרים נוספים ממשולחנה של מורה

משולחנה של מורה, מעל הזמן

מעל הזמן

רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית ביקרתי השבוע במרפאה, והרופאה הפנתה אותי לבדיקות דם. ניגשתי לאחות

קרא עוד »
משולחנה של מורה, אלול

אלול

משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית חודש אלול כבר כאן, ומסמן התחלה

קרא עוד »