משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית
זיכרון לדורות
לפני למעלה מעשרים שנה, נפטרה המורה זהבה אזולאי מסרטן. אחת מחברותיה בצוות המורות עיצבה פינה מדהימה בספריית המקלט לזכרה. היא קנתה בדים מיוחדים ועשתה מהם קולאז’ עם פסוקי “אשת חיל” שנכתבו בצורה מיוחדת.
סגן המנהל, יואל חדד, נהרג בתאונת דרכים. תמונתו נתלתה בכניסה לבית הספר, עם נוסח הולם ששיקף את מעלותיו ומידותיו.
גם תמונתה של חברתי שרה ארנוולד, המורה המיתולוגית לגיאוגרפיה שנהרגה בתאונת דרכים, נכחה על קיר בבית הספר, כזיכרון תמידי לדמותה החסרה.
באולפנה בה אני מלמדת היום ישנה פינת הנצחה קבועה לשתי תלמידות שנהרגו בתאונת מטוס. תמונתן מככבת, שמותיהן ידועות לכולם. אינך יכול להיות מבאי האולפנה מבלי שתתוודע לאסון שקרה.
ביקרתי בבית ספר יסודי כלשהו, וגם בו, מיד בכניסה, עומד מיצג זיכרון לשני תלמידים שנהרגו בפיגוע טרור.
בישיבת הר עציון, בה למד בעלי, מוצג בכניסה לוח זיכרון לנופלים במערכות ישראל. אחד השמות החקוקים עליו הוא בן ציון ליבוביץ’ הי”ד, אח של בעלי, שלא הכרתי מעולם. בכל פעם שאני עוברת במקום – לבי נחמץ. ואגב, גם בישיבת הגולן, בה אירע הפיגוע בו הוא נהרג, שמו מופיע בלוח הזיכרון, אף שלא נמנה על תלמידי הישיבה.
עבר זמן, וברור שהתלמידים שלומדים היום בבתי הספר או האולפנה שהזכרתי לעיל בוודאי אינם מכירים אף אחד/ת מהדמויות המונצחות. והגדילה לעשות מנהלת צעירה שאמרה לי פעם ש”אפילו אני לא מכירה את האנשים, אז למה צריך שיהיה להם זיכרון בבית הספר?!”
אז למה באמת?!
אולי כי סוד כוחו של עם ישראל הוא בזיכרון. רק עכשיו חגגנו את חג הפסח, “זכר ליציאת מצרים”, אף שעברו אלפי שנים מאז. אירוע שהיה נחלת מקום הוא חלק מהווית המקום ואנשיו. הוא מאבני הבניין.
לא הכרתי את סבתי לאה שנספתה בשואה, אך כל חיי גדלתי עם אם שהתגעגעה לאמא שלה: “אם רק הייתה לי אמא”… גם ילדי משתעשעים לעיתים במחשבה “לו היה לנו דוד בנצי”… זה עבר ב-DNA שלהם, וזה צריך להמשיך לעבור.
אז הקרובים הפרטיים שלנו אינם, אך זיכרונם איתנו. אות כבוד הוא לכל אחד אשר זיכרון החסרים נותן בגלוי את חותמו refaellal@walla.com
מאמרים נוספים ממשולחנה של מורה

זה טור פרידה
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית אני מתעבת פרדות: פרדה לפני נסיעה

ובהם נהגה יומם ולילה
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית במוצאי השבת הקרובה ילכו גברים ונשים,

והלב – זו ירושלים
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית כששואלים אותי איפה אני גרה אני

זיכרון לדורות
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית זיכרון לדורות לפני למעלה מעשרים שנה,

והגדת לבנך
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית חג הפסח מייחס חשיבות ומשמעות רבה

סדר עדיפויות
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית מימין ומשמאל אני פוגשת (א)נשים לחוצים

בחירות – ולא בקלפי
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית הבחירה החופשית היא מאושיות קיומנו. פעמים

כמו שהטבע רגיל
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית כמו שהטבע רגיל עץ הרימון בחצר

כמו שהטבע רגיל
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית כמו שהטבע רגיל עץ הרימון בחצר

מעטים מול רבים
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית כולנו מעריכים את המכבים. אנו מתפעלים

"לא בא לי"
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית עשיתי סדר בגג ומצאתי את יומן

דומים אבל שונים
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית כאשר נולדים תאומים יש ציפייה שיהיו

איפה היית כש..
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית יש אירועים דרמטיים שנחקקים בהיסטוריה האישית

מילים משמחות
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית בשבוע שעבר כתבתי על כוחן ההרסני

אבא שלי שילם
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית אני בעד שקיפות ודיבור גלוי עם



משחק הכיסאות
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית משחק הכיסאות משחק הכיסאות הוא משחק

עבודת המידות
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית לאורך השנים חינכתי כיתות בכל מיני

עדיף מוקדם ממאוחר
רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת ישית כהורים אנחנו מנסים לשמור על ילדינו מכל משמר. לשם כך

פוליטיקה? לא בבית ספרנו!
משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית שיעור נביא. אני מלמדת על המלך