כמו שהטבע רגיל

משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית

כמו שהטבע רגיל

עץ הרימון בחצר שלנו ערום מעליו. הערבה שנכרתה על כל ענפיה ונשארה כגדם עץ מחכה לאביב. הנרקיס הוציא עלים ופרחים, וריחו המיוחד נישא באוויר.

בארצות הברית נעצרו טיסות בגלל מזג האוויר, וגם אצלנו כשיורד שלג אין לימודים, אין תחבורה ציבורית ולעיתים אין חשמל.

***

אם יקרה לילדה בכיתה ד’ סיפרה לי ששתי חברותיה הטובות ביותר של הילדה הפכן עורן והחלו להציק לה. במכתב אלגנטי ובנימוס רב הסבירו לה השתיים ששלישייה זה הרבה מדי, ואף על פי שהיא ילדה נהדרת והן אוהבות אותה הן מעדיפות שהיא תתרחק מהן, כי “זה פשוט לא משתלב”.

נאנחתי מעומק ליבי. זה הגיל המעצבן שבו הבעיות החברתיות קורמות להן עור וגידים, גדלות ומתפתחות.

ואני שומעת מעוד חברה לעבודה שמדובר בעסק מסובך: זו לא מוכנה לשבת ליד זו, זו לא רוצה להיות בקבוצה של ההיא, ההיא לא מוכנה לשתף את זאת, והכול משום שמלכת הכיתה לא מסכימה…

סיפרה לי אחת מתלמידותיי שכמדריכה בסניף ניסתה לחלק את השבט לקבוצות בתחרות “מאסטר שף”. מהר מאוד התברר לה שהמשימה כמעט בלתי אפשרית: נעה לא מדברת עם אפרת. עדי זוג של נעמה, שאיננה חברה של חנה. חנה הסכימה לארח את כולן אצלה בבית, אבל לא מוכנה שרבקה תגיע כי אתמול נעלבה ממנה. רבקה מוכנה להיות עם אפרת, אבל אז נעה נשארת לבד, וכן הלאה, תשלימו את הפאזל לבד.

ואני מבינה ש’מלכת הכיתה’ חיה, נושמת ובועטת, והבעיות החברתיות כנראה לא ייעלמו בעתיד הקרוב לעין. כבר הצלחנו לשלוח חללית לירח (כבוד!), אבל יש אתגרים יום-יומיים שעוד לא הצלחנו לפתור. כנראה זה טבוע בנו, וזה חזק מכל דבר: כמו שהרימון בגינתי חסר עלים, כמו שהנרקיס פורח, כך הנפש והגוף צועדים כדרך הטבע שברא הקב”ה. ואין מי שיכול עליו… 

מאמרים נוספים ממשולחנה של מורה

משולחנה של מורה, מעל הזמן

מעל הזמן

רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית ביקרתי השבוע במרפאה, והרופאה הפנתה אותי לבדיקות דם. ניגשתי לאחות

קרא עוד »
משולחנה של מורה, אלול

אלול

משולחנה של מורה | רפאלה ליבוביץ, מחנכת ומאמנת אישית חודש אלול כבר כאן, ומסמן התחלה

קרא עוד »