דיבורים וחלומות

קפה והפוך גילוי דעת 409

בלי לשים לב עברנו כבר חצי מהחופש הגדול (ויותר), וזה הזמן שלנו לעצור רגע ולחשב מסלול מחדש, לבדוק אם בכל זאת הצלחנו לעמוד ביעדים ובמשימות שהצבנו לעצמנו בתחילתו: שיחת עומק אחת לפחות עם הילדים שלנו, יצירת חוויה אחת משותפת של זמן איכות ודיבור על החלומות הגדולים והכמוסים שלהם.
העניין, כמו שאומר ה'מסילת ישרים', הוא שבלי סדר, אסטרטגיה נכונה ותכנון, קרוב לוודאי שהימים היקרים הללו ימשיכו לנזול לנו מבין האצבעות עד תחילת שנת הלימודים, ושוב נמצא את עצמנו מחבקים את הילדים לשלום ומדיפים ריח חמוץ-מתוק של החמצה.
***

השבוע פגש אותי חבר טוב, אב למתבגר, ואמר לי בהתלהבות שבפעם הראשונה בחייו יצא לו לנהל שיחת עומק אמיתית עם הילד שלו. כל המשפחה נסעה לצימר ברמת הגולן, אוויר הרים צלול כיין, אין לחץ, אין דאגות, רק הרים ועצים ונשרים מרחפים ממעל.
"לא ידעתי בכלל מאיפה להתחיל את השיחה. אנחנו מדברים על כל מיני דברים: פוליטיקה, ספורט, בית הכנסת, פרשת שבוע, אבל אף פעם לא על משהו עמוק ומשמעותי כזה, כמו שאמרת לי… אז לקחתי את העצה שלך והתחלתי את השיחה מהשאלה הזאת: 'מהם שלושת החלומות הגדולים ביותר בחיים שלך, אבל גדולים באמת, לא רק חלומות שקשורים לכסף ולדברים שטחיים יותר שכולנו תמיד אוהבים לשלוף'.
"והילד שלי הסתכל בי בעיניים, בהתחלה במבט מוזר משהו ואחר כך במבט שואל, ואז שאל אותי למה אני מתכוון. הסברתי, ומפה לשם מצאנו את עצמנו מנהלים שיחה על כוס קפה לתוך הלילה. והרגשתי את אחת מהתחושות הנהדרות הללו: היי, אני מדבר עם הילד שלי!"
***

טיפים להורים

חשבו על משפטי פתיחה שיגרו את הילדים היקרים שלכם וימשכו אותם לדבר איתכם ולשתף אתכם בחיים שלהם.
לא משפטים כמו: "איך אתה מרגיש?" או "מה שלומך?" אלא שאלות על עניינים מוחשיים, מעשיים, מפורטים, חזותיים, שקשורים ישירות לחיים שלהם. אל תנאמו להם, נסו לספר סיפור. מעצמכם. על עצמכם. של עצמכם.
נסו ותראו שהם לבד יקבלו את ההזמנה שלכם לצאת למסע הנהדר והמופלא הזה של דיבורים וחלומות ודברים גדולים שרצינו כל השנה לדבר עליהם ואף פעם לא הספקנו כי תמיד חיכינו לזמן המתאים. הזמן הזה הגיע לפני חודש ורק מחכה שכבר נתפוס אותו.