דיכאון – הגיע הזמן לדבר על זה

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש - מחנך

אבינועם הירש

השבוע פרסמה אשת התקשורת יערה ישורון פוסט מטלטל, והוא פוצץ לי את הלב. בפוסט היא חשפה מה קורה כשהדיכאון תופס את הילד שלה. אביא כאן את שני הסעיפים הראשונים, וכל מי שרוצה להרחיב (חובה לאנשי חינוך!) מוזמן לקרוא את כל הפוסט:
"דיכאון. הכללים: מחלה. דיכאון זו מחלה. היא מחלה קשה מאוד, ויכולה להיות גם סופנית. רק מי שהיה באזור יכול להבין את עומק הקושי שיש לו שתי רגליים עיקריות: א) החולה נראה רגיל מבחוץ, אבל מאבד את חוט החיים שלו. זה מחזה קשה מאוד. ב) דיכאון הוא מחלה מידבקת. אחת הדרכים לאבחון דיכאון היא שאחרי מפגש עם אדם חולה הדיכאון נשאר איתך. הוא ממשי, מוחשי, כמעט אפשר להרגיש אותו בידיים, וכל כך קשה לשאת את זה. ועוד יותר קשה כשיש חיסיון.

חיסיון. קושי נוסף גדול ומשמעותי הוא החיסיון, הסוד, ההסתרה. כאילו לא מספיק קשה ההתמודדות עם המחלה הזו, נוספת שכבה נוספת של פחד או בושה או סטיגמה, שזה התאים בול לאלף השנים האחרונות, אבל אנחנו כבר ב-2020, והגיע הזמן לשחרר את זה. אין מה להתבייש במחלה האיומה הזו. אם נפסיק להתבייש אולי נוכל להתחיל לטפל כמו שצריך".
יערה סיימה וכתבה:
"שלומנו. אין בעולם הזה קושי גדול יותר מלראות את הילד שלך, את הגוף שלו, ולדעת שהוא לא שם ושהוא לא רוצה להיות. שהמחלה שלו מסכנת חיים וזה יכול לקרות בכל רגע, גם כשנראה שיש איזו הטבה. כשאתם שואלים אותנו מה שלומנו ונותנים לנו לספר ולבכות את הצער האיום הזה אתם עוזרים לנו. כשאתם מחבקים אותנו, כשאתם מדברים איתנו ולא עלינו. בואו נסתכל לזה בעיניים ונפסיק להסתיר.
הסתרה. כבר חודשיים שהילד שלי נמצא במצב שיש רבים שמעדיפים להסתיר, וזה כל כך כואב. כי מה שאני הכי רוצה היום, בתוך כל הקושי, הוא שיתפללו על הילד שלי. לחיים טובים ולשלום. שיכתבו את השם שלו על הלוח בכיתה ובקבוצות הוואטסאפ ויתפללו לרפואתו השלמה. זה לא סוד, הוא לא משוגע, הוא חולה, חולה מאוד. בבקשה תתפללו עליו, תתפללו עלינו".
ונזכרתי בתלמיד השקט ההוא שבהתחלה לא הבנתי למה הוא הוציא לעצמו את הבטריות וכיבה את פתיל החיים שלו. תמיד שקט. תמיד אפתי. מעולם לא ראיתי אותו מחייך. בהתחלה זה עצבן אותי כמחנך. מאוד. זאת אומרת, מה יש לך בן אדם? מה אתה כזה פריזר? צא מעצמך! תתחיל לחיות! יאללה שלך כבר. התנערי מעפר קומי. יש לך כל הסיבות שבעולם לחייך ולהיות מאושר, אז מה אתה מבואס לי עכשיו?
ואז הגיעו השיחות האישיות, והיה לי ברור שבהן אני הולך להוציא אותו מהמצב שלו. יש לי בראש מיליון דימויים עצבניים ומוכנים לשימוש: אתה יכול לנשום לבד? יש לך רגליים? גוף בריא? משפחה תומכת? אתה חכם? יש לך חברים שדואגים לך? אתה חתיכת ילד בר מזל, אז יאללה, קדימה, תתחיל לחייך. כן, אני מבין שלא בא לך ואתה לא יכול, אבל אם תחייך תראה שפתאום כן בא לך ואתה דווקא כן יכול.
אבל הוא ביקש ממני להפסיק. ושאני רק אניח לו. והייתי מאוכזב כי לא הבנתי מה לעזאזל יש לו. ואז נפגשתי עם ההורים, והם סיפרו לי שרופא המשפחה חושד שיש כאן משהו מעבר, והם הלכו לפסיכיאטר ומדובר ככל הנראה בדיכאון. ואני לא הבנתי. מה דיכאון? איזה דיכאון? ולמה תרופות? מה הבעיה להסביר לבן אדם שהחיים שלו דבש? למה צריך תרופות? הם אמרו שמדובר באיזון כימי במוח. שכרגע לא משנה כמה נדבר אליו ואיך נדבר אליו, התדר שלו בכלל על AM ואנחנו משדרים לו ב-FM, והוא צריך לקחת כדורים וכנראה גם לעזוב את בית הספר.
ופתאום הכול נפל לי. כמה אומללות. כמה סבל. כמה צער. כמה עצב. כמה כאב. כמה תסכול הוא אגר והחזיק בתוכו כל הזמן הזה בלי שתהיה לו היכולת לצאת מהכלא הפרטי שלו. והוא לא זעק לעזרה. והוא לא אמר "קשה לי". והוא לא ביקש ממני כלום, רק שקע באוקיינוס הכאב של עצמו, ואפילו לא היה לו כוח לצעוק הצילו.
בפעם הראשונה בחיים שלי הבנתי את המשמעות של המשפט המיוחס לרבי מנחם מנדל מקוצק: "לפעמים הזעקה הגדולה ביותר היא השתיקה".

להזמנת הרצאות לחדרי מורים ולנוער בנושא ההתמודדויות של דור ה-Z עם גיל ההתבגרות, מוזמנים לפנות לאבינועם הרש: 052-3273384,
avinoam811@gmail.com

כתבות נוספות מקטגורית קפה הפוך וחינוך

הטיש של פיתגורס

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך המעמד: שבת פרשת שמות. גולשים לאמצע הלילה בשו"ת כיתתי בסמינריון ליל שבת. מדהים לאילו גבהים הנוער

קרא עוד »

תלמיד עשיר תלמיד עני

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך  בשנה שעברה מילאתי מקום בכיתה י"א בתיכון מוכר מאוד בירושלים. שאלתי את התלמידים: “מה הייתם עושים

קרא עוד »

כשהבדיחה על חשבוננו

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך   המכתב הזה הכניס אותי ישר לאווירת פורים, אבל מהחלק הלגמרי לא מצחיק שלה: "שלום אבינועם, 

קרא עוד »

אמונה של מחנכת

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך קיבלתי את הסיפור הזה, והוא נראה לי נפלא: "שלום אבינועם. אני עוקבת אחרי הדף שלך, ולדעתי

קרא עוד »

לשבור את תקרת הזכוכית

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך ליד המעדנייה ברמי לוי צומת הגוש ראיתי פנים מוכרות. ניסיתי להיזכר. לא הצלחתי. הבחור הצעיר פנה

קרא עוד »

התעודה האמיתית

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך השבוע חילקתי תעודות ונזכרתי איך רציתי כל כך לחלק תעודה מיוחדת לתלמיד הסובל מבעיות משקל, ורק

קרא עוד »

הקרבה של מחנכת

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך העניין האמיתי בחינוך הוא שמצד האמת הוא דומה למים שאין להם התחלה וסוף. רבות דובר על

קרא עוד »

גלגל החיים של המנהלת

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך המכתב הזה שקיבלתי השאיר אותי בלי מילים. הוא מתאר איך גם בעולם החינוך גלגל החיים חוזר

קרא עוד »
יד עם קביים

חפשו תמיד את הילד האלרגי

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך קיבלתי השבוע את המכתב הזה, והוא נראה לי מלמד מאוד:“שלום אבינועם. אני עוקבת אחר הפוסטים וסיפורי

קרא עוד »

מי אמר שאהיה פה גם מחר

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך מאז האסון הזה אני מסתכל אחרת על הרכבת הקלה. פעם היא הייתה בעיניי סמל לחדשנות הירושלמית,

קרא עוד »

ביקורת גבולות

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך בואו נשאל רגע מה אנחנו באמת יודעים על הצבת גבולות ועל הרצון של נערים ונערות בגיל

קרא עוד »
ילד מחזיק יד של מבוגר

רק מבוגר אחד

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך לא אשקר. גם אני כבר התייאשתי ממנו. מילא אם היה הכי גרוע בכיתה רק מבחינת הציונים,

קרא עוד »