דיכאון – הגיע הזמן לדבר על זה

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש - מחנך

אבינועם הירש

השבוע פרסמה אשת התקשורת יערה ישורון פוסט מטלטל, והוא פוצץ לי את הלב. בפוסט היא חשפה מה קורה כשהדיכאון תופס את הילד שלה. אביא כאן את שני הסעיפים הראשונים, וכל מי שרוצה להרחיב (חובה לאנשי חינוך!) מוזמן לקרוא את כל הפוסט:
"דיכאון. הכללים: מחלה. דיכאון זו מחלה. היא מחלה קשה מאוד, ויכולה להיות גם סופנית. רק מי שהיה באזור יכול להבין את עומק הקושי שיש לו שתי רגליים עיקריות: א) החולה נראה רגיל מבחוץ, אבל מאבד את חוט החיים שלו. זה מחזה קשה מאוד. ב) דיכאון הוא מחלה מידבקת. אחת הדרכים לאבחון דיכאון היא שאחרי מפגש עם אדם חולה הדיכאון נשאר איתך. הוא ממשי, מוחשי, כמעט אפשר להרגיש אותו בידיים, וכל כך קשה לשאת את זה. ועוד יותר קשה כשיש חיסיון.

חיסיון. קושי נוסף גדול ומשמעותי הוא החיסיון, הסוד, ההסתרה. כאילו לא מספיק קשה ההתמודדות עם המחלה הזו, נוספת שכבה נוספת של פחד או בושה או סטיגמה, שזה התאים בול לאלף השנים האחרונות, אבל אנחנו כבר ב-2020, והגיע הזמן לשחרר את זה. אין מה להתבייש במחלה האיומה הזו. אם נפסיק להתבייש אולי נוכל להתחיל לטפל כמו שצריך".
יערה סיימה וכתבה:
"שלומנו. אין בעולם הזה קושי גדול יותר מלראות את הילד שלך, את הגוף שלו, ולדעת שהוא לא שם ושהוא לא רוצה להיות. שהמחלה שלו מסכנת חיים וזה יכול לקרות בכל רגע, גם כשנראה שיש איזו הטבה. כשאתם שואלים אותנו מה שלומנו ונותנים לנו לספר ולבכות את הצער האיום הזה אתם עוזרים לנו. כשאתם מחבקים אותנו, כשאתם מדברים איתנו ולא עלינו. בואו נסתכל לזה בעיניים ונפסיק להסתיר.
הסתרה. כבר חודשיים שהילד שלי נמצא במצב שיש רבים שמעדיפים להסתיר, וזה כל כך כואב. כי מה שאני הכי רוצה היום, בתוך כל הקושי, הוא שיתפללו על הילד שלי. לחיים טובים ולשלום. שיכתבו את השם שלו על הלוח בכיתה ובקבוצות הוואטסאפ ויתפללו לרפואתו השלמה. זה לא סוד, הוא לא משוגע, הוא חולה, חולה מאוד. בבקשה תתפללו עליו, תתפללו עלינו".
ונזכרתי בתלמיד השקט ההוא שבהתחלה לא הבנתי למה הוא הוציא לעצמו את הבטריות וכיבה את פתיל החיים שלו. תמיד שקט. תמיד אפתי. מעולם לא ראיתי אותו מחייך. בהתחלה זה עצבן אותי כמחנך. מאוד. זאת אומרת, מה יש לך בן אדם? מה אתה כזה פריזר? צא מעצמך! תתחיל לחיות! יאללה שלך כבר. התנערי מעפר קומי. יש לך כל הסיבות שבעולם לחייך ולהיות מאושר, אז מה אתה מבואס לי עכשיו?
ואז הגיעו השיחות האישיות, והיה לי ברור שבהן אני הולך להוציא אותו מהמצב שלו. יש לי בראש מיליון דימויים עצבניים ומוכנים לשימוש: אתה יכול לנשום לבד? יש לך רגליים? גוף בריא? משפחה תומכת? אתה חכם? יש לך חברים שדואגים לך? אתה חתיכת ילד בר מזל, אז יאללה, קדימה, תתחיל לחייך. כן, אני מבין שלא בא לך ואתה לא יכול, אבל אם תחייך תראה שפתאום כן בא לך ואתה דווקא כן יכול.
אבל הוא ביקש ממני להפסיק. ושאני רק אניח לו. והייתי מאוכזב כי לא הבנתי מה לעזאזל יש לו. ואז נפגשתי עם ההורים, והם סיפרו לי שרופא המשפחה חושד שיש כאן משהו מעבר, והם הלכו לפסיכיאטר ומדובר ככל הנראה בדיכאון. ואני לא הבנתי. מה דיכאון? איזה דיכאון? ולמה תרופות? מה הבעיה להסביר לבן אדם שהחיים שלו דבש? למה צריך תרופות? הם אמרו שמדובר באיזון כימי במוח. שכרגע לא משנה כמה נדבר אליו ואיך נדבר אליו, התדר שלו בכלל על AM ואנחנו משדרים לו ב-FM, והוא צריך לקחת כדורים וכנראה גם לעזוב את בית הספר.
ופתאום הכול נפל לי. כמה אומללות. כמה סבל. כמה צער. כמה עצב. כמה כאב. כמה תסכול הוא אגר והחזיק בתוכו כל הזמן הזה בלי שתהיה לו היכולת לצאת מהכלא הפרטי שלו. והוא לא זעק לעזרה. והוא לא אמר "קשה לי". והוא לא ביקש ממני כלום, רק שקע באוקיינוס הכאב של עצמו, ואפילו לא היה לו כוח לצעוק הצילו.
בפעם הראשונה בחיים שלי הבנתי את המשמעות של המשפט המיוחס לרבי מנחם מנדל מקוצק: "לפעמים הזעקה הגדולה ביותר היא השתיקה".

להזמנת הרצאות לחדרי מורים ולנוער בנושא ההתמודדויות של דור ה-Z עם גיל ההתבגרות, מוזמנים לפנות לאבינועם הרש: 052-3273384,
avinoam811@gmail.com

כתבות נוספות מקטגורית קפה הפוך וחינוך

להלוות לתלמיד ציון

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך הוא ניגש אליי, תלמיד כיתה ג', בהפסקה ורצה לדבר איתי ביחידות. שאלתי אותו מה קרה? ומה

קרא עוד »

עינים אדומות מעייפות

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך אחרי הפעם השלישית שהתלמיד הזה הגיע לי לכיתה באיחור של שעתיים אמרתי לו שזה לא יכול

קרא עוד »

בראש השנה יכתבון

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך נכנסתי לכיתה וחשבתי איך אני מוריד לתלמידים שלי את התובנה שבעוד כמה ימים הם הולכים לעמוד

קרא עוד »

סליחת המחנכים

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך אין מחנך שלא מכיר את התחושה של אובדן שליטה: אתה מחכה לשקט, תלמידים ממשיכים לדבר, פתיל

קרא עוד »

הרבה יותר מסתם מילים

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך כל מחנך מכיר את החוויה הבאה: יוצאים עם כל הכיתה ל’על האש’ או כל טיול אחר

קרא עוד »

נגד הזרם

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך נזכרתי איך שפעם אחת נכנסתי לשיעור בבית ספר ולנגד עיניי הלכה והתפתחה התנפלות המונית על אחד

קרא עוד »

זרעים עפים ברוח

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך השבוע התארס בן של חבר שלי, רב קהילה, שלא אשכח שאיך שהגעתי אליו פעם לביקור ראיתי

קרא עוד »

הזהרו בבני עניים

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך אי אפשר לפתוח את המדור בלי להזכיר את אחד מהמסרים שהשאיר אחריו הרב שטיינזץ זצ"ל. שמעתי לאחרונה שהרב

קרא עוד »
ילד בכתל

מתבגרים ותפילות

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך מה עושים כשהילד המתבגר אומר: "אבא, לא בא לי להתפלל יותר‬"?  זו הייתה שיחה כנה רוויה

קרא עוד »

אל תשכחו לכסות את האף

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך ישבתי באוטובוס ושמעתי במקרה במושב שלפניי שתי נשים מדברות על בחור שמשום מה תיאורו נשמע לי

קרא עוד »

השיעור הכי חשוב בחיים

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך המחנך שלנו נראה כמו צל של עצמו, ורגע לפני שפתחנו את הספרים אמר לנו שהיום, במחילה,

קרא עוד »

על הציונים העולם עומד

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך סיימתי ארוחה במתחם התחנה בירושלים. שירות אדיב למופת, נקי. אין מילים. ואז פגשתי שם חבר שלי

קרא עוד »

חכמת המנהל

קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך לפני שנתיים רציתי להתקבל למקום עבודה מסוים וביקשתי ממנהל שעבד איתי פעם לשלוח לי מכתב המלצה,

קרא עוד »