הרבה יותר מאסיפת הורים

שמעתי מאמא שלי, הניה הרש, שהייתה מורה יותר מ30 שנה, שבאספת הורים אחת היא הכניסה את ההורים יחד עם הילדים שלהם בכדי לקבל פרספקטיבה מהימנה. לפני הקראת הציונים היא עברה עם האמא והבת על המידות והערכים וציינה, כבדרך אגב, שהילדה לא מגיעה מספיק לתפילה והרבה פעמים היא מאחרת.
האם בתגובה ענתה לאמא שלי:
“אני דווקא משתדלת להעיר אותה בזמן ואז אני הולכת לעבודה". פתאום, לתדהמת אמא שלי, הילדה אמרה לאמא שלה בנוכחותה: "את שקרנית! את לא באמת מעירה אותי".
אמא שלי הסתכלה על האמא, שלפתע החווירה לגמרי, ולאחר מכן על הילדה. בלי לחשוב פעמיים אמרה לילדה: "עכשיו תקשיבי לי טוב. אני המחנכת שלך ואני מבקשת ממך לעזוב את הכיתה. לא רוצה לראות אותך ובנוסף אני גם לא רוצה שתחזרי מחר לכיתה עד שאת מביאה לי דף ובו כתוב שהתנצלת בפני אמא שלך".
לאחר מכן התחילה האמא לבכות מרוב מבוכה ואמא שלי פנתה ואמרה לה: "מבלי להכיר אותך, תרשי לי לנחש שזו לא הפעם הראשונה שבה הילדה שלך קוראת לך ככה". האמא הסתכלה עליה, הודתה ואמרה לה שזה נכון וגם בבית היא קוראת לה ככה.
למחרת בבוקר הגיעה התלמידה הזו לכיתה עם מכתב התנצלות ואמרה לאמא שלי שהיא התנצלה בפני אמא שלה ובנוסף היא גם מתנצלת בפניה שהיא הייתה עדה לתקרית הזו.
ונזכרתי איך יום אחד הגעתי לבית הספר וקלטתי את החבר שלי, המחנך, מבואס לגמרי. שאלתי אותו מה קרה, והוא אמר לי שהיה לו אתמול וויכוח נוראי בטלפון עם אחת האמהות של התלמידים שלו. הכרתי אותו טוב וידעתי שהוא לא התחיל ללמד מאתמול. ניסיתי להבין מה בדיוק קרה ולמה הוויכוח הזה שונה מוויכוחים אחרים שהיו לו בעבר עם הורים. ואז הוא אמר לי שאחרי שהאמא הזו צרחה עליו בטלפון היא קראה לילד שלה. החבר שלי שאל אותה: "רגע, את רוצה להגיד לי שהילד שלך שמע את כל הוויכוח בינינו ואיך שדיברת אליי?"
והאמא בתגובה ענתה לו: "אין לי במקרה הזה מה להסתיר מהילד שלי".
"את לא חושבת שיש הבדל בין לצעוק על המחנך של הילד שלך לבד, לבין לצעוק על המחנך של הילד שלך כשהילד שלך נוכח?" ניסה חבר שלי המחנך בפעם האחרונה להעמיד אותה על טעותה.
-"אמרתי לך, אין לי בעיה שהוא ישמע את זה" סיכמה האם את הדיון.
"אתה קולט שאני אמור בעוד כמה דקות להיכנס לכיתה ולחנך אותו כשאמא שלו הפגינה כלפיי אפס כבוד? איזו סמכות תהיה לי עליו"
ואני רק חשבתי איזה מסר האמא הזו חושבת שהיא העבירה לילד שלה בזה שהיא דיברה אל המחנך שלו כמו לזבל. ברור לי שאם זה מה שהילד שלה שמע ממנה, אפס ריספקט כלפי מבוגרים באשר הם, אז גם היחס שלו כלפיה לא בדיוק הולך להיות מהמשובחים.
חודש אחר כך, באספת הורים, חבר שלי סיפר לי שאת האספה הזו הוא יזכור לעוד הרבה זמן. בעיקר בגלל שבמהלכה הילד אמר לאמא שלו, אותה אמא שצרחה על חבר שלי בנוכחותו: "שקרנית אחת". רק שהפעם במקרה הזה ובניגוד לאמא שלי, חבר שלי פשוט העדיף לשתוק ולא להתערב. ולפעמים עדיף באמת לשתוק.