כוחן של מילים טובות

קפה הפוך וחינוך גליון 413 גילוי דעת

מעולם לא הבנתי באמת את כוחה של מחמאה עד שפעם אחת תלמיד שלי בכיתה ד' ענה תשובה מבריקה בשיעור תורה. התלהבתי מהתשובה מאוד, אבל כרגיל הרושם התפוגג בהמשך היום, ועד שיצאתי הביתה כבר שכחתי ממנה לגמרי.
אחרי שעה, כשחיכיתי לאוטובוס, התחילו לצוף לי כל מיני חוויות מהיום, וגם התשובה המבריקה הזאת צפה ועלתה. אמרתי לעצמי: מה אכפת לי? גם ככה אין לי עכשיו מה לעשות, אולי לפחות אשמח את אימא שלו, אם חד-הורית קשת יום?
מייד התקשרתי אליה ואמרתי לה שהיום הילד שלה פשוט הבריק בשיעור, ושתדע שבאופן כללי מדובר בילד מקסים עם עתיד מבטיח. חיכיתי לשמוע את התשובה שלה, אבל כל מה ששמעתי מעבר לקו היה שתיקה.
"הלו?… את שומעת?"

שתיקה.
אחרי כמה רגעים ענה לי קול מרוסק מבכי: "אתה לא מבין, בדיוק היום הייתה לי מריבה נוראית עם אחת האימהות האחרות. היא העליבה אותי ואמרה לי בטון מזלזל: 'גברתי, את יודעת בכלל מה זה חינוך?' כאילו בגלל שנפרדתי מבעלי ויש לי קשיים כלכליים אני לא יודעת לחנך את הילד שלי. הבטן כואבת לי כבר מהבוקר, ועכשיו המילים האלה שלך, המחמאה הזאת… אתה באמת לא מבין…"
האמת היא שלא ציפיתי לתגובה כזו. כולה רציתי להרוג כמה דקות עד לאוטובוס וגם לא להשתעמם יותר מדי, ופתאום השיחה נלקחה למקום אחר לגמרי. ואז אמרתי לעצמי: בוא'נה, אני טיפש, אבל לגמרי!
מה אכפת לי להתחיל מנהג שבו בכל יום אני מתקשר להורה אחד או לפחות שולח לו הודעת ווטסאפ, מייל, יונת דואר, מה שיהיה, ובהודעה הזאת אני אשמח אותו ואפרגן לילד שלו ואהפוך את היום שלו לטוב וקסום יותר?
אני משקיע כל כך הרבה משאבים בשטויות ובדברים בטלים, ודווקא כאן, עם ההשקעה האפסית והרווח האין-סופי הזה אני מתעצל?
ומאז אני משתדל לפחות פעם ביום-יומיים לפזר את אבקת הקסמים המיוחדת של פרגון לילדים שרק מורים יכולים להחזיק.
ומה עם הילדים והתלמידים שלנו? האם ראיתם את כוחה של מילה טובה להעצים ולהרוות את הדימוי העצמי של התלמידים והילדים שלנו, שמעצם היותם במערכת החינוך נתונים בתחרות מתמדת ובהשוואה תמידית עם שאר התלמידים?
האמת היא שלא צריך לעשות דוקטורט כדי להעיף מחמאות ולעטוף אותם (כמובן, הן צריכות להיות גם אמינות ומחוברות למציאות). 
תחשבו על עצמכם: כמה פעמים אמרו לכם מילה טובה במערכת החינוך? לדעתי אני יכול לספור על אצבע אחת את מספר הפעמים שמורים החמיאו לי, ומי שכבר החמיאו נכנסו לי ללב ולנשמה ואני זוכר ומוקיר אותם עד היום.
טיפים להורים
עשו לעצמכם כלל ונסו להתרגל להחמיא לילדים שלכם לפחות פעם ביומיים: אולי בהתחלה המחמאות ייראו מאולצות וילוו בטעם של צבע מאכל, אולם מהר מאוד תגלו את ההשפעה העצומה שיש להן.
ילדים שגדלים באווירה של מחמאות מסתכלים על העולם אחרת מילדים שלא זוכרים מתי שמעו את המחמאה האחרונה שלהם, ואת התוצאות והרווח לטווח הארוך כבר תראו ותגלו בעצמכם.