קבלת התלמידים – מיוחד להורים

קפה הפוך וחינוך | סיפורים מהכיתה בטעם מלוח מתוק אבינעם הרש - מחנך

השבוע קיבלו אלפי תלמידי החמ"ד את מכתב הקבלה או הדחייה מהישיבות ומהאולפנות, וזה אחד מהמכתבים שקיבלתי:

“ערב טוב, אבינועם,

אני חייבת לשתף אותך במקרה שקרה לנו. בננו התקבל לאחת מהישיבות ה'יוקרתיות' ביותר בציונות הדתית. ברוך ה' שמו הולך לפניו. הציונים שלו נהדרים, והוא התקבל לכל הישיבות שרצה. עם זאת יש לו חבר ילדות, שהם יחד מאז גן חובה ואני מכירה באופן אישי, נשמה יקרה, צדיק אמיתי, רק שהציונים שלו בינוניים ומטה. בכל מה שהולך לבננו בקלות החבר שלו צריך להתאמץ מאוד.

כשבננו שמע שחברו כנראה לא התקבל לישיבה היוקרתית שבננו התקבל אליה הוא ניגש אלינו ואמר לי במבט נחוש: 'אימא, אני לא רוצה ללכת למקום שמסתכל בעיקר על הציונים ולא על הנשמה של התלמיד. הלוואי שהייתי צדיק כמוהו. למה הם קיבלו אותי ולא אותו? כי יש לי יותר עשיריות בתעודה?'

התרגשנו לשמוע אותו, אבל יותר מאיתנו התרגשו התלמיד שלא התקבל וההורים שלו. בננו כבר החליט שהוא רוצה ללכת לישיבה נוצצת פחות, אבל כזו שקיבלה את החבר הצדיק שלו.

אני כותבת לך כדי שתפרסם בפיד שלך, ואולי מישהו ממקבלי ההחלטות יקרא את הפוסט הזה ויראה שגם בגילים הצעירים האלה יש תלמידים שכבר יודעים לזהות שציונים הם דבר חשוב, אבל ערכים וראיית הנשמה של התלמיד חשובים לא פחות, ובעצם הרבה יותר.

מאחלת בלב שלם גם להם לראות את זה כמו שבננו ראה".



כל כך רציתי לפגוש את אותו התלמיד שלא התקבל ולשתף אותו שהמקרה שלו זרק אותי בבת אחת עשרים שנה אחורה, לאחר שקיבלתי בעצמי מכתב דחייה והרגשתי שבא לי להקיא מרוב תסכול ואכזבה, ולספר לו על משפט שאמר לי ברגעים ההם אדם חכם, מנהל בית ספר בעצמו, חבר של הוריי, ששמע שלא התקבלתי.

הוא שאל אותי כמה לדעתי שווה יהלום שכולו מכוסה בבוץ ונפל לתוך הביוב וכולו מסריח. הסתכלתי בו במבט שואל, והאיש החכם המשיך: "בדיוק כמו יהלום שנמצא על אדן החלון בחנות התכשיטים. כי יהלום הוא החומר החזק ביותר בטבע, ולא משנה כמה קליפות ולכלוך יהיו עליו, הוא תמיד יישאר יהלום “!

ניסיתי להבין לאן הוא חותר, והוא המשיך ושאל אותי: "אתה רק יודע רק מה בכל זאת ההבדל בין יהלום מלא בוץ ליהלום שנמצא על המדף בחנות התכשיטים?" שתקתי. הוא המשיך: "האנשים שמסתכלים עליו. אם הם טיפשים שלא מבינים ביהלומים, יש סיכוי גדול שהם בכלל לא ידעו שמדובר ביהלום ופשוט ימשיכו הלאה או יניחו אותו לצד כל ערמות הזבל שהמסננת שלהם לא אפשרה להן להיכנס. אבל אם הם אנשים חכמים שמבינים ביהלומים, הם ישר יחטפו אותו, ינקו אותו יפה, ילטשו אותו ויניחו אותו ליד היהלומים הקודמים שלהם. ולמה הם יעשו את זה?" שאל אותי האיש החכם וסיים: "כי יהלום הוא יהלום הוא יהלום". 