קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש - מחנך

לא אשקר. גם אני כבר התייאשתי ממנו. מילא אם היה הכי גרוע בכיתה רק מבחינת הציונים, אבל הוא פשוט לא יכול לשבת בשקט כל שיעור, כל השיעור.
זה הגיע למצב שבישיבה הפדגוגית כשהגענו אליו פשוט הבטנו זה בזה בחוסר אונים. נו, מה עוד לא נאמר עליו? טרבל-מייקר? לא מתאים לבית הספר? התיקון של כולם? הכול נכון.
באותו רגע רציתי לחבק אותו מרוב אושר והכרת הטוב. התלמיד הזה הציל לי את הקריירה. הסתכלתי על המנהל והמפקח. הם לא הבחינו בכלום.
ומה קרה בכל זאת? היה לי שיעור שאחריו הייתי אמור לקבל קביעות. שיעור בנוכחות המנהל, ורצה הגורל וגם המפקח בא לצפות בי. רגע לפני שהתחלתי החסרתי פעימה: טושים ללוח. אין לי טושים ללוח. כמה חובבן אני יכול להיות. שיעור מבחן. הקביעות שלי תלויה בו, ואין לי טושים ללוח.
טוב, מה אני אמור בדיוק לעשות עכשיו? להתנצל בפני המנהל והמפקח ולהגיד להם: תקשיבו רגע, אנשים, יש לי בעיה קטנה; לא הגעתי מוכן לשיעור, חסרים לי טושים? מה אני, תלמיד בכיתה ג'? מה נהיה איתי?
ואז הוא הצביע. התלמיד הבעייתי. הטרבל-מייקר שהכינו אותי מראש לקראתו ואמרו לי שהוא ישאב את המשאבים שלי בקשית. שאלתי אותו: "כן, מה?" והוא רק אמר לי שהוא צריך לצאת לשתות. בשבריר של שנייה נמנעתי מלענות לו בתשובה הקבועה שלי: בשביל זה הייתה לך הפסקה. אם העדפת לשחק כדורגל במקום לשתות זו בעיה שלך.
שתקתי ולא אמרתי כלום. לא רציתי להביך אותו לפני המנהל והמפקח. הוא יצא החוצה במהירות לא אופיינית, ואחרי דקה חזר לכיתה, ניגש אליי, ובלי שאגיד מילה הניח לי על השולחן טוש שחור וטוש כחול.
באותו רגע רציתי לחבק אותו מרוב אושר והכרת הטוב. התלמיד הזה הציל לי את הקריירה. הסתכלתי על המנהל והמפקח. הם לא הבחינו בכלום.
העברתי את השיעור. היה מדהים. בסוף השיעור ניגשתי אליו ואמרתי לו: "אני חייב לך את הקריירה שלי. איך אני אוכל להודות לך?" והוא אמר לי: "אולי בזה שאם אי פעם תחנך שוב תלמיד כמוני, תגיד לו שלעולם לא תפסיק להאמין בו, כי אולי הוא זה שיציל אותך".
• • •
חשבתי עד כמה נכון המשפט המפורסם של הרב קרליבך: "כל ילד צריך לפחות מבוגר אחד שיאמין בו". המבוגר הזה יכול להיות אבא או אימא שלו או מורה מבחוץ, אבל האמונה חייבת להיות מזוקקת, אמיתית, חזקה ובוערת עד כדי כך שהיא באמת ובתמים תעבור לילד עד שהוא ידע וירגיש וייחווה את האמונה הזו, והיא תלווה אותו גם ברגעים הכי חשובים שלו, ואז, דווקא אז, תזכיר לו שבשבילו ורק בשבילו נברא העולם, והעולם מחכה להגשמת התפקיד הייחודי שרק הוא יוכל למלא.
כתבות נוספות מקטגורית קפה הפוך וחינוך

לפגוש את עצמך דרך התלמיד
קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך טיול שנתי לכיתה ה’ הסתכלתי עליו והרגשתי איך שהפתיל שלי נשרף. מסביבו הייתה פזורה האשפה שהשאירו החברים

איך נראה חינוך בזום
קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך נראה שאין כמעט הורה או איש חינוך שלא התחבטו בשאלה: איך אפשר בכלל לחנך בתקופת הזום?

לתפוס את המים בזמן
קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך הם התקשרו אליי לפני שבת והקול שלהם נשמע לי קצת מבוהל. בפעם הראשונה כשהם שמעו אותה

מחנך הולך לאיבוד
קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך ידעתי שאת השבת הזו אני לא אשכח לעולם. כיתה י"ב, שבת ישיבה ב'כרי דשא' לפני שהמקום שופץ. הגעתי

מילים מעצימות
קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך השבוע ערכנו אספת הורים בזום ונזכרתי איך לפני שנתיים ישבתי מול אם חד הורית וקשת יום של

הרבה יותר מאסיפת הורים
קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך שמעתי מאמא שלי, הניה הרש, שהייתה מורה יותר מ30 שנה, שבאספת הורים אחת היא הכניסה את


סוד המצלמות הסגורות והזום
קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך קיבלתי את רשותו של חבר שלי, המחנך, לשתף בניסוי החברתי שהוא החליט לערוך בעקבות ימי הזום:

על לימונדה ודעות קדומות
קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך כבר מההתחלה אהבתי את הרעיון שהוצע לי: 'יום המקצועות של סבא וסבתא'. אותו רעיון של יום


ארוחות שבת, מילים טובות והעוף שביניהם
קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך שבת סמינריון לפני שנתיים: הקורונה הייתה בהפוגה וארוחות שבת התנהלו כצפוי: שירים, מנה ראשונה, דבר תורה,

להלוות לתלמיד ציון
קפה הפוך וחינוך סיפורים | אבינועם הרש – מחנך הוא ניגש אליי, תלמיד כיתה ג', בהפסקה ורצה לדבר איתי ביחידות. שאלתי אותו מה קרה? ומה