ותן טל ומטר

עם הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א > ערך הרב דניאל קירש

הרב נבנצל

מסתפק אם אמר כראוי
מבואר בשולחן ערוך (קיד, ח), על פי הירושלמי, שאם אדם מתספק אם אמר בקיץ 'מוריד הגשם' או לא, אם לא עברו שלושים יום משהפסיקו להזכיר גשמים, הרי הוא בחזקת שהזכיר גשמים וצריך לחזור ולהתפלל, ואם עברו שלושים יום, אינו חוזר.
אדם שיודע בעצמו שהוא מתרגל מהר לשינוי וזוכר אף בפחות משלושים יום, האם יכול לסמוך על שאף קודם שלושים יום מן הסתם אמר כהוגן?
"יותר טוב שלא יעשה חוכמות אלא יעשה כפי שמוזכר בהלכה ויסמוך על שלושים יום".
מבואר בשולחן ערוך (סימן קיד, סעיף ט, ומ"ב שם ס"ק מ) שאדם יכול לומר שלא בתפילה תשעים פעמים מהמילה "ואת כל מיני תבואה לטובה ותן טל ומטר לברכה", ובכך הוא מתרגל, ואם אחר כך מסופק אם טעה, לא צריך לחזור. האם ראוי לעשות עצה זו?

"הגרש"ז אויערבך אמר שלא ראוי לעשות כן, לפי שיש מהראשונים שסבורים שדווקא אם יאמר ותן טל ומטר במשך שלושים יום יוכל לסמוך על שלא טעה, ואילו אם אמר תשעים פעמים בבת אחת חזקה שלא זכר, ולדעתם בכל מקרה יצטרך לחזור, ולכן לא יאמר תשעים פעמים, וכך יצטרך לחזור לכל השיטות. אני לעצמי חושש בדבר וכן עושה עצה זו, אבל דעת הגרש"ז שלא ראוי".

בספר 'ביצחק יקרא' כתב הרב ששאל את הגרש"ז אם מותר לעשות עצה זו בשבת או שיש בזה משום הכנה לחול, והגרש"ז השיב שמותר. למה באמת אין בזה איסור הכנה לחול?
"כי זה כמו דברי תורה".

הטעם שמתחשבים בעולי הרגלים בסוכות ולא בפסח
מבואר במסכת תענית (י ע"א) שלא מתחילים לבקש גשמים עד ז' במרחשוון, ולא מייד לאחר סוכות כמו הזכרת גשמים, משום שבזמן המקדש היו ממתינים שבועיים לעולי רגלים לחזור לביתם ורק אז ביקשו גשמים, ואנו ממשיכים את המנהג כמו בימי המקדש.
מדוע לפני פסח לא מפסיקים לבקש גשמים שבועיים לפני הרגל כדי שעולי הרגלים יוכלו לעלות בלי גשמים? 
"משום שבעלייה לרגל לפני פסח הם ראו גשמים וידעו שהם צריכים להתארגן בהתאם לכך, לכן לא הפריע שיימשך הגשם. ואילו בסוכות הם עלו לרגל לפני שהתחילו הגשמים ולא התכוננו כראוי לגשמים, ואם פתאום ירדו גשמים הדבר יצער אותם הרבה".

לפניות ולהערות בעניין המדור:   דניאל קירש danielhk613@gmail.com

כתבות נוספות בשו"ת