חגורת בטיחות

אבי קנטרוביץ | מנכ"ל תנועה והלכה

היציאה לחופשת "בין הזמנים" מצרפת למעגל הנוהגים אלפי נהגים צעירים שיוצאים מהישיבה הממוזגת למכונית שהשמש מכה בחלונותיה, ויש מי שמרגישים (למרות המיזוג ברכב) כי הזיעה והחום "בימים חמים טרופים אלה" מפריעים (לחלק מהנהגים הצעירים) להקפיד ולחגור חגורת בטיחות המחויבת על פי החוק וההיגיון.

צריך לזכור כי אלפים חבים את חייהם לחגורת הבטיחות, שהיא לעיתים המחסום האחרון בינינו לבין פגיעה אנושה בתאונה. בעת תאונה כל גוף הנמצא ברכב ממשיך לנוע במהירות ובכיוון שבהם נסע הרכב, ומי שאינו חגור נחבט בחלקי הרכב (ההגה, השמשה) או עף החוצה. החגורה מונעת את הפגיעה מחלקי הרכב ואת ההיזרקות החוצה. החגורה סופגת את המכה ומחלקת אותה על פני חלקי הגוף באזורי החזה והמותן, הרגישים למכה פחות מהראש, למשל. 

חובה על הנהג ועל הנוסעים בכלי הרכב להיות חגורים, כולל ילדים במושבי הבטיחות, או בלשון החוק: מרוסנים. את החגורה חייבים לחגור במושב הקדמי והאחורי של כל רכב פרטי, פרטי דו-שימושי, מסחרי, טנדר ומונית.

לעיתים נשמעת טענה שלפיה חגירת חגורה מסכנת את הנוסעים במקרה שהמכונית בוערת או במצב תאונה אחר. טענה זו אינה נכונה, מפני שמספר המקרים הנזכרים קטן מאוד בהשוואה למספר התאונות שבהן החגורה מצילה חיים. החגורה מסייעת להיחלץ מתאונה מפני שהנוסע שאינו חגור נפגע ברכב במצב שאינו מאפשר לו לתפקד, אך הנוסע החגור נשאר שלם בגופו או נחבל קל יותר ויש ביכולתו לחלץ את עצמו.

חגורות הבטיחות הותקנו למבוגרים. לילדים יש להוסיף מושב בטיחות רגיל או מגביה המתאימים למידותיהם, ועם חגורת הבטיחות זוהי חבילת הבטיחות הראויה.

בשבוע הבא נעסוק בהרחבה בילדים הנוסעים ברכב.

אין להסיע תינוק כשהוא מוחזק בידיים, על הברכיים או יושב בחיק מבוגר.

הפינה מוקדשת לזכרו של שלומי מרק ז"ל שנהרג בתאונת דרכים

כתבות נוספות של תנועה כהלכה: