איזהו גיבור?

לירון לב שוקרון

בטח שאלתם את עצמכם פעם, למה יש מעט גיבורים? ואיך ייתכן שכשסופדים לאדם הוא נשמע ככליל השלמות והתפארת? מי מחליט מי מקבל עיטור עוז או עיטור גבורה? והאם באמת הזוכים הם היחידים? התשובה ככל הנראה היא – לא. יש המון גיבורים נסתרים, כמו אלה שנותנים מתן בסתר לא שומעים על גדולתם, ולעיתים הם אף נפטרים מן העולם אלמוניים מבלי שידעו על מעשי הגבורה או החסד.

בלימודי סוציולוגיה ניתן למצוא תשובה לשאלה 'מי מחליט מי יהיו הגיבורים?'. למטבע יש 2 צדדים: מצד אחד, מי שמחליט מי ייכתב בספריי ההיסטוריה ובסיפורי הגבורה הידועים הוא זה שיחליט מי יהפוך לגיבור. אך מהצד השני, יש כוח לא מבוטל ואף מכריע למאזיני הסיפורים, פשוטי העם, אני אקרא לנו, המאזינים. אם נבחר לספר רק עוד קצת סיפורי גבורה של אנשים שעומדים ליד אור הזרקורים ולא ממש תחתיו, נגלה שיש עוד המון גיבורים אלמוניים שמעשי גבורתם טרם סופרו אבל חסדיהם פועלים בשטח.

בסיפור כזה נתקלתי ללא שום הכנה, בזכות יאיר טיקטין ראש מכינת עמי-חי הממוקמת בקיבוץ כרמים בצפון הנגב. יאיר נשוי לענת, ואב לבארי-חיים, יהודה ויצחק. הוא מתגורר בקיבוץ ומנהל את המכינה זה עשור.

לא טיילתי בדרום לאחרונה, אבל נראה שהקורונה ופלטפורמת הזום, הטכנולוגיה והמסכים הביאה גם בשורות טובות, והפעם דרך הווטסאפ. קיבלתי פרסום על עצרת זיכרון לזכר גיבור ישראל, פרדה יוזאו אקלום (ז"ל) שארגנה מכינת עמי-חי. את השם של הגיבור הנסתר לא הכרתי "פרדה יוזאו אקלום" וכך גם יאיר עד לפני זמן מה.
איך אתה גילית את פרדה אקלום?
"באמת הכול התחיל לגמרי במקרה. האזנתי לפודקסט שנקרא 'קטעים בהיסטוריה' של יובל מלחי, פרק אחד מתוך שלושה קטעים על עליית יהודי אתיופיה. ושם מלחי מדבר על הסיפור של פרדה אקלום. נדהמתי מהסיפור והחלטתי לחקור עוד קצת. פתאום גיליתי שהוא קבור בבאר שבע, ואמרתי לעצמי שלא יכול להיות שלא עושים משהו לזכרו".
מה גרם לפודקסט להפוך לאזכרה שאתה והמכינה מארגנים?
"שנה שעברה השתתפנו בטקס 'מאה שנה לתל חי'. נסיעה של שלוש וחצי שעות לא הכי כייפית בעולם. פתאום ניצת בי הרעיון שאם אנחנו רוצים לחנך את המכיניסטים אצלנו לסיפורי גבורה, לא יכול להיות שצריך לנסוע רחוק כל כך. זה טוב לנסוע לפעמים, אבל גם יש סיפורים קרובים יותר. הדבר הבא הוא משהו עם קצת יותר יזמות. התחלתי לגשש, סביב הדמות והסיפור, ניגשתי למשרד העלייה, לעיריית באר שבע, לא נעננו שגוף גדול יותר ירים את הכפפה. אין אז אין, ובכל אופן לא וויתרנו לעשות משהו ברמה שלנו שישודר לכולם, בפייסבוק לייב. הרצון שלנו היה ששנה הבאה יערך טקס מטעם המדינה".

אקלום, נולד במחוז תיגראי שבאתיופיה. כבר בגיל צעיר הוא התעקש ללמוד ועזב את הבית לרכוש השכלה. לאחר סיום לימודיו במכללה למורים, הוא עבד כמורה וכמנהל בית ספר ויזם הקמת בתי ספר יהודים בשיתוף פעולה עם רשת אורט ואף נבחר לשמש כראש המועצה כבר אז, באתיופיה

תספר לנו את הסיפור של פרדה אקלום?
"טוב, אז אקלום, נולד במחוז תיגראי שבאתיופיה. כבר בגיל צעיר הוא התעקש ללמוד ועזב את הבית לרכוש השכלה. לאחר סיום לימודיו במכללה למורים, הוא עבד כמורה וכמנהל בית ספר ויזם הקמת בתי ספר יהודים בשיתוף פעולה עם רשת אורט ואף נבחר לשמש כראש המועצה כבר אז, באתיופיה!
לאחר שמנחם בגין נבחר לראשות הממשלה, כינס בגין את ראשי מערכת הבטחון וביקש להעלות את יהודי אתיופיה לישראל. מערכת הביטחון חיפשה אנשי קשר באתיופיה ופנתה לאקלום שהיה מקושר לרשת החינוך בעקיפין וגם מקושר לאנשים רבים שם כאיש ציבור ואיש חינוך דגול.
בשנת 1977 פעל אקלום בניסיון הראשון להעלות את יהודי אתיופיה באמצעות מטוסים מהבירה אדיס אבבה, אבל בעקבות דליפה של הסיפור לתקשורת, הכריזו שלטונות אתיופיה על כל פעילי העלייה כחותרים תחת השלטון וקבעו שיש להוציאם להורג. אקלום המבוקש העיקרי חי בסכנה מוחלטת.
אקלום נאלץ לברוח, ברגל, לבדו, ללא כסף ובזהות בדויה, עד לסודן הארץ השכנה. זהו מרחק הליכה מטורף בתת-תנאים, המשפחה וכל ממונו נשארו מאחור. אקלום הגיע לסודן חסר כל, שם הוא מכר את טבעת הנישואין שלו בשביל לממן שליחת מברק לאנשי רשת אורט. המברק התגלגל לידי המוסד, ומדינת ישראל החליטה לגייס את אקלום כסוכן מוסד בסודן. בזכות סיפורו האישי של אקלום עלה הרעיון להביא את יהודי אתיופיה לסודן ומשם לעלות אותם בחסות מלחמת האזרחים במסווה של פליטי מלחמה. כך החל מסלול העלייה של העדה האתיופית דרך סודן לארץ ישראל.

אקלום הוביל את ההליכה הארוכה במדבר מאתיופיה לסודן, ואת המבצע להעלאתם בספינות דרך ים סוף. לאחר שמשפחתו הפרטית עלתה לישראל והשתקעה בעיר באר שבע, אקלום נשאר בסודן לדאוג לשאר היהודים שהיו בדרכם והיה איש הקשר שתיווך בין היהודים לבין המוסד.

לאחר שנתיים של פעילות החלו שלטונות סודן לצור אחריו והוא היה פעם נוספת בסכנת מוות. אקלום הספיק להכין את התשתית למבצע משה ועלה בעצמו לארץ. פרדה התאחד עם משפחתו בבאר שבע והמשיך את פעילותו כפעיל קליטה ועזר לעולים בהתאקלמות. בי"ב בטבת תשמ"ט נפטר אקלום ונקבר בבית העלמין בבאר שבע. 

פרדה אקלום היה מי שבפועל פעל תוך כדי סיכון עצמי, בתושיה ולעיתים גם בתחבולות, לטובת עליית יהודי אתיופיה לארץ. ועל אף שהגיע לארץ לאחר מכן, נשאר אלמוני". 

על אף שעוד המון סוכני מוסד נותרים אלמונים בסיום תפקידם, לפרדה היתה משמעות מכרעת לעליית יהודי אתיופיה לארץ הוא באמת נשאר אלמוני?

"אז באמת חשוב לזכור הוא לא לגמרי אלמוני: שנה שעברה היה עשור למותו וחנכו גן ציבורי לזכרו בבאר שבע, יש עליו ערך בוויקיפדיה, 'כאן דיגיטל' עשו עליו קטע וידאו. סדרה בנטפליקס שנכתבה על סיפור העליה של יהודי אתיופיה דרך סודן מזכירה את הדמות שלו כחלק מהדמויות המרכזיות, ז"א הוא לא לגמרי אלמוני… ועדיין החלק הכול כך משמעותי שלו בעליית רבבות מאתיופיה לא זוכה להוקרה, ולכן החלטנו לקיים אזכרה ציבורית לזכרו".

 

האם הוא גיבור אלמוני גם בקרב העדה האתיופית?
"מתוך מחקר שטח שאנחנו עשינו, הדור היותר וותיק מיוצאי העדה שעלו דרך סודן מכירים אותו כדמות משמעותית, אבל הנוער והצעירים לא מכירים כמעט בכלל".
מה החיבור האישי שלך להנצחה ולסיפור?
"אני נושא שם משפחה מיוחד, טיקטין שזה שם של עיירה בפולין (טיקוצין). במהלך מלחמת העולם השנייה כמעט כל הקהילה היהודית שם נרצחה יחד ביער לופוחובה. אבא שלי נסע למסע שורשים והלך לומר שם קדיש לזכר כל נפטרי העירה בקבר האחים ביער. השם שלי הולך איתי כמו גם האחריות על שימור הזיכרון, האחריות להמשיך לספר את הסיפורים שבנו את עם ישראל".
בי"ב טבת השבוע התקיים יום השנה האחד עשרה לפטירתו של גיבור ישראל פרדה יאוזוזו אקלום. מכינת כרמים קבלו את האחריות שמוטלת על כולנו לזכור ולהנציח את הגיבורים שבנו את הסיפור הישראלי המוכרים והפחות מוכרים. בעקבות הסגר, העצרת שודרה בפייסבוק לייב של מכינת עמי-חי. נציגי משפחת אקלום דברו על הדמות שהיה, הרב אליעזר מנגשה רב קהילת יהודי אתיופיה בישראל נשא דברים, שרת העליה והקליטה שגם היא בת העדה פנינה תמנו-שטה נשאה דברים, כמו גם נציגי עיריית באר שבע. חניכי מכינת עמי-חי היו אחראים על כל תהליך בניית העצרת, התכנים שיועברו והעבירו בעצמם קטעי קריאה ושיח. זכינו שזה הדור הצעיר של מדינת ישראל.
ניתן לצפות בשידור חוזר בעצרת, ללמוד קצת יותר ובעיקר לספוג מדמותו המעוררת השראה של פרדה ז"ל

יאיר טיקטין מנהל מכינת עמיחי

כתבות נוספות:

פרקי הלל

יעלי אליה מדי הבית של עמיחי ורינה אריאל נמצא באזור פסטורלי ומבודד באופן יחסי בקרית

קרא עוד »

ניגון הלב

יעלי אליה מדי עופר שניידר ירושלמי מלידה, נולד למשפחה חילונית אחד משלושה ילדים. היום גר

קרא עוד »

שר התורה

מאיר טרבלסי הידעת? בספרייתו של הרב עובדיה זצ”ל יש כ-40,000 ספרים! הרב נולד בשם “עובדיה

קרא עוד »

מהפכה של שמחה

צופיה לקס, סטנד-אפיסטית, שחקנית ויוצרת תיאטרון, אם לתשעה המתגוררת ביישוב עפרה, אישה מלאת אנרגיות השומרת

קרא עוד »

קריאת כיוון

אסף משניות בפעם הראשונה מאז ממשלתו של אהוד אולמרט הולכת המפלגה הדתית-לאומית, ימינה בגלגול הנוכחי,

קרא עוד »