אשרי מי שעמליה בתורה

כתבת מגזין | איילת שליסל

כתבת מגזין על עמליה הס גילו דעת 414
אנחנו רגילים שאנשי חינוך הם אנשי רוח ואנשי החקלאות הם אנשים שמתעסקים רק בחומר, אבל מתברר שיש אנשים שהם חיים חקלאות וחינוך גם יחד. ברוח חגי תשרי, כשהדבש עוד מונח על השולחן, יצאנו לפגוש דמות מיוחד כזו

עמליה הס (40) גרה עם בעלה וששת ילדיהם בביצ'ווד, אוהיו, ליד קליבלנד שבארצות הברית. היא אישה מסקרנת ורבת פעלים המשלבת בין מלאכת רדיית דבש לחינוך תורני. אני מנסה לתאם איתה את הריאיון, והיא מתנצלת: "זה יום מטורף. הילדים שבו מחופשת הקיץ לספסל הלימודים ולקוחות קונים כעת דבש לפני ראש השנה. מתי הדד-ליין של הגיליון?". גם אצלנו הילדים החלו את יומם הראשון, העומס מובן בהחלט. אני מאחל הצלחה במכירות ושנת לימודים טובה, והריאיון מתקיים בסוף יום עבודתה. חמש וחצי לפנות בוקר בשעון ישראל.

מה הביא אותך לשילוב הזה שבין דבוראות לחינוך?

"את הרקע קיבלתי מהבית, כבת לאבא ביוכימאי בעל תשוקה לטבע ולאם שהייתה פרופסור לחינוך, כך שגדלתי גם עם אהבת הטבע וגם עם אהבת ההוראה. כשהילדים שלי נולדו התחלתי לנהל 'מחנה גינון' לילדיי ולילדי השכונה, והפכנו חלק מהתנועה היהודית למזון, חזון וטבע". עמליה מספרת שלא מדובר רק בסיסמאות אלא מתארת איך זה קורה הלכה למעשה, 
"קודם כל אני דואגת לאוכל בריא וכשר. היינו מגדלים בחצר ירקות, ברווזים ותרנגולות. אחרי שגיליתי שאני בהיריון עם התאומים, שני ילדיי הקטנים, החלטתי לעבוד מהבית".

מהתפוח הגדול לתפוח בדבש

ואז הגיע הרעיון של דבש?

"כן. תמיד התעניינתי בדבורים. הגידול שלהן לא מצריך מרחב רב, ואת מלאכת הרדייה הייתי מסוגלת לעשות בין הנקה להנקה. עד שהתאומים נעשו בני שמונה כבר הפכתי מומחית בנושא".

אחרי כמה שנים בתחום, האם עדיין חוששים להיעקץ?

"קצת, אבל אני כבר רגילה לזה".

אף ששמענו על עמליה ועל הדבש שלה גם מעבר לים, הבנו שהשיווק שלה הוא דווקא מקומי ונעשה בעיקר לנשמה: “הכוורת מוגבלת בכמות הדבש שהיא יכולה לייצר בשנה, והיא תלויה גם בשאלות איך הדבורים מטופלות, מאילו פרחים הן מוצצות את הצוף, כמה פרחים יש, האם יש על הפרחים חומרי הדברה או שיש מזיקים, וכן במזג האוויר ובסביבה.

"רוב המכירות שלי הן כמובן לפני ראש השנה, אבל יש בתי קפה ומסעדות מקומיות שרוכשות את הדבש שלי גם לאחר מכן".

 לך אל הדבורה, ראה דרכיה וחכם

האם אפשר להתפרנס מזה?

"מכירת דבש אינה העבודה העיקרית שלי. אני עוסקת בעיקר בתחום המוזיקה והחינוך היהודי. חינוך חווייתי שמלמד על הדבורים דרך העדשה היהודית. התוכנית איננה מותאמת רק לקהל היהודי; אני מלמדת גם קהל לא יהודי, למשל תלמידי בתי ספר ציבוריים. אחת התוכניות הפופולרית שלי נקראת BeeHive Your Classroom".

כתבת מגזין על עמליה הס גילו דעת 414

 

התרגום של שם התוכנית היא כיצד להתנהג בכיתה, Behave = להתנהג, אבל Bee Hive = כוורת דבורים. עמליה משתמשת הרבה במשחקי מילים. למפעל הדבש שלה היא קוראת Bee Awesome, כלומר הֱיה מדהים, אבל Bee = דבורה, וכן גם HoneyBeeJewish = דבש דבורים יהודי, אבל גם מתוק להיות יהודי.

מה לומדים מהדבורה?

"מטרת התוכנית היא ללמד את הילדים כיצד להתנהג כלפי חבריהם לכיתה. כיצד הם משפיעים וכיצד הם מושפעים. הם לומדים על התפקידים השונים של הדבורים בכוורת, כיצד הדבורים מושפעות מהסביבה וכיצד מערכת המזון ומערכות אקולוגיות בעולם מושפעות מהדבורים.
"נוסף על כך פתחתי שירות ייעוץ, ואני מאמנת חברות בסדר גודל בינוני ומדריכה על עבודת צוות ותהליכי קבלת החלטות אגב ניצול הכוורת כמודל. מה שמרתק אותי בעולם הדבש הוא שהדבורים אינן יכולות להיות כלואות. הן מרחיקות לכת עד חמישה קילומטרים, אם יש צורך, כדי לאסוף מים, צוף ואבקה". 

עמליה מאחלת לנו שנה טובה ומתוקה, ואנו מאחלים לה חזרה בקרוב בימינו לארץ זבת חלב ודבש.

כתבת מגזין על עמליה הס גילו דעת 414
הידעתם שדבורת דבש מייצרת רק 1/12 כפית דבש בחייה?!
"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה", כבר אמרנו? הדבורים לא בדיוק מייצרות את המתיקות של הדבש אלא מייבשות את הצוף. הן זקוקות לצוף הפרחים לצורך רבייתן, אבל גם הפרחים זקוקים לדבורים לצורך רבייתם, היות שהן גורמות לאבקני הפרחים להתפזר ולהצמיח פרחים נוספים. הצוף תלוי בצמיחת הפרחים באדמה בריאה, בבריאות הזרעים ובגשם. כלומר, כל עונה תלויה בעונה שקדמה לה וכן הלאה. במילים אחרות, הדבש מחבר אותנו גם לבריאה כולה וגם לתהליך נצחי, ובקיצור – יהדות. דבש,  אגב, הוא המזון היחיד על פני כדור הארץ שאין לו תאריך תפוגה.