הבנים שבו לעיר האבות

יוני קדם

בלב חברון, סמוך למערת המכפלה ולקסבה של העיר, ניצבת בגאון ישיבת שבי חברון • בריאיון מיוחד מגולל את קורות הישיבה הרב מישאל רובין, מראשיה • "מהבחינה הכמותית היינו קטנים מאוד, ולמרות הקשיים הגדולים ראינו התקדמות בזכות האבות" • וגם: מה מיוחד בימי העיון בתנ"ך שיזם הרב רובין? • אבותינו שורשים ואנחנו הפרחים

מאז ולתמיד. עיר האבות חברון קשורה בעבותות בל יינתקו למסורת ולשורשים של העם היהודי החל מימיו של אברהם אבינו, שרכש את מערת המכפלה בכסף מלא. גם משה רבנו עליו השלום שלח מרגלים לתור את ארץ ישראל, והתורה כותבת "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן" ומתמקדת במעשהו של כלב בן יפונה, שעם יהושע בן נון ראה את טובת הארץ. גם ימיו של דוד מלך ישראל התחילו בשבע שנות מלוכה בחברון לפני שעלה לירושלים ומלך בה על כל עם ישראל.

במאות השנים האחרונות יהודים מכל עדה וזרם באים לקברי האבות להתפלל על כלל ישראל, ובעשורים האחרונים היישוב היהודי בחברון ובקריית ארבע הולך וגדל למרות המצב הקשה והנפיץ מכל בחינה.

בחברון פועלת כיום ישיבה אחת שמשמשת מגדלור תורני לכל תושבי הסביבה במסירות נפש של רבני הישיבה, אנשי הצוות והתלמידים, שבוחרים לשקוד על תלמודם בעיר האבות, סמוך ונראה למערת המכפלה, ומממשים את הזכות הטבעית, ההיסטורית והחוקית של עם ישראל להתיישב בארץ ישראל ולשקוד על תורת ישראל.
ואכן, באיסרו חג שבועות יצאתי מעיר הנצח ירושלים לעיר האבות חברון. בדרך עברנו על פני מערת המכפלה וכיכר גרוס. ירדתי מהאוטובוס בתחנת בית רומנו, ממש צמוד לקסבה של חברון, במקום שהשטח בשליטת ישראל אבל הכניסה ליהודים אסורה, וראיתי את המבנה המפואר של ישיבת שבי חברון, הבית שבנה חיים ישראל רומנו לפני כמעט 150 שנה.
מאז עבר המבנה גלגולים רבים. גדולי עולם התפללו בו, ואפשר למנות עימם את השדי חמד, שהתגורר במבנה והקים בו ישיבה ובית כנסת. נוסף על כך שכנה שם ישיבת 'תורת אמת' של חסידי חב"ד-לובביץ'. במלחמת העולם הראשונה הפקיעו את השטח הטורקים. לאחר מכן עבר השטח לשליטת הבריטים, והם פתחו במקום תחנת משטרה ובית משפט.
לאחר קום המדינה, בעת הכיבוש הירדני בחברון, הקימו הירדנים בית ספר במקום. בית הספר המשיך לפעול במבנה גם לאחר מלחמת ששת הימים. במהלך שנות ה-80 אירעו כמה אירועי שנאה כלפי יהודים, ושיאם היה הרצח המזעזע של שישה יהודים בליל שבת קודש בבית הדסה. הדברים הביאו לידי שינוי מדיניות של ממשלת ישראל, שקבעה בהחלטת ממשלה: "אין מניעה שיהודים יהיו בחברון כבכל מקום בארץ ישראל".

לפיכך הוחלט לפנות מיושביהם מבנים מספר, ובהם בית רומנו, והם חזרו לחזקתם של היהודים. כשנה לאחר הרצח המזעזע הקים את ישיבת שבי חברון הרב משה בלייכר. היא שכנה בתחילה בבית הדסה אך זמן קצר לאחר מכן עברה לשכון בבית רומנו, לאחר שהמקום חזר ליהודים והרב משה לוינגר נסע לניו יורק לרבי מלובביץ' זצוק"ל וקיבל את אישורו המפורש להשתמש במבנה.
לאורך השנים, מתוקף המצב הביטחוני, ידעה הישיבה לא מעט אסונות. הראשון שבהם אירע בשנת תשמ"ג, כשנה לאחר פתיחת הישיבה, כשנרצח תלמיד הישיבה אשר אהרן גרוס, שעלה לחברון מניו יורק והיה בן המחזור הראשון של הישיבה. הוא נדקר ונפצע קשה מדקירות אכזריות, וכאשר נאסף מדמם והובא לבית החולים הפלסטיני עאליה בחברון, ראו אנשי הצוות את ציציותיו המבצבצות מבעד לבגדיו. הוא זוהה כיהודי, הצוות סירב לטפל בו והוא מת מפצעיו. על שמו של גרוס נקראת כיכר גרוס, הסמוכה לישיבה.
כמו כן בליל שבת ד' באדר ב' תשס"ג נרצחו בביתם בקריית ארבע הרב אלי (אלנתן) הורוביץ, ר"מ בישיבה, ואשתו דינה הי"ד. מחבלים מחברון חדרו לקריית ארבע, פצעו כמה אזרחים ורצחו את הרב והרבנית בביתם.
לפני חמש שנים נחטף תלמיד ישיבת שבי חברון איל יפרח הי"ד מצומת אלון שבות ונרצח על קידוש השם עם גיל-עד מיכאל שער ויעקב נפתלי פרנקל הי"ד בחטיפה שזעזעה ואיחדה את עם ישראל.
כאשר נכנסתי להיכל הישיבה התפללו בה תפילת מנחה. על השולחנות נחו גמרות של עוז והדר: בישיבה לומדים כעת מסכת גיטין. הבחנתי גם בספרי ריטב"א, רמב"ם, חידושי חתם סופר, טיב גיטין וגם בספרי מרן הרב קוק, המהר"ל, מורה נבוכים של הרמב"ם ועוד ספרים שמראים כי בני הישיבה ותלמידיה אכן שוקדים על תלמודם בישיבה שהיא להם מעין תיבת נוח שרק כמה עשרות מטרים ממנה בקו אווירי שוכנת הקסבה של חברון.
כיום לומדים בישיבה 350 תלמידים, ובראשה עומד הרב חננאל אתרוג שליט"א. באתי לשוחח עם הרב מישאל רובין, מראשי הישיבה, על היישוב היהודי בעיר האבות, על הישיבה ועל התפתחותה ועל הסיפור שלו.
הרב רובין שכל את בנו בפיגוע בנחל תלם בסוף שנת 2007, שאז נרצח בנו דוד רובין עם חברו אחיקם עמיחי. השניים יצאו לטיול בנחל תלם עם צעירה נוספת, ובשלב מסוים נפתחה לעברם אש מרכב שטח שעבר במקום. המחבלים היו שוטרים פלסטינים, והרשות סירבה להסגירם לישראל ושפטה אותם לכמה שנים בכלא. על המקרה השכול האישי הרב ממעט לדבר, הוא לא רוצה להפוך את הנושא לאישי מדי ומעדיף לחלק בין הדרך האישית שבה הוא מתמודד עם האובדן והשכול לבין הפעילות הציבורית שלו.
מתי הרב הגיע לכאן?
"אני גר בקריית ארבע יותר מ-25 שנים", אומר הרב רובין. "למדתי ב'ארץ חמדה', ולאחר התייעצות עם רבותיי הם הציעו לי ללכת ללמד גם אחרים. הייתי שש שנים ר"מ בישיבה תיכונית, ואחר כך באתי לכאן. מייסד הישיבה, הרב בלייכר שליט"א, הביא אותי לכאן לשמש ר"מ מן המניין.
"בתחילה לא היו כאן כל כך הרבה בחורים, ואפילו הבניין הזה לא היה כפי שהוא. היינו אומנם בבית רומנו, אבל בקומות הישנות, למטה. מאז שבאתי לכאן היה פה יישוב נורמלי, מתנ"ס, דואר, שירותים אחרים, לא צריך הרבה יותר מזה, אבל מהבחינה הכמותית היינו קטנים מאוד כאן בישיבה, פחות ממחצית ממה שיש לנו כיום.
"כיום, ברוך ה', מלבד מאות הבחורים והאברכים יש לנו גם תלמוד תורה לבנים, מדרשה לבנות וישיבה תיכונית, והכול זוכה למעטפת של מוסדות שבי חברון. גם מבנה הישיבה עצמו שופץ שיפוץ נרחב, וכיום יש לנו בית מדרש מפואר. בשנים האחרונות חנכנו גם חדרי פנימייה טובים לבחורים אחרי זמנים שהם נאלצו לישון בצפיפות גדולה, לעיתים שוכנו גם 17 בחורים בחדר אחד מחוסר מקום".

מהם סדרי הלימוד בישיבה?
"יש בכל יום שיעורים באמונה, גם בבוקר גם בערב, לפי השיעורים השונים, נוסף על הלימוד היומי, שבעיקרו הוא לימוד סדר אחד של גמרא בעיון, ובשאר היום גמרא בבקיאות. מלבד זאת בשיעורי האמונה יש לנו גם חברותות שלומדים בהן את ספרי המהר"ל, הכוזרי, מורה נבוכים וספרים נוספים, אבל כפי שאמרתי יש מדרג. למשל, בספרי הרב קוק אנו לומדים קודם כול את הספרים המוסריים יותר, ורק אחר כך את הספרים המחשבתיים יותר".
הרב מציין כי לא מדובר בישיבת הסדר אלא בישיבה גבוהה, וכל בחור מקבל מרחב בחירה אם להתגייס או להמשיך לשקוד על לימודו ולדחות את הגיוס. "אין פה תוכנית קבועה, אבל על פי רוב בחורים מגיעים לכאן לשנתיים או שלוש ואחר כך מתגייסים לצבא. יש גם כאלה שמשתחררים מהצבא וחוזרים לישיבה להמשיך ללמוד".
האם יש היתכנות לרוב יהודי בעיר האבות למרות המצב הרגיש באזור? האם יש התקדמות בנושא לאורך השנים?
"לאט לאט מתקדמים, אבל זה מסובך, כי כל בית וכל מרפסת צריכים אישור של הצבא ושל המדינה, אבל למרות הקשיים הרבים אנו רואים התקדמות גדולה בזכות אבות".
אני עובר לשוחח עם הרב רובין על ימי העיון בתנ"ך שהוא עומד בראשם, ימי עיון שמקדשים את השיטה של 'ראשונים כמלאכים', בניגוד לשיטת 'תנ"ך בגובה העיניים', שמקצת רבני הציונות הדתית תומכים בה.
בראשית דבריו הרב רובין מבקש להבהיר כי המחלוקת אינה אישית וכי הוא מעריך ומכבד גם את מי שסוברים אחרת ממנו: "אני לא נגד אף אחד, אני מכבד כל אחד וכל רב. מדובר ברבנים טובים ומצוינים". לפני שפתח את ימי העיון בתנ"ך בגבעת שמואל שבגוש דן הוא הלך לאחד מהרבנים של השיטה האחרת וסיפר לו על ימי העיון שהוא מתכנן: "הוא שמח מאוד ממה שאמרתי לו, ואמר שהוא מוכן אפילו לתרום עבור המטרה הזו". הדבר רק מחזק את אמירתו של הרב רובין כי הוא לא יוצא נגד שום רב מבני הציונות הדתית אלא בסך הכול רוצה להרבות תורה בעם ישראל.
"יש אצלנו שתי נקודות: הנקודה הראשונה היא שאנחנו אומרים שפשט המקראות הוא איך שחז"ל פירשו את הפסוקים. הנקודה השנייה היא היחס לאנשי התנ"ך: אנחנו רואים אותם כנעלים הרבה יותר מאיתנו ולא כבני אדם שווים לי ולך. לא תמיד אפשר להסביר לגמרי את השיקולים שלהם, את קרבת האלוקים שלהם ואת המעלה הרוחנית שלהם, אבל אנחנו צריכים להבין שמדובר באנשים נעלים במיוחד".

הכול בזכות אבות, כמו שאומר המשורר: 'אבותינו שורשים ואנחנו הפרחים'. אני לא יודע אם לזה התכוון, אבל אני מפרש שכוונתו היא לאבות הקדושים שמאירים לנו את הדרך

בסיום הדברים חוזר הרב רובין לדבר על ישיבת שבי חברון: "אנחנו נמצאים פה בזכות אבות, כל קיום הישיבה וכל הצלחת הישיבה הן לא בזכות האנשים אלא בזכות אבות. פה אתה נמצא הכי קרוב לשורשים, הכי קרוב למטען הרוחני והשורשי עם ישראל. יש כאן מטען רוחני עצום: האבות הקדושים, כלב בן יפונה, דוד המלך, שמלך שבע שנים בחברון. יש פה איזה חיבור מיוחד לשורש של עם ישראל. אנחנו הישיבה היחידה בחברון, ויש לנו אחריות גדולה.
"מדובר בתהליך ארוך ואיטי, ולאט לאט אנו מבססים את האחיזה שלנו בנחלת אבות ומחזירים עטרה ליושנה. יש לנו אלפי בוגרים שהם ר"מים, רופאים, עורכי דין וכו'. לאחרונה ערכנו כנס בוגרים, ובאו אליו מאות, כולם מלאים אהבה לישיבה ולמה שהם קיבלו בה. אנחנו אומנם מצומצמים מבחינת המקום, אבל מקווים שהישיבה תגדל בעיקר באיכות וברצינות של הלימוד וכן באחריות שלנו כלפי עם ישראל. אחוז הקצונה פה עצום!
"חשוב לציין שהישיבה היא לא רק שלי אלא של עוד אנשים גדולים שהיו להם רעיונות וחלומות. הם חלמו בגדול, בדקו וראו עוד אפשרויות להשפיע טוב ולחנך. אני חשבתי שזה יכול להיות מכיוון שחלומות ברוחניות אין להם גבול, וכאמור, הכול בזכות אבות, כמו שאומר המשורר: 'אבותינו שורשים ואנחנו הפרחים'. אני לא יודע אם לזה התכוון, אבל אני מפרש שכוונתו היא לאבות הקדושים שמאירים לנו את הדרך", מסיים הרב רובין.
כשליווה אותי הרב רובין אל מחוץ למבנה הישיבה הוא הראה לי בקומה התחתונה את בית הכנסת של השדי חמד זצ"ל, ששוחזר בדיוק רב ובמעשה אומנות עדין ומרהיב. הוא הראה לי גם את החדר שבו התגורר השדי חמד. החדר משמש היום כיתת לימוד לבחורים.
כשיצאתי הייתי צריך למהר ללימודים בתל אביב, וכיוון שאין יותר מדי תחבורה ציבורית ישירה מחברון לגוש דן נעמדתי בטרמפיאדה שבכניסה לקריית ארבע ונופפתי באגודלי. מכוניות רבות עברו עד שאחת מהן הביאה אותי למחוז חפצי, אך לעולם לא אשכח את מה שענה לי אחד הנהגים כשאמרתי לו שאני צריך טרמפ למרכז הארץ. "יש לך טעות, פה זה מרכז הארץ! אתה יכול להגיד שאתה צריך לגוש דן".

גליון 458

כתבות מגזין נוספות

עמודים

חפשו אותנו בפייסבוק

הירשמו לקבלת העלון באימייל

הירשמו לקבלת העלון באימייל