אקטואליה | ליאת יוסף
סיפור מעצרם של חמשת הנערים, שארבעה מהם שוחררו בשבוע שעבר, אינו מפסיק להרעיד את האדמה בציונות הדתית. ילדים בני 15 בילו ימים ארוכים במרתפי השב"כ בחקירות ולא הורשו להיפגש עם עורך דין או עם הוריהם. בשיחה מיוחדת עם ד', אחד העצורים, הוא חושף לפני קוראי גילוי דעת חלק ממה שעבר, ואימו ח' מספרת על התקופה שלא ציפתה מעולם שתחווה
עם ח', אימו של ד', שהיה עצור חמישה ימים בידי השב"כ בחשד למעורבות באירוע זריקת אבנים שהוביל כביכול למותה של פלסטינית מהכפר בידיא, אני משוחחת בפעם הראשונה כשהיא ובעלה בדרכם לבית המשפט לדיון שני בהארכת המעצר של בנם וחבריו. בזמן השיחה הם עדיין לא יודעים שכמה שעות אחר כך יתבשרו שבנם משתחרר למעצר בית, אבל גם אחר כך הם אמרו שמבחינתם השחרור אינו מפחית מעוצמת התחושות הקשות.
"הדברים שמתרחשים כאן", אומרת האם, "צריכים להטריד כל מי שחפץ בדמוקרטיה. חמישה נערים, שלושה מהם עצורים קרוב לשבועיים, ובננו ועוד חבר עצורים כשבוע בלי לראות עו"ד ימים שלמים, אינם נחקרים על ידי חוקרי נוער במשטרה אלא בחקירת שב"כ. יותר מזה, אנחנו יודעים שכבר כמה ימים אין שום חידוש בחקירה, והם עדיין עצורים".
מבחינתם מהלך האירועים לא התחיל בַּשבת שבה התרחש כביכול האירוע שהוביל לגל המעצרים אלא שלושה חודשים קודם, שאז החל השב"כ ללחוץ עליהם: "הטרדות ואיומים, טלפונים כל הזמן כדי להסביר לנו עד כמה ישיבת 'פרי הארץ' שבה לומד בננו לא טובה ומלאת בעיות. הורים אחרים סיפרו שאצלם הלחץ מופעל כבר קרוב לשנה, ובישיבה עצמה ההטרדות רבות עוד יותר".
למרות הדאגה לשלומו של בנם הם שומרים על אופטימיות, בטוחים בחפותו ובחפות חבריו ומשדרים עוצמה ואמונה בלתי מעורערת בדרך ובערכים שעליהם גידלו את ד' ואת שאר ילדיהם. את גורלם הם קושרים בגורל יתר המשפחות, ומבקשים להרחיב בתיאור ההתרחשויות והחוויות של הנוער בהתיישבות בכלל.
"ד' הוא הצעיר ב-11 אחים ואחיות. נער בן 15 וחצי. היה לו חשוב ללמוד תורה, ולכן בחר מלכתחילה בישיבה קטנה, 'פרי הארץ', כדי לגדול בתורה וביראת שמיים. הוא נער חברותי ושמח, מחייך תמיד. אבל רצינו לדבר לא רק עליו", הם מבקשים, "אלא על כלל הנערים שלנו.
"הם חיים במציאות של טרור מתמשך וביטחון מעורער, חווים את הקשחת המדיניות כלפי ההתיישבות ואת היחס העוין מצד הפלסטינים. הם גדלים ומתעצבים בפער הזה שבין הערכים שהם סופגים של התיישבות ואהבת הארץ לבין המציאות שטופחת על פניהם כל הזמן. זה הופך את חייהם לבלתי הגיוניים דווקא בגיל חשוב כל כך שבו מתעצבת השקפת עולמם".
למה כוונתכם בהקשחת המדיניות?
"בכלל, היחס כלפי בניית יישובים, הרחבת יישובים או הריסתם. בפרט, כבר תקופה ארוכה שאנחנו רואים שהמשטרה והשב"כ מחפשים אחר נוער שמבליט את הגאווה היהודית שלו, והנוער הזה מבליט את הגאווה דרך הפאות. בכל פעם שהם מרגישים מאוימים, הפאות הולכות וגדלות. לא כי יש כאן עניין הלכתי אלא מתוך צורך נעורים לביטוי השתייכות.
"כבר שנים שלאורך כביש 60 רכבים של המשטרה או בלשים עוצרים נערים סתם כך, שואלים אותם לשמם, מתחקרים לאן הם הולכים וממשיכים הלאה. משרים תחושה של איום. ממש הטרדה מתמשכת".
לדבריהם, מבנם ומחבריו הם שמעו שהישיבה תחת עיני השב"כ באופן אינטנסיבי כבר לפני שלושה חודשים: "הם סיפרו שימים שלמים היו רחפנים מעל הישיבה. כל מי שיצא מהישיבה נשאל לשמו ולאן הוא הולך. עושים מעין מפגן שכזה. הסתובבו סביב הישיבה, השרו תחושה של הפחדה וטרור".
מה עשיתם אתם, ההורים, כשנודע לכם על זה?
"קודם כול, גם אנחנו מרגישים את מה שמתרחש. מתקשרים אלינו, מנסים לאיים. אנחנו רואים שזה מפריע לנערים בסדר הלימוד, מנסים לערב גורמים שונים ובודקים מי יכול לוודא שירפו מהישיבה. אבל הלחץ הלך וגדל עד למעצר הנערים".
על התנהלות כוחות הביטחון בפרשה עצמה הם מותחים ביקורת בכאב: "באותה שבת, בערך בשש בבוקר, באו כוחות ביטחון, הקיפו את הישיבה, פרצו פנימה ופשוט התחילו להטריד את הנערים. פנו לבן שלי בשמו ואמרו לו: 'בוקר טוב, ד", ואנחנו שואלים את עצמנו: באיזה מוסד חינוכי בלשים ושוטרים יודעים את שמות הילדים? הם למדו את זה בלילה? לא. הם ידעו את זה קודם, הם רק חיכו שיהיה משהו שיראה להם קשור לישיבה המסומנת הזאת, ואז הם יוכלו לצאת עליה בעליהום".
לעוד דוגמה ליחס הנוקשה כלפי הישיבה – שעליה ועל הרב יהודה ליבמן העומד בראשה יש להם רק דברים טובים לומר – הם מספרים את שאירע בערב שקדם לשיחתנו, שבו באו כוחות משטרה למקום וחילקו לנערים צווים המזמנים אותם לחקירה: "תארי לך באיזה מצב הם עמדו על הבימה בבית המדרש, וכל נער שעבר נשאל לשמו וקיבל צו בלי כל הבחנה. מבחינתנו זה חילול הקודש".
אחרי שחבריו נעצרו במה שיתף בנכם בבית?
"לילדים האלה יש גאווה יהודית. גבם זקוף. הם בטוחים בחפותם, ואנחנו בטוחים בחפותם. הם פשוט מרגישים נרדפים ומרגישים שמשפילים אותם. לבן שלנו הגיעו בפעם הראשונה בזמן ההפגנה שנערכה ליד בית המשפט בנושא שחרור העצורים. בשלב מסוים הנערים הלכו הצידה לשבת, ופתאום הגיעו שני בלשים ופשוט שלפו אותו ונער נוסף, ולקחו אותם לחקירה בימ"ר. האשימו אותו שהוא מתדרך את החברים שלו שלא לדבר בזמן החקירות, ועצרו אותו לכמה שעות".
אחרי ששוחרר נסע ד' לשבּת עם חברים ביישוב כוכב השחר. במוצאי אותה שבת, פרשת וארא, באו למקום אנשי השב"כ ולקחו אותו למעצר. הוריו קיבלו עדכון ראשוני ממי שנכח במקום בעת האירוע, ורק כמה שעות אחר כך עדכנה אותם המערכת עדכון רשמי: "גם בשלב הזה לא אומרים לנו שזה השב"כ. אנחנו צריכים להבין את זה לבד. כמו כן אמרו לנו שהוא מנוע מלראות עורך דין".
כוחות ביטחון באו לביתם וערכו חיפוש בבית, ולדבריהם, לקחו את המחשב שמשמש את האב לצורכי עבודתו. נכון לסגירת הגיליון טרם הושב המחשב לבעליו.
ביום ראשון הובא ד' להארכת מעצר בבית המשפט. בשלב זה עדיין לא נפגש עם עורך דינו עדי קידר מארגון 'חננו'; הם נפגשו בפעם הראשונה רק שלושה ימים אחרי המעצר.
על מה שאירע בבית המשפט מספרת אימו של ד', ח': "אנחנו נכנסים לפגוש את השופט, והוא מסביר שעוד מעט הילד שלנו ייכנס, ואנחנו נצא החוצה. הוא יגיד לו מה הזכויות שלו וישאל אותו איך מתייחסים אליו. וכך היה. הבן בתמימותו אמר מה הוא מרגיש ואיזו השפלה חווה. אחרי שהילד יצא קראו לנו ואמרו לנו באופן כללי מה עלה. השופט התייחס לזה ברצינות והורה למחלקה לבדיקת תלונות נחקרים בשב"כ שיבדקו את התלונות".
על מה הוא התלונן?
"שמשפילים אותו ומתעללים בו התעללות נפשית. לדוגמה, בזמן החקירה הוא אזוק, והוא התלונן שיורקים לו על הפנים. נער בן 15 וחצי אזוק ונחקר שעות על גבי שעות ויורקים עליו, והוא אפילו לא יכול לנגב את הרוק מהפרצוף. הוא גם אמר שמתקרבים אליו גופנית באופן מאיים מאוד תוך כדי חקירה. חששנו מאוד שירעו את התנאים שלו בעקבות הדברים שאמר לשופט".
החשש של הוריו התאמת. אחרי השחרור סיפר ד': "התעללו בי עוד יותר אחרי שסיפרתי לשופט מה עברתי בחקירות, ובכלל לא בדקו את התלונות כמו שהוא הורה לעשות".
כאימא, מה עברת בימים שבהם היה בנך בידי השב"כ ולך לא היה כל קשר איתו?
"אני מודאגת משלומו הפיזי והנפשי. בע"ה כל הפרשה הזאת תסתיים והנערים כולם יצאו משם, ואז מי יקבל אחריות לבריאותם הנפשית אחרי מה שעברו? המועצה לשלום הילד עומדת על הרגליים כשפוגעים בילדים ונוער, כי ידוע שהתעללות נפשית חורתת שריטות בנפש הילד. אבל במקרה שלנו מי יקבל אחריות?
"יותר מזה, הרדיפות מצד גורמי הביטחון לא התחילו אתמול, זו טראומה מתמשכת. אדם שגדל בתחושת רדיפה לא יכול לגדול בצורה בריאה. מי יחזיר להם את האמון במדינה?"
מי מבחינתכם הוא הכתובת לקבלת אחריות ולשינוי המציאות שאתם מתארים?
"המחלקה היהודית בשב"כ. היא מחפשת טרור יהודי, אבל כבר שנים רבות לא מוצאת. מישהו כאן התבלבל. השב"כ אמור לטפל באויבי המדינה, אבל הפך לאויבים את הילדים שלנו, אוהבי המדינה, ואינו נותן פתרון לבעיה האמיתית.
"יש לפעמים התנהגות לא הולמת בקרב הנוער, בסדר, יכולים להיות כל מיני דברים. לנערים האלה יש כעסים ותסכולים, ומאוד טבעי שנער שגדל וחש בהתנגדות יגיב בהתנגדות. אז לפעמים הוא מתבטא בצורה לא הכי בוגרת ולפעמים יש לו מחשבות לא בוגרות. יש חוקרי נוער במשטרה שיבדקו, מדוע שב"כ? מדוע המדינה שלנו מגדירה את הנערים טרוריסטים, אויבי עם ישראל? ויותר מזה, רוב רובם של הממצאים שנמצאו הם נושאים שנדרשת בהם עבודה חינוכית. לא עבודת משטרה".
ח', דור שני לניצולי שואה, מוסיפה בכאב: "יש פה עלילת דם, ואני עומדת מאחורי המילים שלי. אני בדרך כלל מדברת בצורה מעודנת, הפעם זה פרץ את כל גבולות ההיגיון והשכל הישר. אנחנו מרגישים שהמקרה הזה אינו שונה מהאשמת יהודים באפיית מצות עם דם".
"אנחנו מקווים", מוסיפים ההורים, "שבפרשה הזאת הצדק יצא לאור. על קירות בית המשפט יש ציטוטים על מעלת הצדק, ויש לנו ציפייה שהמערכת תהייה הוגנת ותדע להגיד 'טעינו'. הגיע הזמן להפסיק את הרדיפה אחרי אנשים שרוצים ליישב את ארץ ישראל".
****************
בערב שבת קודש, אחרי השחרור של ד' למעצר בית, אימו ואני שוחחנו שוב, ולאחר מכן הצטרף גם ד' ושיתף במה שעבר בימים אלו. קו הטלפון התנתק בשיחה והיו שיבושים, וח' מייחסת אותם לשב"כ ואומרת שעוד הורים ציינו שגם הם חווים את אותן תופעות משונות.
הם נרגשים ומלאי הודיה על השחרור, אבל חוזרים ומדגישים שהשמחה שלהם אינה שלמה כל עוד נותר נער אחד במעצר. "הוא חבר טוב, נשמה טהורה ממש", מספר ד' על החבר העצור, "כל כולו בתורה. אין שום סיכוי שהוא יחלל שבת ויעשה דבר כזה".
על שעבר במעצר הוא מדבר בבגרות מרשימה לנער צעיר כל כך: "החקירות קשות, הסיטואציה מלחיצה ומפחידה. חקירות משמונה בבוקר עד עשר בלילה, הפסקות קצרות לאוכל. פעם אחת ביקשתי מים, וזה הוביל לצעקות ולהתעללות, אז לא ביקשתי עוד כלום. כל הזמן קללות, בדיחות ומילים גסות שהן לא חלק משפת הדיבור שלי. יכול להיות מצב של חמישה חוקרים יחד. סיפרו לי סיפורי זוועה שהמציאו על המשפחה שלי. אמרו שאנחנו משפחת פשע, משפחה של רוצחים".
אימו מוסיפה: "קראו לו שוב ושוב נאצי ורוצח ואיימו עליו שיגרשו אותו ואותנו מהארץ כמו שמגרשים מחבלים שרצחו. אמרו לו שיחזירו אותנו לפולין. את זה המחלקה היהודית בשב"כ אומרת לדור שלישי לניצולי שואה".
ד', יש לך סברה מדוע דווקא אתה הואשמת בעניין?
"גם אני שואל את עצמי. אולי כי יש לי כיפה גדולה ופאות גדולות, ויש לי דעות שאנחנו רוצים ליישב את כל ארץ ישראל. בגדול השב"כ מחפש להפיל את זה על מישהו, באותה מידה זה היה יכול להיות מישהו אחר. אני באמת חושב שזה יכול לקרות כל אחד".
מה נתן לך כוח להתמודד עם החקירות?
"קודם כול עצמתי עיניים כדי שלא לראות את החוקרים, אני אפילו לא זוכר איך הם נראים. כל הזמן שמרתי על זכות השתיקה. אמרתי לעצמי בלב שוב ושוב: 'ה' איתנו, אנחנו הולכים בדרך ה', ה' איתנו'. הייתי שר לעצמי בלב 'רבנו שר בקול גדול אין ייאוש בעולם כלל'. זה נתן לי כוח.
"נעצרתי שבוע אחרי החברים שלי, וגם ידעתי שבחוץ תומכים בי ומתפללים עליי, והמחשבה על תמיכת הציבור בחוץ נתנה לי הרבה כוח בפנים. ממש הרגשתי אותה". והוא מסכם: "אני לא מאחל לאף אחד להגיע למקום הזה, ואני מאמין שה' לא מעמיד בניסיון את מי שלא יכול לעמוד בו. אני יצאתי מחוזק יותר מהמעצר הזה. ראיתי כמה כוחות יש לאדם גם כשקשה, ואני גאה בעצמי שעמדתי בזה. היום נראה לי שכל השחרור הוא נס. אני קם בבוקר ולא שם – זה נס".
באשר לעתיד הצפוי כעת לד', עוה"ד עדי קידר מעריך כי בסופו של דבר לא יוגשו כתבי אישום נגדו ונגד חבריו, והתיק ייסגר. "עלינו לוודא שהתיק יימחק גם מהמרשם הפלילי ולא יכתים את חיי הנערים", הוא אומר. "הכתם היחיד שיישאר הוא כתם לשירות הביטחון הכללי ולמשטרה, שבחרו ללא שום ראיות וחשד של ממש לעצור ילדים, ובהם ד', ולהעביר אותם את מסכת הייסורים שעברו".
תגובת שירות הביטחון הכללי:
שירות הביטחון הכללי דוחה בשאט נפש את הטענות השקריות שהעלו החשודים בכתבה.
החשודים לא העלו טענות אלו באוזני גורמי הרפואה ולא בבתי המשפט במסגרת דיון הארכת המעצר והעררים שהתקיימו.
כל חקירות השב"כ נעשות על פי חוק ובפיקוח של פרקליטות המדינה, היועמ"ש ובתי המשפט.
יש להזכיר את קביעתו של כבוד השופט גיא אבנון, שדן בתיק: "ניכר שהיחידה החוקרת מבצעת חקירה יסודית, רצינית, מאומצת, תוך ניסיון להגיע לחקר האמת".
מאז ביצוע המעצרים מתנהל מאמץ יזום ומתמשך של גורמים בעלי אינטרס, שנועד לשבש את מהלכי החקירה, לרבות הפצת מידע כוזב בנוגע להתנהלותה.
שירות הביטחון הכללי לא יירתע ממסע ההכפשות והדה-לגיטימציה שמנהלים גורמים בעלי אינטרס, וימשיך לפעול בנחישות ובממלכתיות נגד כל גורם המעורב בפעולות טרור באשר הוא טרור, ויעשה כן באמצעות הכלים העומדים לרשותו על פי חוק.
ממשטרת ישראל נמסר:
בימים אלו נחקרת פרשה של חשד למעורבות בפעילות טרור תחת צו איסור פרסום. מטבע הדברים לא נפרט על חקירות מתנהלות ועל פעולות חקירה המתבצעות במסגרתן. עם זאת נציין כי תכלית החקירה, וכמוה כל פעולות החקירה המתבצעות במסגרתה היא אחת: הגעה לחקר האמת ומיצוי הדין עם המעורבים. משטרת ישראל תמשיך לפעול עם כל גופי הביטחון ורשויות האכיפה לאכיפת החוק ולשמירה על ביטחון מדינת ישראל.
ברצוננו לציין כי ביום רביעי הוגשה בבית משפט השלום בראשון לציון הצהרת תובע נגד חשוד (קטין) בחשד לביצוע עבירות ביטחון חמורות.
בתום חקירת נסיבות מותה של עאישה ראבי, תושבת בידיא, שהתרחש בתאריך 12 באוקטובר 2018 סמוך ליישוב רחלים, חקירה שניהלו במשותף משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, הועבר חומר החקירה בימים האחרונים לעיון פרקליטות מחוז המרכז, שליוותה את החקירה מראשיתה.
בתום חקירה מורכבת, מקצועית ויסודית, שכללה מגוון רחב של פעולות חקירה שמטרתן להגיע לחקר האמת, ובהתאם להחלטת הפרקליטות, היום הוגשה בבית משפט השלום בראשון לציון הצהרת תובע נגד החשוד שנעצר (קטין) בגין עבירות ביטחון חמורות.
בהתאם לבקשת המשטרה האריך בית המשפט את מעצרו של החשוד עד ליום 20 בינואר 2019,
כתבות מגזין נוספות

נשמרים מתחסנים
יעלי אליה מדי שמו של חתן פרס ישראל, הרב אלימלך פירר, מוכר לציבור הישראלי על


החקלאים שמונעים את הרצח הבא
מלכה טוויטו השומר יו”ש הוא ארגון מתנדבים המסייע לחקלאים בשמירה על אדמות המדינה ובמניעת טרור

איזהו גיבור?
לירון לב שוקרון בטח שאלתם את עצמכם פעם, למה יש מעט גיבורים? ואיך ייתכן שכשסופדים

ידידים בדרכים
מאיר טרבלסי יום רגיל, נסיעה שגרתית ברכב. לפתע, בלי הכנה מראש פנצ’ר בגלגל באמצע כביש

גיבורות של החיים
יעלי אליה מדי ברחבי הארץ מתמודדות נערות רבות מהמגזר הדתי שנפגעו פגיעות שונות, ומתקשות להתמודד עם

נס גדול היה לנו
יעלי אליה מדי אביבה חיים היא אישה מיוחדת. והמפגש איתה הוא שיעור גדול באמונה. אני

כל ילד הוא אור מיוחד
יעלי אליה מדי אלפי פעילי 'כנפיים של קרמבו'- תנועת הנוער לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים,

לא מפסיק לצחוק
מאיר טרבלסי כשחודש כסלו מגיע כבר מריחים את חג חנוכה המתקרב ובא. חודש זה וחנוכה

המסע עדיין לא תם
יעלי אליה מדי בספרו המסע לא תם משתף דני אדינו אבבה את קוראיו בסיפור חייו המרתק והמופלא,





טעמים של בית עושים טוב בלב
יעלי אליה מדי “כשאני נכנסת לבית כלשהו אני מיד מרגישה את האנרגיות של הבית לפי

אל תירא ישראל
לירון לב שוקרון סבתא היתה פעילה עד יומה האחרון. היא כאבה על דברים שקורים במציאות,

שמחה ככלי לריפוי
יעלי אליה מדי ידוע שהשמחה היא כלי חזק מאוד בתהליכי ריפוי, ומסתבר שלא פשוט להיות

קרוב לבבות בשמחה
יעלי אליה מדי ימי אלול, ראש השנה ויום הכיפורים הם ימים של סליחות וחשבון נפש

חצי יובל לפטירת הרב גץ
ביום כ"ג באלול יצוין יום הילולת הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל חצי יובל לפטירת הרב,

ראש השנה בא"י
יעלי אליה מדי בראש השנה מגיעים כל סוגי האנשים לאומן, וזו חוויה נהדרת. אבל מעבר

לעולם לא מאוחר לתקן
יעלי אליה מדי שרה ויוסי מייכור נוהגים לשבת למפגש זוגי איכותי פעמיים בשנה, ביום הנישואים

ניגון של תשובה
יעלי אליה מדי רגע לפני ראש חודש אלול נפגשתי עם גולן אזולאי – שחקן, מוזיקאי,

ואחת בשביל לתת
אפרת בדיחי חלום התרומה הלך ונדחק בכל פעם מחדש לקרן זווית, בין חדר לעלייה שבלב.

עיר שטופת קסם
היא גם פנינת תיירות למבקשים התענגות רוחנית עם פיסות של היסטוריה בשילוב אומנות, אווירה, אוויר

מהפכה של שמחה
צופיה לקס, סטנד-אפיסטית, שחקנית ויוצרת תיאטרון, אם לתשעה המתגוררת ביישוב עפרה, אישה מלאת אנרגיות השומרת

מלכישוע, מקום של תקוה
יעלי אליה מדי שלט צבעוני תלוי על קיר לבן וחקוקה בו תפילת השלווה: "אלי, תן

שידוכים בקורונה
צילי גל ר' אריה לוין משדך שידוכים? ועוד בימי קורונה? לפני שבע שנים החליטו בני


חלוצים בלוד
וכשראינו את המצב של השכונה לא יכולנו לעמוד מנגד. הבנו שיש כאן אזור שמחכה לגאולתו,

אביהם של ישראל
מאיר טרבלסי ריאיון עם הרב שמואל אליהו שליט"א. בכ"ה בסיוון, ממש השבוע, ציינו עשר שנים

מהוליווד לארץ הקודש
הסופר צבי פישמן "כשלמדתי על פרשת לך-לך ויציאת מצרים הרגשתי שאני לא שייך במדינה של

למען העתיד של כולנו
לירון לב שוקרון למידה מרחוק כשהסטודנטים מתפקדים גם כהורים נעשית קשה יותר. האם הפנימו המוסדות

יומן מסע: סיפורה של גיורת
לפני שנתיים סיימה איילה (סופיה) מגידוביץ' את הליך הגיור בקורס נתיב. בטור אישי לכבוד חג

בעוד עשור חצי מירושלים לא תהיה יהודית
במהלך העשור האחרון קטן הרוב היהודי בירושלים במידה ניכרת, והערכות הן שאם יימשך הקצב הנוכחי,

קריאת כיוון
אסף משניות בפעם הראשונה מאז ממשלתו של אהוד אולמרט הולכת המפלגה הדתית-לאומית, ימינה בגלגול הנוכחי,

נסגרו בבסיסם
בזמן שאנו הסתגרנו בבית וייחלנו לצאת קצת היו מי שישבו רחוק מהבית ורק ייחלו לחזור

הנגשה עכשיו
קרוב לעשור שמתנהל מאבק עיקש להנגשת מערת המכפלה לאוכלוסיית הנכים. השבוע, עושה רושם שהמאבק נכנס

סוללים ריבונות
שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' לקח את נושא תשתיות התחבורה ביו"ש כאחד הפרויקטים המרכזיים של כהונתו.

האהבה תנצח הכל
זוגות רבים מצאו את עצמם רגע לפני חתונתם עומדים אל מול ההנחיות והסגר של משרד

האנטישמיות מרימה ראש
יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, בטור מיוחד לגילוי דעת בעקבות גילויי האנטישמיות ההולכים וגוברים בשבועות


פרויקט ונהפוכו
רגע אחרי הבחירות ורגע לפני פורים, שלושה מומחים כותבים מה השינוי הראשון שהממשלה הבאה צריכה

הראשונים להצביע
אסף משניות ביום שני הקרוב יצאו אזרחי ישראל להצביע בקלפיות ברחבי הארץ, אלא שגם מי

מדינה בלי ממשלה 2
מאיר טרבלסי משבר מערכת הבריאות נמשך שנים ארוכות, אלא שבהיעדר ממשלה ותקציב מדינה תקין אין

מדינה בלי ממשלה
מאיר טרבלסי עמותות החינוך קורסות בהיעדר תקציב ותמיכה ממשלתית כתבה ראשונה בסדרה רוב הציבור הישראלי

מורים מחוסנים ומחסנים
לירון לב שוקרון שנים תחת טרור הקאסמים והעפיפונים הובילו את מכללת חמדת הדרום לבנות תוכנית

סכנה, כאן בונים
כתב: אסף משניות הריסת בתי מחבלים היא כלי ההרתעה היחידי שישראל משתמשת נגד מחבלים. יחד

לשקם את הבית
כתב: אסף משניות השבועות האחרונים הותירו את אנשי מפלגת הבית היהודי במבוכה ובחשש בשל הזעם



באנו חושך לגרש
כתב: אסף משניות האנטישמיות מרימה ראש. לאף אחד אין מונופול על האנטישמיות. היא מגיעה מכל

כמה נתת מעצמך השבוע
כתב: מתן אבני סמל ראשון רונן לוברסקי הי"ד נפל בפעילות מבצעית ברמאללה בי"ב בסיוון תשע"ח

סמטת הגבורה
המטרה של הטרור היא לזרוע פחד ולעורר בנו את הדמיון השלילי, כדי שנחשוש חלילה להמשיך

השוק בידינו
עם ההכרזה של שר הביטחון נפתלי בנט על החזרת השוק בחברון לבעליו החוקיים נסענו לחברון

הסטטוס קוו נשבר
בשבת שעברה עשו את דרכם בכמה מסלולים במרכז הארץ מיניבוסים במימון ראשי העיריות * המיניבוסים

היי הרב, שמעת על הספר החדש?
לירון לב שוקרון גם בדור שבו ההקשבה הפכה לקריאה ממסכים מתברר שלא התפוררו יכולת ההקשבה

"לך לך אל הארץ אשר אראך"
דן חדד אריאל בשה נולד למשפחה קתולית בצרפת, לפני כעשר שנים עלה לארץ והתגייר, אך

את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק
במכללת גבעת ושינגטון מלמדים חינוך מתוך ניגון פנימי, ואת החוג למוזיקה אפשר לשמוע ממרחקים לא

להתחיל- מבראשית
לפני כחודש נערך בתל אביב כנס של טוני רובינס, שנחשב הקאוצ'ר מספר 1 בעולם. למי

השחתה בשומרון העתיקה
רצפת הכיכר המרכזית של העיר שומרון הקדומה נחשפה לאחר עבודות של גורמים פלסטינים המכשירים את

פרה שומרת שבת
מאיר טרבלסי יצאנו בעקבות הרפתות ששומרות שבת כהלכתה כדי לברר איך מתמודדים עם שמירת השבת

למדתי לאהוב את המתנה שלי
תחילת שנת הלימודים הגיעה, כל הפיד בפייסבוק מלא בתמונות הורים מאושרים שילדיהם חוזרים למוסדות והם

פסולי בג"ץ
לאחר הפסילה הלא מפתיעה שנפסלו בבג"ץ נציגי עוצמה יהודית בנצי גופשטיין וברוך מרזל יצאנו לשמוע

למות או לכבוש את ההר
לכבוד יום האזכרה הממלכתי למייסד התנועה הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי, שחל החודש, שמענו מיוסי אחימאיר, יו"ר

מלחמת תרבות – סערה מזווית אחרת
מלחמת תרבות – סערה מזווית אחרת: אישה דתייה לא הורשתה להיכנס לג'קוזי בפארק המים ימית 2000

מכל רחבי תבל
הבעיה הקשה של הדור מוגדרת בצורה שונה בארץ ובגולה: בגולה זו התבוללות שמשתוללת והורסת כל

שליחות מכל הלב
בקרוב תסיים תנועת תורה מציון הכשרה של כחמישים שליחים חדשים מהציונות הדתית, והם יצאו לשליחות

קול מבשר חוגגת יובל
דביר גופשטיין בסוף השבוע שעבר חגגה ישיבת קול מבשר במבשרת ציון יובל שנים להקמתה. לפני


ניהול משברים | ארי גלהר
בפרשת השבוע אנו עוסקים במחלוקת קרח ועדתו. מחלוקות הן נושא שחוזר ועולה בכל תקופה ותקופה

בחירה נאמנה
לירון לב-שוקרון הזכות לבחור היא המבדילה ומייחדת אותנו מכל היצורים. הבחירה של האדם נעשית על

הבנים שבו לעיר האבות
יוני קדם בלב חברון, סמוך למערת המכפלה ולקסבה של העיר, ניצבת בגאון ישיבת שבי חברון

המלחמה על ירושלים
עזרא יכין, לוחם לח"י מספר על ניסיון שחרור העיר העתיקה בקום המדינה ומספר מה היא

בתי הכנסת האחרונים בעיר העברית הראשונה
יוני קדם שכונותיה הדרומיות של תל אביב היו ידועות בעבר בבתי הכנסת הרבים שלהן ובמתפלליהם:

כל הדרך לחופה
יהודה גופשטיין המעמד המרגש תחת החופה מגיע אחרי תקופה עמוסה בהרבה מתח, ובעזרת תכנון נכון


השטח האפור של הטרור
ליאת יוסף מה מוביל צעירות יהודיות להיקלע לקשר עם בחור ערבי? מדוע מהצד המוסלמי מדובר

הכירו את הנשים שמאחורי ה"חמד"
מאיר טרבלסי הכירו את הנשים שמאחורי ה"חמד" סביר להניח שרוב קוראי העלון למדו בעבר בבתי

האביונים המתחפשים
אביאל אריה ליבמן – עמותת מקימי יש אביונים שלא תפגשו בצומת, והם ודאי לא יפנו

איך נפלו גיבורים ולא נשיבם?
כתבת מגזין – לירון שוקרון ריאיון אישי מטלטל עם לאה גולדין, אימו של סגן הדר

מאחורי הקלעים של המאבק על הכותל
אקטואליה למה גם נתניהו וגם גנץ הכריזו השבוע שיקדמו כותל רפורמי? מי הראשון שבנה רחבה

ברקיע עולה השחר
מגזין | מאיר טרבלסי דור שחר נולד למשפחה מוסלמית בחאן יונס, ונגד כל הסיכויים בחר

התעוררי, התעוררי, קומי אורי
מגזין | אורית מארק אטינגר הציבור כולו הזדעזע מהפיגוע הרצחני בשבוע שעבר בירושלים, שבו נרצחה

דרך האבות דרך חיים
מגזין | ליאת יוסף למרות ההרס בנתיב האבות החליטו אנשי תלמוד התורה במקום לא רק

פיצול או חיסול?
בחירות תשע"ט| איילת שליסל בימים האחרונים הציבור הדתי מתעסק בעיקר באחוז החסימה. בכל סקר חדש

תנו לתרבות לדבר
בחירות תשע"ט| איילת שליסל מהפכה בתרבות: גם לשומרי המסורת, לתושבי הפריפריה ולציבור הרחב מגיע לצרוך

משתי מדינות להחלת ריבונות
בחירות תשע"ט| איילת שליסל מפלגת השלטון במדינת ישראל בעשור האחרון היא הליכוד. המפלגה הגדולה, שרבע מחברי

מצאתי לאן לשאוף
מגזין| מאיר טרבלסי אנחנו רגילים לשמוע סיפורים על אנשים ששינו את אורח חייהם וחזרו בתשובה,

"יצאתי מחוזק מהמעצר הזה"
אקטואליה | ליאת יוסף סיפור מעצרם של חמשת הנערים, שארבעה מהם שוחררו בשבוע שעבר, אינו

עשה לך רב וקנה לך חיבור
כתבת מגזין | מאיר טרבלסי צילום: מרים צחי אין מי שלא שמע על הרב אלישע





הלכה למעשה
כתבת מגזין | מאיר טרבלסי התלמידים המתכוננים בימים אלו לחידון ההלכה הגדול מתרגשים מאוד, ואיתם

להלל ולהאיר גם בהיעדר
כתבת מגזין | אורית מרק אטינגר בשבוע האחרון נתקפנו גל טרור נוסף, ועוד רבים נכוו

להלל ולהאיר גם בהיעדר
כתבת מגזין | אורית מרק אטינגר בשבוע האחרון נתקפנו גל טרור נוסף, ועוד רבים נכוו

אגדה חלוצית – סיפור ההתיישבות בגבעות
כתבת מגזין | ליאת יוסף רבים חושבים שבגבעות השומרון גרים רק בני נוער או רווקים,

"עבדנו כמו רובוטים, ורק אז הכה הריק הקשה"
כתבת מגזין | מאיר טרבלסי אין מי שלא הזדעזע מהסיפור של משפחת עטר ז"ל: ביום

אחת לשנייה דרך כולנו
כתבת מגזין | לירון לב אושרת בן עטר, חן קוט ומיכל ספרא, שלוש צעירות, הקימו