כתב: מתן אבני
סמל ראשון רונן לוברסקי הי"ד נפל בפעילות מבצעית ברמאללה בי"ב בסיוון תשע"ח (26.5.2018). במהלך הפעילות, כאשר יצא מאחד הבניינים לחפות על שניים ממפקדיו, הושלך עליו לוח שיש גדול מגג הבניין. רונן נפצע אנושות, ולאחר שתי יממות של מאבק על חייו נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. בן 20 היה בנופלו. הניח הורים ואח בכור. ולדימיר, אביו של רונן, סיפר לנו על דמותו של רונן, על המסרים החשובים שהשאיר לאחר מותו ועל פורום 'בוחרים בחיים', שבימים אלו יוצא בקמפיין מימון המונים

ולדימיר לוברסקי (51), איש מחשבים, עלה ארצה בשנת 1990 מסנט פטרסבורג. אלנה (48), אחות, הגיעה לישראל באותה שנה מהעיר ויליקי לוקי שברוסיה. השניים הכירו בשיעור עברית באוניברסיטה העברית, התחתנו וגרו בירושלים. ב-1994 עברו ליישוב בני עי"ש, ושם נולדו בניהם אריק (23) ורונן, ובשנת 1999 עברו להתגורר ברחובות. לימים, לאחר עשר שנות נישואים, התגרשו ולדימיר ואלנה אך נשארו ביחסים טובים. לפני כחמש שנים חזר אריק בתשובה, ובעקבותיו גם אלנה. ולדימיר ורונן נשארו חילונים.
ולדימיר, ספר לנו על רונן. מי הוא היה?
"הסיפור שהכי ממחיש בעיני את דמותו קרה כאשר רונן היה בן שנתיים: הוא לקח לידיו מחברת מדבקות, ושמתי לב שאת אחת המדבקות הוא לא מצליח לקלף. החלטתי לעקוב אחריו, סקרן לראות איך יסתדר. הדחף הראשוני היה לנסות לעזור לו, אבל עצרתי בעצמי.
הוא ניסה חמש או שבע דקות, וחיכיתי לראות מתי הוא יישבר. בדרך כלל ילד שלא הולך לו מתחיל לבכות או להתעצבן, אבל לרונן זה לא קרה. הייתי בהלם. ילד בן שנתיים מנסה ומנסה ולא מוותר. בסוף הוא הצליח. ברגע הזה אמרתי: ואללה, זה ילד נחוש.
"מאז בכל מיני הזדמנויות הוא הראה את הנחישות והבגרות שלו. למשל בחוג טניס שאליו נרשם, ברגע שהוא הבין שהעסק לא רציני, ילדים לא מגיעים, לא מתאמנים כמו שצריך, מתבכיינים ולא משקיעים, הוא פרש מהחוג. ילד בן 5. כי הוא מבחינתו בא לעבוד. אני לא יודע מאיפה הוא לקח את זה, אף אחד לא הטיף לו לפעול כך. אנחנו כמובן חינכנו באופן כללי להתמודד, אבל לא ברמה כזו שילד מפעיל שיקול דעת עצמי ברמה גבוהה כל כך. כבר אז קלטנו את האופי שלו: להתמיד, לעבוד קשה, בנחישות, וכמובן להיות פרפקציוניסט. כך גם בכדורגל. הוא אומנם היה נמוך באותם ימים, אבל היה אתלט ושוער מצטיין, זינק לעבר כל כדור. ממש התאבד עליהם. ועוד על אספלט, לא בדשא.
"רונן תמיד היה מופנם וצנוע באופי שלו. לא היית רואה אותו מתבלט באירועים או מפגשים. דוגמה אחת מרבות הייתה למשל בתחרות בעזריאלי, ריצת מדרגות: הוא זכה במקום הראשון, ונודע לנו על כך רק אחרי מותו. מבחינתו הוא הלך לתחרות, לא ביג דיל.
"לאורך כל הדרך הוא העמיד לעצמו רף גבוה בכל תחום. בלימודים, בספורט, בכל מקום. אם הוא לא היה עומד ביעד שקבע לעצמו הוא היה ממש מתבאס וכועס על עצמו. היו לי המון שיחות עידוד איתו: גם אם לא הגעת למקום הכי גבוה הגעת ליעדים יפים. לא היה לו קל לקבל את זה. אחרי מותו גילינו מכתבים שלו שבהם היה כותב לעצמו 'אני תותח, ואני מקבל את עצמי כמו שאני'. הוא הבין כמה חשוב שנקבל את עצמנו תמיד".
היה לו ברור שהוא רוצה להגיע לדובדבן?
"לגמרי. שנתיים לפני הגיוס הוא צייר לעצמו את הסמל של דובדבן ותלה על הקיר. עד היום הוא תלוי לו בחדר. תמיד רצה להיות בדובדבן. מהגיל שבכלל מתחילים לחשוב על צבא הוא כבר הציב לעצמו מטרה כזו".
מה החברים בצבא מספרים עליו?
"אחרי מותו שמענו אין-ספור סיפורים מהיחידה, מהמפקדים.
לקברו בהר הרצל, ומשם בהלוכה מרגשת לכותל. לאחר מכן באו הורים רבים ואמרו שזו הייתה חוויה עוצמתית שייקחו לכל החיים. אנשים עבדו על זה ימים שלמים בהתנדבות, אנשים שהכירו את רונן השתתפו בהמוניהם, היה מאוד עוצמתי. השנה הפרויקט הזה נמשך, ועוד פרויקטים צצים בעקבותיו. המון גופים רוצים לקדם אירועים לזכרו במסגרות שלהם. זה יצר אפקט גדול מאוד.
"עוד דוגמה להשפעת דמותו של רונן שמענו מהמפק"ץ שלו, שבאותה פעילות רונן חיפה עליו. כשהשתחרר מהצבא יצא לגייס כספים בלונדון לאגודה למען החייל. הוא השתתף בכנס, סיפר על רונן והראה סרטון עליו, ואמר שלפי הבעות הפנים הקהל התרגש מאוד והיה מרותק. למרות שעוד דוברים השתתפו באותו הערב ההתעניינות הכי גדולה הייתה סביב הסיפורים על רונן".
רגע הבשורה – איפה זה תפס אתכם?
"אותי זה תפס בעבודה בעוד יום שגרתי. תמיד היה לנו איתו נוהל שבערב לפני שיצא לפעילות הוא היה מתקשר אליי: 'אבא, יש לנו הלילה עבודה, אני הולך להתכונן', ובבוקר היה מעדכן בוואטסאפ קצר: 'הסתדרנו, הכול בסדר'.

באותה פעם לא קיבלתי הודעה בבוקר. אמרתי לעצמי: אולי עוד לא סיימו את העבודה, קצת מתעכבים שם. לא ייחסתי לזה חשיבות, אמרתי לעצמי שידוע שדובדבן חבר'ה מקצוענים, ולא פחדתי שיקרה לו משהו, כמו שלא קרה אף פעם לפני כן. כשהתקשרו אליי מהצבא הבנתי שמשהו קרה.

"באותה פעם לא קיבלתי הודעה בבוקר. אמרתי לעצמי: אולי עוד לא סיימו את העבודה, קצת מתעכבים שם. לא ייחסתי לזה חשיבות, אמרתי לעצמי שידוע שדובדבן חבר'ה מקצוענים, ולא פחדתי שיקרה לו משהו, כמו שלא קרה אף פעם לפני כן. כשהתקשרו אליי מהצבא הבנתי שמשהו קרה.
"אמרו לי שהוא נפצע אנושות. למרות זאת אנשים רבים ניגשו אלי במהלך אותם יומיים בבית החולים ואמרו לי 'גם אני נפצעתי אנושות, והינה אני היום עומד על הרגליים'. האמנתי באמונה שלמה שהוא יצא מזה. לפחות הוא נתן לנו יומיים להיות איתו. אני זוכר שכשנכנסתי לחדר ראיתי ילד ישן בלי שום שריטה עליו. רגוע, פנים שלוות לגמרי. למרות שלא היה בהכרה המשכנו לדבר אליו. פעם הוא אפילו הזיל דמעה. אמרתי: אולי יש פה איזה סיכוי. לדעתי הנשמה שלו הרגישה שאנחנו איתו. באיזשהו אופן זה קצת הקל עלינו את הפרדה. היה קצת זמן להתכונן, למרות שאי אפשר באמת להתכונן לזה.
"אריק אחיו אמר: 'אם הוא יחיה, באיזו צורה הוא יחיה, האם משותק? צמח? זה לא פייר לבקש ממנו לחיות ככה את החיים שלו'. אולי עדיף ככה על פני חיים שהם לא חיים. מאז פטירתו אריק מעביר הרצאות ברחבי הארץ על מידותיו של רונן ועל מסריו, ילד שלא היה גבוה וחזק במיוחד אבל הגיע למה שרצה להגיע לאחר עבודה פנימית גדולה.
"אגב, אריק התחתן עקב מותו של רונן. הסיפור היה כך: בפסגות היו בשלבי סיום של הקמת בית חם לחיילים בסמוך לתאריך נפילתו של רונן. לאריק הייתה בת דודה שלמדה שם וידעה שהיישוב מחפש לקשר את הבית החם לחייל כלשהו, לקרוא לו על שם מישהו, והיא קישרה בינם לבין אריק כדי שיקראו אותו על שם אחיו (כיום הוא מקום תוסס וגדול, מלא בחיילים, הנקרא 'הבית של רונן').
"בהתחלה חשבנו לגייס תרומות רהיטים לשם, ואז התקשרה לאריק בחורה שביקשה לתרום רהיטים לבית החם. לאחר מכן חברה שלה דחפה אותה להמשיך לדבר איתו. הם התחילו להיפגש ולאחר מכן התחתנו. אחר כך הם עשו שידוך בין אותה חברה לבן דוד של רונן, וממש נוצרו פה שתי משפחות כתוצאה מנפילתו.
"על הקבר שלו אני מוצא לעיתים פתקים שאנשים משאירים לו שם: 'אתה מודל לחיקוי, מודל להשראה', גם ילדים שבאים מארצות הברית ונחשפים לסיפור של רונן כותבים לנו 'זה הפך לי את כל החיים'".
בחרת להיכנס לפורום 'בוחרים בחיים'. מדוע?
"אכן, לא כל הורה שכול נכנס לפעילות כזו. אני לא ממש זוכר איך התחברתי לפורום, רק זוכר שזה היה בימים הראשונים של השבעה. אני זוכר היטב את בועז קוקיא (אבא של רון קוקיא הי"ד), שהסיפור שלו נגע בי, ייתכן שממנו זה הגיע. אמרו לי שיש פעילות כזו, 'בוחרים בחיים', הגעתי לכנסת והתחלתי להשתתף בדיונים ולהיכנס לעניינים: הריסת בתי מחבלים, קיזוז כספים מהרשות הפלסטינית, סבבים משפטיים ועוד.
"לא שזה היה זר לי, הנושא הזה, אבל פתאום הייתה לי הזדמנות. פתאום מקשיבים לך, יש לך מיקרופון, יש לך יכולת להשפיע, וזה נתן לי דחיפה לקדם נושאים חשובים".
מה הפורום עושה?
"הפורום מקדם צעדים פרקטיים למלחמה בטרור. בעיקר בשדה המשפטי אך לא רק שם. עכשיו אנחנו יוצאים בקמפיין גיוס, כי ברגע שיהיו תקציבים יהיה אפשר לעשות משהו פרקטי, במישור המשפטי, עם התקשורת ובהיבטים רבים נוספים. כל פעילות, אפילו קטנה, עולה כסף, ולא מעט, לכן אנחנו חייבים את עזרת הציבור. יש גם עורכי דין שמלווים את הפורום ועושים עבודת קודש בשליחות ובהתנדבות, אבל אי אפשר לבנות על זה, ואנחנו צריכים כסף כדי שהפעילות תהיה עקבית ורצינית, ואז זה כמובן ישפיע יותר. המצב כיום הוא שמשמאל יש תקציבי ענק שעובדים לטובת המחבלים, מימון ממדינות זרות, וכל בג"ץ שמוגש אוטומטית נגד הריסת בית עולה המון כסף, ומנגד אין אף אחד.
"צריך שיהיה לחץ מימין, ליצור איזון. היום, בגופים אחרים שפועלים בימין, העבודה ממש על אש קטנה, וגם זה בזירה ההגנתית, שלאחר מעשה ולא לפניו. כאן המטרה היא לתקוף מראש ולא להרפות עד שיהיה שינוי"
מהן הדרישות שלכם ממערכת המשפט?
"ביצוע בפועל של חבילת הרתעה. היא מנוסחת בפירוט בקמפיין שלנו ואף יצאה בחוברת מפורטת לקראת הכנס הראשון בתחילת השנה. נכתבה שם חוות דעת מקצועית על כל סעיף בחבילה הזו ולמה היא אפקטיבית.
משמאל יש תקציבי ענק שעובדים לטובת המחבלים, מימון ממדינות זרות, וכל בג"ץ שמוגש אוטומטית נגד הריסת בית עולה המון כסף, ומנגד אין אף אחד.
"מעולם לא היה מושג כזה 'חבילת הרתעה'. ישבנו בישיבה וניסחנו את מרכיבי החבילה הזו, והיום הרבה חברי כנסת משתמשים במונח הזה בדיונים ובכלל. המלחמה שלנו לצערי היא נגד חברי כנסת, לא נגד טרוריסטים. ואלו דברים שרק צריך לקבל בהם החלטה. לא יותר מזה.
"ביהודה ושומרון כבר יש חוק שמאפשר להטיל עונש מוות על מחבלים, אבל הבעיה היא שלא דורשים אותו, לא מפעילים אותו. הפרקליטות הצבאית לא דורשת ביצוע שלו. אותם מעניין יותר לחפש חיילים במקום מחבלים".
האם המדיניות הביטחונית השתפרה?
"מה שהשתפר זה בעיקר המודעות. היא מאוד עלתה. אבל זו אבולוציה. אי אפשר לעבור מאפס למאה, צריך לעבוד לאט-לאט עד שהמושגים ייכנסו יותר לתודעה: 'עונש מוות', 'חבילת הרתעה'. גם חברי הכנסת, אם הם ירגישו שזה מעניין את הציבור, הם יקדמו את זה. אם הציבור אדיש ולא יודע, גם הם לא יקדמו.
"צריך להילחם בשיניים. כולם מפחדים מבג"ץ, לכן הכול עדיין בסחבת. לקח שבעה חודשים להרוס את הבית של המחבל שרצח את רונן. זה מאבד לחלוטין את ההרתעה. האבסורד הוא שארגונים יהודיים מגישים את הבג"צים האלה. רוב הציבור פשוט לא יודע מה קורה ואיך דברים עובדים, כמה כוח יש לבג"ץ בכל דיון כזה. כשאני מספר לאנשים עובדות על תנאי המחבלים בכלא, למשל, הם בהלם. לכן אנחנו צריכים להביא את הדברים האלה לידיעת הציבור.
"חייבים קונטרה מול בג"ץ, להתחיל בהקטנת הסמכות של בג"ץ. החיילים מפחדים לירות ולבוא במגע עם האויב כי חוששים מהסנקציות המשפטיות נגדם. לאחר שרונן נפל נחשפתי לים של אנשים טובים שמוכנים לפעול, וגם מי שלא פועלים לפחות מזדהים עם כל המטרות שלנו. למרות מה שקורה אצלנו במדינה עדיין יש לי תקווה. פרויקט החינוך שאריק מוביל, למשל, נועד לטווח הארוך: הילדים של היום ינהיגו את המדינה. בעוד כמה שנים הם יהיו בעמדות המפתח. לכן אני מעודד את אריק שיפיץ את זה הלאה".
לסיום, מה המסר שאתה רוצה להעביר לציבור?
"המסר פשוט. לקום ולעשות משהו. קחו בן אדם ותאירו את עיניו על נושא חשוב במדינה. קומו, לכו להפגנה, תזמו פעולות מקדמות. כל טיפה מצטרפת לעוד אחת, העיקר לעשות. אם קשה לתרום פיזית, לתרום לפחות כסף. פתחו את הלב ואת הארנק ותתרמו, תרגישו שייכות, מחר זה יכול חס וחלילה להכות בכם. במשפחות שלכם. תנו כתף ותיכנסו איתנו מתחת לאלונקה".
ב-24.12 יצא לדרך קמפיין מימון המונים של הפורום לקידום חבילת ההרתעה והמלחמה בטרור. את הקמפיין מפיקה עמותת בומרנג בליווי פרסומי ישראל.
זו ההזדמנות שלכם להיות שותפים אמיתיים בקידום הפעילות החשובה של הפורום. פתחו את הכיס ואת הלב, תרמו היום ומנעו את הפיגוע של מחר.
כתבות נוספות באותה קטגוריה


החקלאים שמונעים את הרצח הבא
מלכה טוויטו השומר יו”ש הוא ארגון מתנדבים המסייע לחקלאים בשמירה על אדמות המדינה ובמניעת טרור

איזהו גיבור?
לירון לב שוקרון בטח שאלתם את עצמכם פעם, למה יש מעט גיבורים? ואיך ייתכן שכשסופדים

ידידים בדרכים
מאיר טרבלסי יום רגיל, נסיעה שגרתית ברכב. לפתע, בלי הכנה מראש פנצ’ר בגלגל באמצע כביש

גיבורות של החיים
יעלי אליה מדי ברחבי הארץ מתמודדות נערות רבות מהמגזר הדתי שנפגעו פגיעות שונות, ומתקשות להתמודד עם

נס גדול היה לנו
יעלי אליה מדי אביבה חיים היא אישה מיוחדת. והמפגש איתה הוא שיעור גדול באמונה. אני

כל ילד הוא אור מיוחד
יעלי אליה מדי אלפי פעילי 'כנפיים של קרמבו'- תנועת הנוער לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים,

לא מפסיק לצחוק
מאיר טרבלסי כשחודש כסלו מגיע כבר מריחים את חג חנוכה המתקרב ובא. חודש זה וחנוכה

המסע עדיין לא תם
יעלי אליה מדי בספרו המסע לא תם משתף דני אדינו אבבה את קוראיו בסיפור חייו המרתק והמופלא,





טעמים של בית עושים טוב בלב
יעלי אליה מדי “כשאני נכנסת לבית כלשהו אני מיד מרגישה את האנרגיות של הבית לפי

אל תירא ישראל
לירון לב שוקרון סבתא היתה פעילה עד יומה האחרון. היא כאבה על דברים שקורים במציאות,

שמחה ככלי לריפוי
יעלי אליה מדי ידוע שהשמחה היא כלי חזק מאוד בתהליכי ריפוי, ומסתבר שלא פשוט להיות

קרוב לבבות בשמחה
יעלי אליה מדי ימי אלול, ראש השנה ויום הכיפורים הם ימים של סליחות וחשבון נפש

חצי יובל לפטירת הרב גץ
ביום כ"ג באלול יצוין יום הילולת הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל חצי יובל לפטירת הרב,

ראש השנה בא"י
יעלי אליה מדי בראש השנה מגיעים כל סוגי האנשים לאומן, וזו חוויה נהדרת. אבל מעבר

לעולם לא מאוחר לתקן
יעלי אליה מדי שרה ויוסי מייכור נוהגים לשבת למפגש זוגי איכותי פעמיים בשנה, ביום הנישואים

ניגון של תשובה
יעלי אליה מדי רגע לפני ראש חודש אלול נפגשתי עם גולן אזולאי – שחקן, מוזיקאי,

ואחת בשביל לתת
אפרת בדיחי חלום התרומה הלך ונדחק בכל פעם מחדש לקרן זווית, בין חדר לעלייה שבלב.

עיר שטופת קסם
היא גם פנינת תיירות למבקשים התענגות רוחנית עם פיסות של היסטוריה בשילוב אומנות, אווירה, אוויר

מהפכה של שמחה
צופיה לקס, סטנד-אפיסטית, שחקנית ויוצרת תיאטרון, אם לתשעה המתגוררת ביישוב עפרה, אישה מלאת אנרגיות השומרת

מלכישוע, מקום של תקוה
יעלי אליה מדי שלט צבעוני תלוי על קיר לבן וחקוקה בו תפילת השלווה: "אלי, תן

שידוכים בקורונה
צילי גל ר' אריה לוין משדך שידוכים? ועוד בימי קורונה? לפני שבע שנים החליטו בני


חלוצים בלוד
וכשראינו את המצב של השכונה לא יכולנו לעמוד מנגד. הבנו שיש כאן אזור שמחכה לגאולתו,

אביהם של ישראל
מאיר טרבלסי ריאיון עם הרב שמואל אליהו שליט"א. בכ"ה בסיוון, ממש השבוע, ציינו עשר שנים

מהוליווד לארץ הקודש
הסופר צבי פישמן "כשלמדתי על פרשת לך-לך ויציאת מצרים הרגשתי שאני לא שייך במדינה של

למען העתיד של כולנו
לירון לב שוקרון למידה מרחוק כשהסטודנטים מתפקדים גם כהורים נעשית קשה יותר. האם הפנימו המוסדות

יומן מסע: סיפורה של גיורת
לפני שנתיים סיימה איילה (סופיה) מגידוביץ' את הליך הגיור בקורס נתיב. בטור אישי לכבוד חג

בעוד עשור חצי מירושלים לא תהיה יהודית
במהלך העשור האחרון קטן הרוב היהודי בירושלים במידה ניכרת, והערכות הן שאם יימשך הקצב הנוכחי,

קריאת כיוון
אסף משניות בפעם הראשונה מאז ממשלתו של אהוד אולמרט הולכת המפלגה הדתית-לאומית, ימינה בגלגול הנוכחי,

נסגרו בבסיסם
בזמן שאנו הסתגרנו בבית וייחלנו לצאת קצת היו מי שישבו רחוק מהבית ורק ייחלו לחזור

הנגשה עכשיו
קרוב לעשור שמתנהל מאבק עיקש להנגשת מערת המכפלה לאוכלוסיית הנכים. השבוע, עושה רושם שהמאבק נכנס

סוללים ריבונות
שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' לקח את נושא תשתיות התחבורה ביו"ש כאחד הפרויקטים המרכזיים של כהונתו.

האהבה תנצח הכל
זוגות רבים מצאו את עצמם רגע לפני חתונתם עומדים אל מול ההנחיות והסגר של משרד

האנטישמיות מרימה ראש
יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, בטור מיוחד לגילוי דעת בעקבות גילויי האנטישמיות ההולכים וגוברים בשבועות


פרויקט ונהפוכו
רגע אחרי הבחירות ורגע לפני פורים, שלושה מומחים כותבים מה השינוי הראשון שהממשלה הבאה צריכה

הראשונים להצביע
אסף משניות ביום שני הקרוב יצאו אזרחי ישראל להצביע בקלפיות ברחבי הארץ, אלא שגם מי

מדינה בלי ממשלה 2
מאיר טרבלסי משבר מערכת הבריאות נמשך שנים ארוכות, אלא שבהיעדר ממשלה ותקציב מדינה תקין אין

מדינה בלי ממשלה
מאיר טרבלסי עמותות החינוך קורסות בהיעדר תקציב ותמיכה ממשלתית כתבה ראשונה בסדרה רוב הציבור הישראלי

מורים מחוסנים ומחסנים
לירון לב שוקרון שנים תחת טרור הקאסמים והעפיפונים הובילו את מכללת חמדת הדרום לבנות תוכנית

סכנה, כאן בונים
כתב: אסף משניות הריסת בתי מחבלים היא כלי ההרתעה היחידי שישראל משתמשת נגד מחבלים. יחד

לשקם את הבית
כתב: אסף משניות השבועות האחרונים הותירו את אנשי מפלגת הבית היהודי במבוכה ובחשש בשל הזעם



באנו חושך לגרש
כתב: אסף משניות האנטישמיות מרימה ראש. לאף אחד אין מונופול על האנטישמיות. היא מגיעה מכל

כמה נתת מעצמך השבוע
כתב: מתן אבני סמל ראשון רונן לוברסקי הי"ד נפל בפעילות מבצעית ברמאללה בי"ב בסיוון תשע"ח

סמטת הגבורה
המטרה של הטרור היא לזרוע פחד ולעורר בנו את הדמיון השלילי, כדי שנחשוש חלילה להמשיך

השוק בידינו
עם ההכרזה של שר הביטחון נפתלי בנט על החזרת השוק בחברון לבעליו החוקיים נסענו לחברון

הסטטוס קוו נשבר
בשבת שעברה עשו את דרכם בכמה מסלולים במרכז הארץ מיניבוסים במימון ראשי העיריות * המיניבוסים

היי הרב, שמעת על הספר החדש?
לירון לב שוקרון גם בדור שבו ההקשבה הפכה לקריאה ממסכים מתברר שלא התפוררו יכולת ההקשבה

"לך לך אל הארץ אשר אראך"
דן חדד אריאל בשה נולד למשפחה קתולית בצרפת, לפני כעשר שנים עלה לארץ והתגייר, אך

את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק
במכללת גבעת ושינגטון מלמדים חינוך מתוך ניגון פנימי, ואת החוג למוזיקה אפשר לשמוע ממרחקים לא

להתחיל- מבראשית
לפני כחודש נערך בתל אביב כנס של טוני רובינס, שנחשב הקאוצ'ר מספר 1 בעולם. למי

השחתה בשומרון העתיקה
רצפת הכיכר המרכזית של העיר שומרון הקדומה נחשפה לאחר עבודות של גורמים פלסטינים המכשירים את

פרה שומרת שבת
מאיר טרבלסי יצאנו בעקבות הרפתות ששומרות שבת כהלכתה כדי לברר איך מתמודדים עם שמירת השבת

למדתי לאהוב את המתנה שלי
תחילת שנת הלימודים הגיעה, כל הפיד בפייסבוק מלא בתמונות הורים מאושרים שילדיהם חוזרים למוסדות והם

פסולי בג"ץ
לאחר הפסילה הלא מפתיעה שנפסלו בבג"ץ נציגי עוצמה יהודית בנצי גופשטיין וברוך מרזל יצאנו לשמוע

למות או לכבוש את ההר
לכבוד יום האזכרה הממלכתי למייסד התנועה הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי, שחל החודש, שמענו מיוסי אחימאיר, יו"ר

מלחמת תרבות – סערה מזווית אחרת
מלחמת תרבות – סערה מזווית אחרת: אישה דתייה לא הורשתה להיכנס לג'קוזי בפארק המים ימית 2000

מכל רחבי תבל
הבעיה הקשה של הדור מוגדרת בצורה שונה בארץ ובגולה: בגולה זו התבוללות שמשתוללת והורסת כל

שליחות מכל הלב
בקרוב תסיים תנועת תורה מציון הכשרה של כחמישים שליחים חדשים מהציונות הדתית, והם יצאו לשליחות

קול מבשר חוגגת יובל
דביר גופשטיין בסוף השבוע שעבר חגגה ישיבת קול מבשר במבשרת ציון יובל שנים להקמתה. לפני


ניהול משברים | ארי גלהר
בפרשת השבוע אנו עוסקים במחלוקת קרח ועדתו. מחלוקות הן נושא שחוזר ועולה בכל תקופה ותקופה

בחירה נאמנה
לירון לב-שוקרון הזכות לבחור היא המבדילה ומייחדת אותנו מכל היצורים. הבחירה של האדם נעשית על

הבנים שבו לעיר האבות
יוני קדם בלב חברון, סמוך למערת המכפלה ולקסבה של העיר, ניצבת בגאון ישיבת שבי חברון

המלחמה על ירושלים
עזרא יכין, לוחם לח"י מספר על ניסיון שחרור העיר העתיקה בקום המדינה ומספר מה היא

בתי הכנסת האחרונים בעיר העברית הראשונה
יוני קדם שכונותיה הדרומיות של תל אביב היו ידועות בעבר בבתי הכנסת הרבים שלהן ובמתפלליהם:

כל הדרך לחופה
יהודה גופשטיין המעמד המרגש תחת החופה מגיע אחרי תקופה עמוסה בהרבה מתח, ובעזרת תכנון נכון


השטח האפור של הטרור
ליאת יוסף מה מוביל צעירות יהודיות להיקלע לקשר עם בחור ערבי? מדוע מהצד המוסלמי מדובר

הכירו את הנשים שמאחורי ה"חמד"
מאיר טרבלסי הכירו את הנשים שמאחורי ה"חמד" סביר להניח שרוב קוראי העלון למדו בעבר בבתי

האביונים המתחפשים
אביאל אריה ליבמן – עמותת מקימי יש אביונים שלא תפגשו בצומת, והם ודאי לא יפנו

איך נפלו גיבורים ולא נשיבם?
כתבת מגזין – לירון שוקרון ריאיון אישי מטלטל עם לאה גולדין, אימו של סגן הדר

מאחורי הקלעים של המאבק על הכותל
אקטואליה למה גם נתניהו וגם גנץ הכריזו השבוע שיקדמו כותל רפורמי? מי הראשון שבנה רחבה

ברקיע עולה השחר
מגזין | מאיר טרבלסי דור שחר נולד למשפחה מוסלמית בחאן יונס, ונגד כל הסיכויים בחר

התעוררי, התעוררי, קומי אורי
מגזין | אורית מארק אטינגר הציבור כולו הזדעזע מהפיגוע הרצחני בשבוע שעבר בירושלים, שבו נרצחה

דרך האבות דרך חיים
מגזין | ליאת יוסף למרות ההרס בנתיב האבות החליטו אנשי תלמוד התורה במקום לא רק

פיצול או חיסול?
בחירות תשע"ט| איילת שליסל בימים האחרונים הציבור הדתי מתעסק בעיקר באחוז החסימה. בכל סקר חדש

תנו לתרבות לדבר
בחירות תשע"ט| איילת שליסל מהפכה בתרבות: גם לשומרי המסורת, לתושבי הפריפריה ולציבור הרחב מגיע לצרוך

משתי מדינות להחלת ריבונות
בחירות תשע"ט| איילת שליסל מפלגת השלטון במדינת ישראל בעשור האחרון היא הליכוד. המפלגה הגדולה, שרבע מחברי

מצאתי לאן לשאוף
מגזין| מאיר טרבלסי אנחנו רגילים לשמוע סיפורים על אנשים ששינו את אורח חייהם וחזרו בתשובה,

"יצאתי מחוזק מהמעצר הזה"
אקטואליה | ליאת יוסף סיפור מעצרם של חמשת הנערים, שארבעה מהם שוחררו בשבוע שעבר, אינו

עשה לך רב וקנה לך חיבור
כתבת מגזין | מאיר טרבלסי צילום: מרים צחי אין מי שלא שמע על הרב אלישע





הלכה למעשה
כתבת מגזין | מאיר טרבלסי התלמידים המתכוננים בימים אלו לחידון ההלכה הגדול מתרגשים מאוד, ואיתם

להלל ולהאיר גם בהיעדר
כתבת מגזין | אורית מרק אטינגר בשבוע האחרון נתקפנו גל טרור נוסף, ועוד רבים נכוו

להלל ולהאיר גם בהיעדר
כתבת מגזין | אורית מרק אטינגר בשבוע האחרון נתקפנו גל טרור נוסף, ועוד רבים נכוו

אגדה חלוצית – סיפור ההתיישבות בגבעות
כתבת מגזין | ליאת יוסף רבים חושבים שבגבעות השומרון גרים רק בני נוער או רווקים,

"עבדנו כמו רובוטים, ורק אז הכה הריק הקשה"
כתבת מגזין | מאיר טרבלסי אין מי שלא הזדעזע מהסיפור של משפחת עטר ז"ל: ביום

אחת לשנייה דרך כולנו
כתבת מגזין | לירון לב אושרת בן עטר, חן קוט ומיכל ספרא, שלוש צעירות, הקימו

אורות גבוהים
כתבת מגזין |מאיר טרבלסי לכל אחד שאיפות ומטרות שהוא רוצה להגשים, אך רובנו, אם ניתקל