"לך לך אל הארץ אשר אראך"

דן חדד

אריאל בשה נולד למשפחה קתולית בצרפת, לפני כעשר שנים עלה לארץ והתגייר, אך סיפור חייו מלווה את המדינה עוד מימיה הראשונים * בריאיון לדן חדד הוא מספר על המסע שלו אל היהדות ומגלה פרטים חדשים על חלקו במבצע למילוט ספינות שרבורג

ספינות שרבורג הן ספינות סטי"ל שיוצרו בעיר שרבורג בצרפת בשיתוף פעולה גרמני. חלק מהספינות נשארו במספנת שרבורג בשל האיסור על מכירת נשק לישראל (אמברגו) שהטיל נשיא צרפת שארל דה-גול לאחר מלחמת ששת הימים. גם ז'ורז' פומפידו, ראש ממשלת צרפת שהחליף את דה גול, המשיך במדיניות האמברגו. נעשו מאמצים רבים להביא את הספינות האלה לארץ ולעזור לחיל הים, וכדי לעקוף את האיסור רשמה ישראל בפנמה חברת קש נורווגית ששמה סטארבס, והספינות, שזוהו כספינות אזרחיות, יכלו להתחיל במסע.
לצורך התדלוק הימי גויסו ארבע ספינות של חברת הספנות הלאומית צים, ובלילה שבין 24 ל-25 בדצמבר 1969, כאשר היו תושבי שרבורג בעיצומן של חגיגות חג המולד, החליט מפקד המבצע הדר קמחי כי הגיע הזמן לצאת, והספינות מולטו מנמל שרבורג והפליגו לישראל. המבצע גרם למתח זמני ביחסים בין ישראל לצרפת אף שאזרחים בצרפת אהדו מאוד את הפעולה הישראלית.

שומר הלילה
אריאל (איב) בשה נולד בפריז בשנת 1943 למשפחה קתולית. אביו, שהיה אז שוטר במשטרת צרפת, נשלח לעבוד במחנה הריכוז דראנסי והיה ממונה על העלאת היהודים לרכבות במחנה, אך סירב לעשות זאת, ובעקבות סירובו הועבר לתפקיד אחר במשטרת צרפת. לאחר מלחמת העולם השנייה, כשהיה ילד קטן, שמע אריאל על מה שקרה באירופה בכלל ובצרפת בפרט.

והוא שאל כמה פעמים את ההורים שלו איך היו הנוצרים מסוגלים לעשות מעשים כאלה. הוא למד בבית ספר קתולי פרטי, סיים בגרות בהצטיינות כשהיה בן 16, למד באקדמיה מתמטיקה וכן למד בבית הספר הגבוה הלאומי הימי.
בסוף יולי 1969, כשהיה בן 26, התחיל אריאל לעבוד בשרבורג בתפקיד מהנדס ועדת הבדיקה המקומית של כל הספינות שנבנו במקום. "יום אחד כשהייתי במשרד שמעתי בחדר ליד עמיתים לעבודה שמדברים על ישראל, ואחד מן העובדים פנה לחברו ואמר לו: 'מה שלום החברים שלך מישראל'? לא הבנתי על מה הם מדברים.
"כמה ימים לאחר מכן, לקראת סוף נובמבר 1969, שוב שמעתי שיחה. אותו עובד פנה שוב לחברו ואמר לו: 'שמעתי שהחברים שלך מישראל עושים רעש בכל ערב ומפעילים את הספינות שלהם בסביבות 22:00 עד 2:00 בלילה'. החבר ענה לו: 'כן, זה כדי שהמנועים לא יתיישנו, כי יש אמברגו, וביום שהם יוכלו סוף-סוף לקבל אותן לא תהיה תקלה'".
"כמהנדס הממונה על ועדת הבדיקה של כלל הספינות לא הבנתי את התירוץ הזה. הרגשתי שהישראלים מתכננים משהו, וחשבתי שהסיבה האמיתית שהם עושים את זה היא כדי להרגיל את הסביבה לרעשים האלה של הספינות בכל ערב כדי שביום שהם יבואו לקחת אותן זה לא יעורר חשד. אנחנו בסוף נובמבר, הם בטוח מכינים מבצע ללילה של הסילבסטר, כאשר כולם בצרפת עסוקים בחגיגות שלהם.
"ברגע זה הבנתי שאני חייב להיות השומר בלילה הזה, והחלטתי להתנדב. אף אחד לא הבין, 'מי מתנדב לעבוד בסילבסטר?' אך הסברתי שאני רווק וכל החברים שלי נשואים, ולכן אני מוכן לוותר. כך קיבלתי את השמירה של הלילה של 25 בדצמבר.
"בשעה 2:30 בלילה עמדתי בעמדת השמירה וקיבלתי שיחת טלפון מהשומר שעמד בעמדת שמירה אחרת בקריאה 'קורה כאן משהו לא רגיל, חמש-שש ספינות יוצאות, אולי אלו הספינות הישראליות'. עניתי לו: 'כן, כן, ידוע, אנחנו על זה, זה בטיפול'. העלמתי עין כדי לעזור לישראל, ורק בבוקר שלמוחרת,

כדי לתת לישראלים זמן להתרחק, עדכנתי את הגנרל בזמן שהוא היה בביתו בחגיגות הסילבסטר".
איך הגעת ליהדות?
"בשנות ה-70 עזבתי את עבודה הזו והתחלתי עבודה חדשה בתחום בניית תחנות כוח ברחבי העולם. במהלך נסיעה בסין לצורכי עבודה פגשתי אישה יהודייה מצרפת שעובדת בסין, ודרכה התחלתי להתקרב לקהילה היהודית. לא פעם בקריירה שלי נקלעתי לוויכוחים שבהם הגנתי על ישראל. לא סבלתי את זה שיש אנשים אנטישמיים, ועמוק בלב תמיד חלמתי על ירושלים.
"ב-1994 התחתנו בחתונה אזרחית, ואשתי אמרה שאף על פי שעוד לא הייתי יהודי בתקופה הזאת היא ראתה שיש לי נשמה מיוחדת, 'נשמה יהודית'.

מצידי המשכתי להתקרב ליהדות, הרגשתי שבסופו של דבר אתגייר, אך החלטתי לעשות זאת רק בארץ ישראל, כי רק שם אפשר לקיים את התורה והמצוות בשלמותן.
"לאחר החתונה ביקרנו המון בארץ, וב-2010 החלטנו לעשות עלייה, ומייד התחלתי בהליך הגיור. מעולם לא הצלחתי לבדוק עד הסוף, אבל ייתכן שהיו לי שורשים יהודיים מצד אימא שלי. שנתיים לאחר מכן, כשהייתי בן 69, סיימתי את הליך הגיור בערב יום הכיפורים, וכמה שעות לאחר הטבילה שלי במקווה התחתנו בירושלים כדת משה וישראל. בבית הדין הרבני בירושלים, בעת סיום תהליך הגיור, אמרו לי: 'כבר 40 שנה שאנחנו מחכים לך'".
אריאל מסכם: "בכל בוקר אני יוצא לגינה שלי בירושלים ומודה לה' שאני נמצא כאן. ביקרתי בהמון מקומות בחיי, אך אין מקום שאני מרגיש בו טוב כל כך כמו בארץ ישראל.
"פרשת לך לך בשבילי היא רגע חזק ומשמעותי מאוד במעגל השנה: אני אריאל בן אברהם אבינו שהיה הראשון שזכה לגלות את הקב"ה ולעלות לארץ ישראל. אומנם אני לא ברמה של אברהם אבינו; הוא עשה ברית מילה כשהיה בן 100, אני הייתי רק בן 69".
ויש לו גם מסר ליהודי צרפת: "אני מחכה ומצפה שכל יהודי צרפת יעלו לארץ. אני לא מבין איך אפשר להמשיך לגור שם ולקיים תורה ומצוות. הרי אנו מתפללים כל הזמן 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה' – הגיע הזמן לעלות".