מדינה בלי ממשלה

יש עמותות שלא שרדו והקפיאו את פעילותן, ויש כאלה שעוד מנסות לשרוד. יהודה פולישוק (39), תושב ירושלים, עוסק בתחום קרוב ל-15 שנה, וכיום הוא עומד בראש שתי עמותות גדולות הפועלות בבתי ספר ברחבי הארץ. בשיחה עם 'גילוי דעת' הוא מסביר על הקושי הגדול שנתקל בו בשנה האחרונה. "בחלק גדול מהכסף כבר השתמשו, ועדיין לא בא התקציב מהמדינה. עד היום הזה לא קיבלו עמותות רבות את כספי 2019", הוא אומר.

איך כל העניין משפיע על פעילותן של העמותות?
"זה משפיע בצמצום כוח אדם. הפחתנו את מספר המדריכים. הפחתנו את מספר בתי הספר שהיינו עובדים איתם. הפסקנו לפתח תוכן. עד לאחרונה היו בתי הספר מקבלים מאיתנו רכש: תקציבים למרצים ולימי עיון לעבודה עם צוות המורים, ולצערי הפסקנו גם את זה. כמו כן יש מיזם ייחודי שהתחלנו בשנה האחרונה, דע מה שתשיב, שמיועד למורי החינוך הדתי ומטרתו להעניק להם כלים לעיסוק בשאלות של אמונה. זו תוכנית ששר החינוך באופן אישי קרא לנו בשבוע שעבר וביקש מאיתנו שלא נעצור את הפרויקט הזה, לכן אנו מחזיקים אותו בשיניים, וגם זה לזמן שאול. אם המצב יימשך כך, לא נוכל להחזיק אותו לעוד הרבה זמן. כל מסעות הנגב והגליל בוטלו נכון לעכשיו עד להודעה חדשה, שנדע שיש תקציב".
העמותות של פולישוק עוסקות בהעצמה רוחנית וזהות יהודית. האחת נקראת אורות, והיא כותבת ומפעילה תוכניות של ערכים יהודיים בתיכונים ממלכתיים, והאחרת היא עמותת קרן חרו"ת, שמטרתה למנוע החלנה בחינוך הממלכתי-דתי. אורות פועלת ב-60 בתי ספר ממלכתיים לערך, ואנשיה פוגשים 10,000 תלמידים בממוצע מדי שבוע, וקרן חרו"ת פועלת ב-120 בתי ספר בממלכתי-דתי לערך, ואנשיה פוגשים כ-20,000 תלמידים בממוצע בשבוע. נוסף על כך העמותות מוציאות תלמידים למסעות משמעותיים (תחליף לטיולים השנתיים) ב-120 בתי ספר בשנה, וכן הן פועלות בתוכניות הפריפריה, ושם פוגשים אנשיהן כ-8,000 תלמידים בשבוע.
"אנו עוסקים בעיקר בחינוך הבלתי פורמלי ופוגשים במהלך הפעילות שלנו בכל שבוע 30,000–40,000 תלמידים במערכת החינוך בכל התוכניות", מסביר פולישוק ומביא דוגמאות לחלק קטן ממפעל העשייה שלהם. "למשל, יש לנו תוכנית שנקראת רוח יהודית, והמאפיין שלה הוא זהות יהודית במערכת החינוך הממלכתית. המדריכים בתוכנית זו הם מכל גוני הקשת, דתיים וחילונים. הם מלמדים שעה שבועית במערכת של בית הספר לפי מערכי שיעור מתאימים שאנו מכינים להם.

"נוסף על כך אנו עושים תוכנית ייחודית של מסעות על הציר של הנגב והגליל שנועדו להחליף את הטיול השנתי הקלסי ולהפוך אותו למסע משמעותי הכולל מעגלי שיח בהקשרים של ערכי האזור. לדוגמה, ערכי חברות של תנאים ואמוראים שגרו בגליל או ערכי אמונה ובראשיתיות מאברהם אבינו ועד לבן-גוריון בנגב. למסעות האלה יוצאים תלמידים מכל המגזרים".
איך התחילה התוכנית רוח יהודית, לימוד ערכים יהודיים בבתי ספר חילוניים?
"התחלנו כשיולי תמיר עוד הייתה שרת החינוך. בזמנו הייתה ועדה אחראית לתכנים המועברים במערכת החינוך הממלכתית. הופעתי לפני הוועדה ונשאלתי למה להכניס לימודי יהדות בבתי ספר הממלכתיים. הסברתי לחברי הוועדה שהתפיסה שלנו היא שלימודי יהדות בבתי ספר הממלכתיים לא צריכים לבוא דווקא