מאיר טרבלסי
עמותות החינוך קורסות בהיעדר תקציב ותמיכה ממשלתית
כתבה ראשונה בסדרה

רוב הציבור הישראלי משייך את המשבר הפוליטי בישראל להשלכות פוליטיות נטו, אבל יריעת התחומים שנפגעים מכך שכבר יותר משנה אין ממשלה נבחרת בישראל רחבה הרבה יותר. מאחר שישראל שקועה בממשלות מעבר נמנע תפקוד כלכלי נורמטיבי ונעצר תקצוב לשורה ארוכה של גופים.
אחד התחומים שנפגעו פגיעה קשה ביותר הוא תחום החינוך, ובמיוחד עמותות חיצוניות הפועלות במוסדות החינוך. בחלק גדול ממוסדות החינוך כיום, בין שבממלכתי-דתי ובין שבממלכתי, פועלות עמותות רבות שנתח נכבד מהתקציב שלהן בא ממשרד החינוך. מאחר שהעמותות אינן מתוקצבות כבר יותר משנה, המשמעות המיידית היא פגיעה בתלמידים.
יש עמותות שלא שרדו והקפיאו את פעילותן, ויש כאלה שעוד מנסות לשרוד. יהודה פולישוק (39), תושב ירושלים, עוסק בתחום קרוב ל-15 שנה, וכיום הוא עומד בראש שתי עמותות גדולות הפועלות בבתי ספר ברחבי הארץ. בשיחה עם 'גילוי דעת' הוא מסביר על הקושי הגדול שנתקל בו בשנה האחרונה. "בחלק גדול מהכסף כבר השתמשו, ועדיין לא בא התקציב מהמדינה. עד היום הזה לא קיבלו עמותות רבות את כספי 2019", הוא אומר.
איך כל העניין משפיע על פעילותן של העמותות?
"זה משפיע בצמצום כוח אדם. הפחתנו את מספר המדריכים. הפחתנו את מספר בתי הספר שהיינו עובדים איתם. הפסקנו לפתח תוכן. עד לאחרונה היו בתי הספר מקבלים מאיתנו רכש: תקציבים למרצים ולימי עיון לעבודה עם צוות המורים, ולצערי הפסקנו גם את זה. כמו כן יש מיזם ייחודי שהתחלנו בשנה האחרונה, דע מה שתשיב, שמיועד למורי החינוך הדתי ומטרתו להעניק להם כלים לעיסוק בשאלות של אמונה. זו תוכנית ששר החינוך באופן אישי קרא לנו בשבוע שעבר וביקש מאיתנו שלא נעצור את הפרויקט הזה, לכן אנו מחזיקים אותו בשיניים, וגם זה לזמן שאול. אם המצב יימשך כך, לא נוכל להחזיק אותו לעוד הרבה זמן. כל מסעות הנגב והגליל בוטלו נכון לעכשיו עד להודעה חדשה, שנדע שיש תקציב".
העמותות של פולישוק עוסקות בהעצמה רוחנית וזהות יהודית. האחת נקראת אורות, והיא כותבת ומפעילה תוכניות של ערכים יהודיים בתיכונים ממלכתיים, והאחרת היא עמותת קרן חרו"ת, שמטרתה למנוע החלנה בחינוך הממלכתי-דתי. אורות פועלת ב-60 בתי ספר ממלכתיים לערך, ואנשיה פוגשים 10,000 תלמידים בממוצע מדי שבוע, וקרן חרו"ת פועלת ב-120 בתי ספר בממלכתי-דתי לערך, ואנשיה פוגשים כ-20,000 תלמידים בממוצע בשבוע. נוסף על כך העמותות מוציאות תלמידים למסעות משמעותיים (תחליף לטיולים השנתיים) ב-120 בתי ספר בשנה, וכן הן פועלות בתוכניות הפריפריה, ושם פוגשים אנשיהן כ-8,000 תלמידים בשבוע.
"אנו עוסקים בעיקר בחינוך הבלתי פורמלי ופוגשים במהלך הפעילות שלנו בכל שבוע 30,000–40,000 תלמידים במערכת החינוך בכל התוכניות", מסביר פולישוק ומביא דוגמאות לחלק קטן ממפעל העשייה שלהם. "למשל, יש לנו תוכנית שנקראת רוח יהודית, והמאפיין שלה הוא זהות יהודית במערכת החינוך הממלכתית. המדריכים בתוכנית זו הם מכל גוני הקשת, דתיים וחילונים. הם מלמדים שעה שבועית במערכת של בית הספר לפי מערכי שיעור מתאימים שאנו מכינים להם.
"נוסף על כך אנו עושים תוכנית ייחודית של מסעות על הציר של הנגב והגליל שנועדו להחליף את הטיול השנתי הקלסי ולהפוך אותו למסע משמעותי הכולל מעגלי שיח בהקשרים של ערכי האזור. לדוגמה, ערכי חברות של תנאים ואמוראים שגרו בגליל או ערכי אמונה ובראשיתיות מאברהם אבינו ועד לבן-גוריון בנגב. למסעות האלה יוצאים תלמידים מכל המגזרים".
איך התחילה התוכנית רוח יהודית, לימוד ערכים יהודיים בבתי ספר חילוניים?
"התחלנו כשיולי תמיר עוד הייתה שרת החינוך. בזמנו הייתה ועדה אחראית לתכנים המועברים במערכת החינוך הממלכתית. הופעתי לפני הוועדה ונשאלתי למה להכניס לימודי יהדות בבתי ספר הממלכתיים. הסברתי לחברי הוועדה שהתפיסה שלנו היא שלימודי יהדות בבתי ספר הממלכתיים לא צריכים לבוא דווקא
מאנשי חינוך דתיים, מכיוון שהיהדות שייכת לכולם, והוספתי שברמה המוסרית, היות שאנו נמצאים במדינה שנלחמת ונאבקת על עצם זכות קיומה וכל האויבים מסביבנו רוצים לכלותנו וכל ילד וילדה בני 18 לוקחים את הנשק ויוצאים להגן על המדינה ואולי אף חס וחלילה לא לחזור, אין לנו זכות מוסרית לעשות זאת בלי שאנו מסבירים להם למה אנחנו כאן ולשם מה אנו נלחמים.
"זה היה טיעון שפשוט שכנע את כל הוועדה, וברוך ה' הם הסכימו עליו בצורה מאוד ברורה. בעצם החידוש העיקרי שאנו מביאים הוא תכנים אותנטיים, ישירות מהמקורות, בלי שיעברו עיבודים, וגם שיהיו רלוונטיים. כלומר, מביאים רק מה שרלוונטי לחיים של התלמיד החילוני, ולא מלמדים ממקום של הטפה".

אם המצב יימשך כך, לא נוכל להחזיק אותו לעוד הרבה זמן. כל מסעות הנגב והגליל בוטלו נכון לעכשיו עד להודעה חדשה, שנדע שיש תקציב (יהודה פולישוק)
תוכניות אחרות הן תוכנית עתיד ליסודיים ותוכנית אפיקים לעל-יסודיים, והן מכוונות לחינוך הממלכתי-דתי. כדי להמחיש את ההצלחה של תוכניות אלו מספר לי יהודה על בית ספר יסודי בתל אביב שרק לפני חמש שנים מצבו היה לא טוב בכלל: "המצב של בית הספר לא היה מזהיר, כיוון שהרישום אליו היה רק לחצי כיתה, עד שנכנס לשם מנהל צעיר, שבעצמו היה מנחה אצלנו, והתחיל להוביל שם תהליך של שינוי. שתבין, מדובר בתנאים לא קלים כי לבית הספר הממלכתי שממול היה מבנה חדש וקשר טוב עם העירייה. העירייה הייתה מפנה את הגנים לרישום בבית הספר שממול.
"אותו בית ספר התחיל לעבוד עם תוכנית עתיד לפני כחמש שנים. בסוף הקיץ שעבר עשינו בדיקה ונוכחנו לראות שבית הספר שוקק חיים. יש שלוש כיתות בכל שכבה, והעירייה התחילה להפנות אליו גנים מכל רחבי העיר. וכל זה בתוך שלוש שנים של עבודה, ברוך ה'".
כל עוד אין ממשלה אין תקציב ממשרד החינוך. התוכניות של עמותות של פולישוק ועוד רבות אחרות מתוקצבות בדרך כלל בשותפות בין תורמים לבין המדינה. החל מסבב הבחירות הראשון הפסיקו משרדי הממשלה להוציא מכרזים בצורה מסודרת, ותקנות תמיכה שזקוקות לחתימות של שרים אינן נחתמות, כי לא ברור מי השר ואם יש לו סמכות לחתום על תקנות כאלה.
עם הזמן רק הלך המצב והחמיר. לפני כשלושה חודשים עצר משרד האוצר את כל ההתקשרויות ודרש ממשרדי הממשלה שכל התקשרות תצריך אישור ועדת חריגים של האוצר. כך מצאו עצמן העמותות, תוכנית אחרי תוכנית, ללא תקציב.
לא קשה לשמוע את החשיבות שבעניין מקולו של פולישוק. "אנשים שהולכים לקלפי צריכים להבין את המשמעות", הוא אומר, "הרבה אנשים הולכים הביתה ונשארים בלי עבודה, ופעילויות חברתיות חיוניות נעצרות, לאו דווקא בבתי הספר. המחיר שכולנו משלמים הוא כבר לא מחיר של ימין, שמאל, דתיים וחילונים אלא מחיר של החיים".
כתבות נוספות באותה קטגוריה


החקלאים שמונעים את הרצח הבא
מלכה טוויטו השומר יו”ש הוא ארגון מתנדבים המסייע לחקלאים בשמירה על אדמות המדינה ובמניעת טרור

איזהו גיבור?
לירון לב שוקרון בטח שאלתם את עצמכם פעם, למה יש מעט גיבורים? ואיך ייתכן שכשסופדים

ידידים בדרכים
מאיר טרבלסי יום רגיל, נסיעה שגרתית ברכב. לפתע, בלי הכנה מראש פנצ’ר בגלגל באמצע כביש

גיבורות של החיים
יעלי אליה מדי ברחבי הארץ מתמודדות נערות רבות מהמגזר הדתי שנפגעו פגיעות שונות, ומתקשות להתמודד עם

נס גדול היה לנו
יעלי אליה מדי אביבה חיים היא אישה מיוחדת. והמפגש איתה הוא שיעור גדול באמונה. אני

כל ילד הוא אור מיוחד
יעלי אליה מדי אלפי פעילי 'כנפיים של קרמבו'- תנועת הנוער לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים,

לא מפסיק לצחוק
מאיר טרבלסי כשחודש כסלו מגיע כבר מריחים את חג חנוכה המתקרב ובא. חודש זה וחנוכה

המסע עדיין לא תם
יעלי אליה מדי בספרו המסע לא תם משתף דני אדינו אבבה את קוראיו בסיפור חייו המרתק והמופלא,





טעמים של בית עושים טוב בלב
יעלי אליה מדי “כשאני נכנסת לבית כלשהו אני מיד מרגישה את האנרגיות של הבית לפי

אל תירא ישראל
לירון לב שוקרון סבתא היתה פעילה עד יומה האחרון. היא כאבה על דברים שקורים במציאות,

שמחה ככלי לריפוי
יעלי אליה מדי ידוע שהשמחה היא כלי חזק מאוד בתהליכי ריפוי, ומסתבר שלא פשוט להיות

קרוב לבבות בשמחה
יעלי אליה מדי ימי אלול, ראש השנה ויום הכיפורים הם ימים של סליחות וחשבון נפש

חצי יובל לפטירת הרב גץ
ביום כ"ג באלול יצוין יום הילולת הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל חצי יובל לפטירת הרב,

ראש השנה בא"י
יעלי אליה מדי בראש השנה מגיעים כל סוגי האנשים לאומן, וזו חוויה נהדרת. אבל מעבר

לעולם לא מאוחר לתקן
יעלי אליה מדי שרה ויוסי מייכור נוהגים לשבת למפגש זוגי איכותי פעמיים בשנה, ביום הנישואים

ניגון של תשובה
יעלי אליה מדי רגע לפני ראש חודש אלול נפגשתי עם גולן אזולאי – שחקן, מוזיקאי,

ואחת בשביל לתת
אפרת בדיחי חלום התרומה הלך ונדחק בכל פעם מחדש לקרן זווית, בין חדר לעלייה שבלב.

עיר שטופת קסם
היא גם פנינת תיירות למבקשים התענגות רוחנית עם פיסות של היסטוריה בשילוב אומנות, אווירה, אוויר

מהפכה של שמחה
צופיה לקס, סטנד-אפיסטית, שחקנית ויוצרת תיאטרון, אם לתשעה המתגוררת ביישוב עפרה, אישה מלאת אנרגיות השומרת

מלכישוע, מקום של תקוה
יעלי אליה מדי שלט צבעוני תלוי על קיר לבן וחקוקה בו תפילת השלווה: "אלי, תן

שידוכים בקורונה
צילי גל ר' אריה לוין משדך שידוכים? ועוד בימי קורונה? לפני שבע שנים החליטו בני


חלוצים בלוד
וכשראינו את המצב של השכונה לא יכולנו לעמוד מנגד. הבנו שיש כאן אזור שמחכה לגאולתו,

אביהם של ישראל
מאיר טרבלסי ריאיון עם הרב שמואל אליהו שליט"א. בכ"ה בסיוון, ממש השבוע, ציינו עשר שנים

מהוליווד לארץ הקודש
הסופר צבי פישמן "כשלמדתי על פרשת לך-לך ויציאת מצרים הרגשתי שאני לא שייך במדינה של