מכל רחבי תבל » גילוי דעת

הבעיה הקשה של הדור מוגדרת בצורה שונה בארץ ובגולה: בגולה זו התבוללות שמשתוללת והורסת כל חלקה טובה, וכמובן האנטישמיות. בארץ הבעיה היא שהציונות הדתית כולה לא יודעת להכיל איש את רעהו כדי להושיט יד מרכזית ומחבקת ליהדות הגולה.

יצאנו להכיר את הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות ולברר מה הארגון עושה ולמה צריך ארגון שיאגד את כל הקהילות בעולם.
ממשרד קטן בירושלים מאחד הארגון – שרוב עובדיו מתנדבים בו – את כל הארגונים שמחברים בין יהדות התפוצות לארץ ישראל, עורך כנסים ומנהל פרויקטים שמטרתם לחבר את כלל הקהילות בעולם.
דוד בן נאה, יו"ר הארגון, נולד בירושלים ב-1936 ושירת בתפקיד קצין בחטיבת ירושלים: "כשיצאתי לקורס קצינים היו שם רק שלושה בחורים דתיים. בשנות ה-50 לא הרבה בחורים דתיים הגיעו לקצונה". בצבא שרת בנח"ל כמפקד היאחחזות בכרם שלום, נחושה ומקומות נוספים, לימים כשנבחר ליו"ר משמרת הצעירה העולמית של המזרחי סייע בהקמת ישובים נוספים כגון: תקוע, קטיף והושעיה. היה ממייסדי שכונת מצפה נבו במעלה אדומים ולאחר כמה שנים נבחר לכהן כסגן ראש העיר של מעלה אדומים.

חותמו של הקב"ה הוא אמת, ושמו של הקב"ה הוא שלום: שניהם ערכי יסוד, אבל אסור שערך אחד ירד בגלל הערך האחר. עכשיו אין אמת ואין שלום, והשאיפה שלנו היא לאחד את כל הציונות הדתית לפעול יחד. רק כך נוכל להגיע לתוצאות.

לאחר מכן יצא לשליחות בלונדון ובצרפת והקים עם ד"ר אידה אקרמן בית כנסת הראשון ברובע ה-17 בפריז, היום הרובע המאוכלס ביותר ביהודים בפריז. הוא ערך סדר פסח במקומות רבים ביניהם במינסק בשנה שנפלה ברית המועצות, בבוכרה ובקרואטיה. יש לדוד גם מה לומר על הדתה:"היום מדברים על הדתה, אבל כאשר באתי לירוחם להקים בית ספר דתי, בירוחם היו בערך 4,000 יהודים יוצאי מרוקו פרס והודו, אך לא הייתה כיתה דתית אחת.
"נסעתי אל הרב המקומי לבדוק איך מקימים יחד בית ספר דתי, והוא ענה לי: 'סבלתי מספיק מענייני דת במקום הזה, אני מפחד לדבר איתך', ופשוט טרק לי את הדלת בפרצוף. זוהי מדינת ישראל של שנות ה-60. המפגש הזה לא ייאש אותי. ב"ה עברנו מיישוב ליישוב, מבית לבית, וזכיתי להקים כ-35 בתי ספר דתיים ברחבי הארץ". בן נאה קיבל את אות יקיר החינוך הדתי על פועלו בתחום הזה.

ובשנים האחרונות נבחר לנהל את הארגון העולמי של בתי הכנסת תחת חברו אליעזר שפר ז"ל.
מהי פעילות הארגון?
"ההחלטה הייתה שלא להקים ארגון חדש אלא לחבר את הארגונים הקיימים. מהחדר הזה בהיכל שלמה הקמנו מערך מתנדבים: ד"ר יעקב הדני, שמאי קינן, ד"ר יצחק דהן, עמיעד טאוב, הרב אברהם בן נון, עו"ד בן ציון שפר, ד"ר יוסי צדוק, הרב ד"ר מיכאל שטריק ועו"ד שמואל סלוטקי.

"הארגון עוזר לפתח נושאים שונים. אחד הנושאים החשובים שטיפחנו הוא לעזור ל'נתיב', שעוסק בגיורים. אחת הבעיות בגיור היא שמתוך ארבעה משתתפים בתהליך רק אחד מגיע לגיור.

קיבלנו עלינו לממן חמישה רכזים במקומות שונים בארץ באזורים בהם שיש חיילים מתגיירים ולחפש משפחות תומכות. המשפחה עוזרת לגר להכיר את העולם היהודי הדתי, ובלי המשפחות האלה קשה מאוד להגיע לגיור. ובשנים האחרונות נבחר לנהל את הארגון העולמי של בתי הכנסת תחת חברו אליעזר שפר ז"ל. מהי פעילות הארגון?
"ההחלטה הייתה שלא להקים ארגון חדש אלא לחבר את הארגונים הקיימים. מהחדר הזה בהיכל שלמה הקמנו מערך מתנדבים: ד"ר יעקב הדני, שמאי קינן, ד"ר יצחק דהן, עמיעד טאוב, הרב אברהם בן נון, עו"ד בן ציון שפר, ד"ר יוסי צדוק, הרב ד"ר מיכאל שטריק ועו"ד שמואל סלוטקי.
"הארגון עוזר לפתח נושאים שונים. אחד הנושאים החשובים שטיפחנו הוא לעזור ל'נתיב', שעוסק בגיורים. אחת הבעיות בגיור היא שמתוך ארבעה משתתפים בתהליך רק אחד מגיע לגיור. קיבלנו עלינו לממן חמישה רכזים במקומות שונים בארץ באזורים בהם שיש חיילים מתגיירים ולחפש משפחות תומכות. המשפחה עוזרת לגר להכיר את העולם היהודי הדתי, ובלי המשפחות האלה קשה מאוד להגיע לגיור. "קיבלנו עלינו לחזק את ארגון ברקאי, שעניינו להעצים ולחזק רבנים בהכשרת רבנים בארץ, כולל רבנים עולים, ולסגל אותם למציאות בישראל. אנחנו בקשר עם איגוד רבני קהילות של הרב שמואל אליהו, ונערוך כנס עם הארגון ועם עוד ארגונים בניר עציון, בשבת שד"רים שנושאה עידוד עלייה וקליטה של העולים מצרפת.
"אנו מוציאים עם היכל שלמה לוח דינים ומנהגים ושולחים אותו ל-7,000 כתובות מייל באנגלית, בספרדית ובצרפתית, ומוציאים את החוברת לאור לקראת ראש חודש, בעיקר לרבני קהילות בכל תפוצת ישראל. עם צורבא מרבנן הפקנו ספרים לקראת כל החגים לרבנים מהארץ ומהעולם שנותנים שיעורים ונעזרים בספר. כך הופכים כל קהילה לבית כנסת ובית מדרש פעיל ותוסס.
"אנחנו כבר מתכוננים לכנס העולמי לרבני קהילות שיהיה בשבט הקרוב במלון רמדה בירושלים. הדגש בכנס יהיה דווקא על קהילות קטנות שזקוקות לקשר הזה. הכנס יעסוק בהתבוללות ובאנטישמיות בתפוצות ובמערך הגיור, שהוא עניין קריטי לעם ישראל.
"רבני התפוצות זקוקים מאיתנו לא להכשרה אלא להעצמה. לשמור על קשר רוחני איתם, לראות איך הקהילה מתמודדת עם נושאים ביטחוניים, התמודדות עם שלום בית, חיבור לארץ ישראל והעשרה לרבנים מעבר להלכות. כל מה שאנו יכולים לתרום להם בנושאים האלו".
ד"ר הדני נכנס למשרד ומצטרף לשיחה, ובן נאה מעיר בהומור: "גם הוא יקיר ירושלים. מי שלא, לא מתקבל". ד"ר הדני הוא איש חינוך בעל ותק רב בנושא ועוזר לצדדים החינוכיים של הארגון. הוא מספר לנו שבוועידה בשבט ייתנו אותות מופת לאנשי חינוך, אחד מישראל ואחד מהגולה. מדובר בשמות גדולים, אך הוא עדיין אינו יכול לגלות לנו מי הם.
מה מניע אתכם להתעסק ביהדות התפוצות?
ד"ר הדני: "קודם כול, אני עצמי הייתי גם בחו"ל. שנתיים הייתי אחראי לחינוך היהודי בצרפת, ומשם קרא לי זבולון המר ז"ל להיות יועץ פדגוגי שלו במשרד החינוך. גם אחרי שעזבתי את התפקיד במשרד החינוך ואת ניהול מכללת ליפשיץ, בכל כובע שאחבוש אני משתדל לפעול בתחום החינוך.
"הבעיה הקשה של הדור מוגדרת בצורה שונה בארץ ובגולה: בגולה זו התבוללות שמשתוללת והורסת כל חלקה טובה, וכמובן האנטישמיות. בארץ הבעיה היא שהציונות הדתית כולה לא יודעת להכיל איש את רעהו כדי להושיט יד מרכזית ומחבקת ליהדות הגולה. היא מפולגת בעצמה ורבה בינה לבין עצמה, בין חרד"לים, לייטים וכדומה. לכן אנחנו מנסים לתרום ככל שביכולתנו לקשר עם יהדות העולם.
"כשאתה מתעסק עם סדר יום שונה לחלוטין ומפולג כל בן נאה מסכם: "מה שחשוב הוא האחדות בתוכנו; מתוך האחדות משפיעים על השאר".

ד"ר הדני: "עכשיו אני מתעסק בהוצאת ספרי הרב עוזיאל. בכל מסמך שהוציא הוא חתם: 'האמת והשלום אהבו'. צריך להחזיק בשני הדגלים הללו ולא להמעיט בדגל האמת לעומת השלום, ולהפך. צריך להגיד את האמת, אבל להכיל זה את זה ולא להידרדר לפילוגים. חותמו של הקב"ה הוא אמת, ושמו של הקב"ה הוא שלום: שניהם ערכי יסוד, אבל אסור שערך אחד ירד בגלל הערך האחר. עכשיו אין אמת ואין שלום, והשאיפה שלנו היא לאחד את כל הציונות הדתית לפעול יחד. רק כך נוכל להגיע לתוצאות".
ומה הפעילות שאתם עושים בארץ?
"עכשיו אנו פועלים בהנגשת בתי הכנסת. יש בעיה מהצד החוקי לחייב בתי כנסת להנגיש אותם לנכים. אנו שותפים גם עם ארגון בית הלל בהנגשת בית הכנסת גם לנכים, וגם לקהילה צריך להנגיש, לאנשים שלא יודעים מה זה בתי כנסת, שיגיעו לבית הכנסת וירגישו חלק מהקהילה. נוסף על כך ערכנו עם ברקאי לקראת חג הפסח כנס הכנה לרבני הקהילות לקראת החג, ונתנו להם את החוברת של צורבא מדרבנן, שאנו מחלקים לכ-2000 בתי כנסת בארץ ובעולם".
למשרד נכנס הרב שמואל סלוטקי, רכז הפרויקטים של הארגון. הרב שמואל, דיין בבית הדין לגיור, מרחיב על הקשר למתגיירים דרך 'נתיב': "אחד הדברים הנדרשים בגיור גם מבחינה פורמלית וגם מבחינה מהותית הוא הקשר למשפחה מאמצת. בית הדין רוצה לוודא שהמתגייר ישמור על אורח חיים דתי לאחר הגיור.
"נוסף על הקשר המשפחתי הקשר לקהילה הוא נדבך חשוב מאוד בגיור: אם אדם נכנס בפעם הראשונה לבית הכנסת ומתייחסים אליו יפה, זה יכול להפוך את כל התהליך לקל הרבה יותר. לפעמים המתגייר נכנס לבית הכנסת, מתיישב, ובא אליו מישהו ואומר: 'סליחה, זה המקום שלי'. כשזה יקרה בפעם השלישית זה יבריח את המתגייר.
"האיגוד של רבני הקהילות מביא את הנושא למודעות. הצורך פה ברור והמשימה מאוד חשובה, לכן לקחנו זאת כפרויקט. גם בוועידה העולמית שלנו לקראת שבט במלון רמדה בירושלים, אנו ניקח את הרבנים ומנהיגי הקהילות לסמינר בגוש עציון. לפעמים הרבנים שרואים את התהליך של הגיור בפעם הראשונה לא מהתקשורת ולא מכאלה המתנגדים למסלול רואים את התהליך ומשנים את דעתם. הם מבינים שעם הליווי הנכון למתגיירים הבעיות שמדברים עליהם יכולות להימנע".
לסיום הרב שמואל מספר לנו על משניות ברחובה של עיר: "עוד מיזם חשוב שאנו עושים הוא שינון משניות ביום הזיכרון לחללי צה"ל לעילוי נשמת חללי מערכות ישראל ברחובה של עיר. כך גם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות יכולים להצטרף, וברחבי העולם יתאספו כל בני הקהילה בבית הכנסת ויקראו משניות יחד לעילוי נשמת הנופלים. יום הזיכרון הוא יום המאחד את כל עם ישראל גם בארץ וגם בגולה, לכן זה היום הכי מתאים לפרויקט הזה".
הנוכחים מסכימים ומדגישים: "צריך אחדות וקשר עם התפוצות לא רק בימים עצובים כאלה אלא בכל יום ובכל שעה".