ניגון של תשובה » גילוי דעת

יעלי אליה מדי

רגע לפני ראש חודש אלול נפגשתי עם גולן אזולאי – שחקן, מוזיקאי, יוצר וסטנדאפיסט. הוא נולד בחודש אלול, התחתן באלול, חזר בתשובה באלול, ואחת הבנות שלו נולדה באלול, ובמקרה או שלא, חברת ההפקות שלו נקראת גולן אלול הפקות.

גולן אזולאי

הוא בן 52, נשוי לשירי ואב לחמישה וגר עם משפחתו בירושלים.
"גדלתי בבית מסורתי בקריית שמונה, בית של קידוש ושבת ומסורת. סבא סבתא היו דתיים. בהמשך עברנו לגור בערד, ושם באיזה שהוא שלב עזבתי את המסורת לגמרי והתרחקתי מאוד. זה לא היה צעד של מחשבה עמוקה, ככה החיים הובילו אותי.
"בשבת האחרונה ישבנו יחד כל המשפחה בשולחן שבת, ופתאום הבת שלי שואלת אותי: 'אבא, איפה היית היום אם לא היית חוזר בתשובה?' אשתי ענתה שאולי הייתי שחקן בעל הכרה בין-לאומית והרבה גביעים ופרסים בארון, אבל עם חיים מפורקים.
"ואז הוספתי שכנראה לא הייתה לנו המשפחה הזאת. הייתי מפספס את הדבר הכי חשוב בחיים מבחינתי, את המשפחה. התשובות הבהירו לי שוב מה הכי משמעותי לי, זה החזיר לי את הפוקוס ואת החיבור לטוב".

אז מתי בעצם התחילה אצלך החזרה בתשובה?
"זה התחיל בתשובה שלי לעצמי בשאלות מהותיות, לאו דווקא דתיות. רק אחרי החתונה הגיעה התשובה האמיתית.
"כשהייתי בן 22 בערך טיילתי בהודו, ובטיול הזה הרגשתי מועקה גדולה, מעין דיכאון. הודו לא עשתה לי טוב, הרגשתי מקולקל, רציתי לצאת משם כמה שיותר מהר. משהו ברוח שם לא התאים לי. עם החזרה לארץ התחלתי לחפש תשובות, ושם בעצם התחיל אצלי התהליך, לאו דווקא במובן הדתי אלא חיפוש עצמי שלי למיצוי החיים, למיצוי האישי. התשובה שקיבלתי אז הייתה שאני רוצה להיות אומן ושזה מה שיעשה לי טוב".
כבר כשהיה ילד ידע אזולאי שכשיהיה גדול יהיה שחקן: בכיתה ד' זיהתה המורה גלילה את הכישרון שלו ונתנה לו לביים עם ילדי הכיתה את ההצגה 'הילד הרע' של לאה גולדברג. אזולאי אסף את הילדים במקלט השכונתי, לקח לעצמו את התפקיד הראשי והפעיל את החבורה, וביום האם באו ההורים לצפות במופע. הייתה הצלחה גדולה. מאז הוא שם על הבמות, מופיע, שר ומנגן. "תמיד הייתי הילד המצחיק, התיאטרלי. כילד השתתפתי בחוגי דרמה ומשחק ואפילו בחוג ריקוד. האנשים הקרובים אליי לא הופתעו מהבחירה שלי בזה כמקצוע.
"כשחזרתי מהודו נסעתי ליפן לעשות כסף. עבדתי שם בשתי עבודות, קניתי גיטרה ואולפן הקלטות והתחלתי ליצור. הרגשתי שאני מתחיל להשקיט את הנפש, את הבלבול שהייתי שרוי בו בהודו. האומנות עשתה לי טוב. חזרתי לארץ והתחלתי בתיקון. נרשמתי ללימודי מנהל עסקים, וברגע האחרון החלטתי לשנות כיוון והלכתי לניסן נתיב ללמוד משחק.

אני שומע אנשים שמתקרבים לה' דרך ההופעות שלי, מתחילים לשמור שבת, וזה מרגש אותי. לפעמים המופע נגמר ואנשים ממשיכים לשבת בכיסאות עם דמעות בעיניים

"הפריצה הגדולה התחילה שלי, בתפקיד פרקש ב'טירונות'. הגעתי שחקן צעיר, קיבלתי תפקיד קטן, ולאט-לאט התפקיד גדל: אורי ברבש הבמאי ראה שבאתי עם הרבה מוטיבציה ורעיונות, והפכתי לשחקן ראשי. במקביל הופעתי בתיאטרון אורנה פורת בהצגה 'גיא אוני', שיחקתי את יחיאל סילס, ועל הבמה הרגשתי באורות. לאט-לאט התפתחתי, והגיעו עוד תפקידים והצעות.
"הפרסום והתהילה בלבלו אותי, ודווקא שנה אחרי החתונה הגיעה התשובה האמיתית. הנישואים שלנו היו במשבר, ולא רציתי לוותר עליהם. התחלתי שוב לחפש, הלכתי ללמוד אצל ימימה אביטל, ושם התחיל התהליך של התשובה וההתקרבות לה'".
איפה הרגשת את השינוי?

"עד לפני החזרה בתשובה הרגשתי שאני בונה ומפרק, ובמסגרת הלימודים וההתקרבות החלטתי שאני רק בונה ולא מפרק יותר. הרגשתי שהגעתי הביתה. הייתה לי ידיעה פנימית חזקה שהגעתי לאן שחיפשתי. לא הייתה לי ודאות לגבי מה שאני מחפש, אבל כשמצאתי ידעתי. היה לי ברור שפה אקבל תשובה ומרפא לנפש הפגיעה והרגישה שלי.
"מעבר לכך אחד הדברים המיוחדים בשיטת הלימוד של ימימה הוא שלא מדברים בה על קיום מצוות באופן ישיר, אבל זה פשוט קורה לאט-לאט. ימימה הייתה אומרת שכשהלב של יהודי מתעורר וחוזר למקום שלו הוא באופן טבעי גם חוזר לחיבור הרוחני והנשמתי שלו.
"רציתי להתחזק יותר בחיי תורה ומצוות והתחלתי ללכת לשיעורי חסידות, לתפילות, לשבתות עם חברים דתיים, ומשם זה הלך והתגבר עוד ועוד.

כשהתחלתי לפני עשר שנים במופע 'רוקד בין שני עולמות' ראיתי שהאולמות מלאים ושאנשים באים למופע כדי לצחוק ולהתרגש, ואני מסתכל על עצמי מהצד על הדרך העצמאית שאני עושה

אומנם היו רגעים שבהם הגיע הפחד, רגעים שבהם אמרתי לעצמי: 'ואו, אני נהיה דתי, איזה פחד, מה קורה איתי', אבל ברוך ה' הם לא עצרו את התהליך. התהליך הזה חיזק גם אותי וגם את הזוגיות ושמר לנו על הנישואים ב"ה".

אתה מרגיש איזה פספוס בקריירה בעקבות החזרה בתשובה?
"בהתחלה הייתי קצת מתוסכל שאני אומר הרבה 'לא' בגלל כל מיני בעיות של צניעות והצגות בשבת עד שהבנתי שאני שלם עם עצמי ועם ה'לא' ושזה הכיוון שלי. לפני כמה חודשים פגש אותי מנהל תיאטרון ואמר למישהו שהיה לידו: 'תכיר זה גולן אזולאי, הפספוס של התיאטרון'. חייכתי לעצמי ואמרתי שבאמת יכול להיות שמי שמסתכל עליי מהצד חושב שזה פספוס, הייתי בשיא הקריירה וקיבלתי הרבה תפקידים והכרה, אבל בן אדם צריך לחיות לפי האמת שלו ולא לפי מה שהחברה מצפה ורוצה ממנו, לא רק במה שיש לו בדמיון אלא להיות נאמן לפנימיות שלו, לעם שלו.
"אני מודה לה' בכל בוקר שנתן לי לעשות תשובה מעומק הלב, שהפגיש אותי עם הרב שלי גיל ניסים דמרי ועם החבורה שאני לומד איתה. בכל יום אני מתקרב יותר לה'. יכול להיות שאחרת היו לי היום יותר גביעים ופרסים, אבל זה לא העיקר בחיים. הייתי שמח ליותר הכרה ותפקידים, אבל היום אני שמח בחלקי ומרגיש יותר קרוב לעצמי.
"כשנסגרו דלתות בהפקות שאמרתי להן 'לא' נפתחו דלתות חדשות שיזמתי בעצמי. בהתחלה העליתי את המופע, 'רוקד בין שני עולמות', שבו אני מתאר את המסע שלי ואת המורכבות בעולמו של אומן יהודי בין הקודש לחול, וכל זה מתובל בהומור ובשירים מקוריים ובפיוטים מהמקורות. במהלך השנים גם הקלטתי שני אלבומים, ואני מופיע בפני מגוון קהלים במופעים נוספים שיצרתי".

ספר לי על רגע מכונן בקריירה שלך.
"יש הרבה כאלה. כשהתחלתי לפני עשר שנים במופע 'רוקד בין שני עולמות' ראיתי שהאולמות מלאים ושאנשים באים למופע כדי לצחוק ולהתרגש, ואני מסתכל על עצמי מהצד על הדרך העצמאית שאני עושה. יכולתי להיות שחקן מסודר ולהרוויח שכר מעולה, ועזבתי את הכול לדרך שלי. הייתה תקופה שלא הייתה לי פרנסה, אבל המשכתי בדרך שבחרתי, והאולמות התמלאו.
"אני שומע אנשים שמתקרבים לה' דרך ההופעות שלי, מתחילים לשמור שבת, וזה מרגש אותי. לפעמים המופע נגמר ואנשים ממשיכים לשבת בכיסאות עם דמעות בעיניים, ואני מרגיש שנגעתי בהם, שפתחתי להם את הלב. זו שמחה גדולה.
"לאחרונה שיחקתי בסרט על מצדה. גילמתי את אלעזר בן יאיר. הדמות שלו תמיד ריתקה אותי, ופתאום אני רואה את עצמי על ההר משחק מנהיג גדול שלוקח את החיים בידיים כדי שלא ליפול בידי הרומאים. הסרט הולך להיות מוקרן הרבה שנים, וזה רגע מכונן בעבורי".
איך השפיעה עליך הקורונה?
"כמו כולם גם אני הופתעתי ממנה. לא עבדתי כמה חודשים, והייתי בהתבוננות. התקופה הזו מעוררת בקרבנו מחשבות. התחושה הכללית שלי בעקבות כל מה שקורה היא שנכון להתחבר עכשיו לאמת הפנימית שלנו ולעזוב את השופוני ואת המיותר. להתנקות מהרעש שאנחנו עושים. החתונות קטנות וצנועות אבל מרגשות ושמחות כל כך. בעבר חיפשנו הרבה פעמים פיצויים בחוץ, לאכול, לשתות, ועכשיו אומרים לך: הלו, הכול בבית. חפש את האושר שלך בבית. ואני אומר: הבית והמשפחה זה מה שעושה אותי שלם.
"היום ב"ה אני בעשייה, כותב סדרה על חוזר בתשובה, מצטלם לעונה החדשה של השבבניקים, מלמד בבית ספר מעלה. יש לי תוכנית רדיו קבועה בימי שישי, 'מתכוננים לשבת', על פרשת השבוע, ואני אוהב מאוד את התוכנית ואת התגובות שאני מקבל עליה".

אם היית על הבמה עכשיו, איזה מסר היית רוצה להעביר?
"אני מאמין שעיקר התשובה הוא להילחם בעקשנות בגשמיות כדי להגיע לשמחת הלב, לתיקון המידות. כדי לקיים את 'ואהבת לרעך כמוך' חייבים לנקות את הלב ולהיות בנתינה כלפי המשפחה וכלפי עם ישראל, ואסור לנו לוותר. חייבים תמיד להילחם על חיים מתוך שמחה".
"קיבלתי מה' את היכולת להשפיע, לרומם ולשמח, ויש לי רצון גדול להיות שותף בגאולה. אפילו קניתי חליפה לבנה לחגיגות הגאולה.
כשישבתי בהופעה שלו, 'רוקד בין שני עולמות', באלול לפני שנה, עוד לפני הקורונה, היה האולם מלא. הסתכלתי על הקהל – ספרדים ואשכנזים, דתיים וחילונים. השפה שלו ישירה, אמיתית, יוצאת מהלב וחודרת ללבבות של כולם. הוא משלב ניגונים ספרדיים עם שירים חסידיים, הרבה קודש קצת חול. כמו פרקש מ'טירונות' ונפתלי אטיאס מ'השיר שלנו' ועוד דמויות שגילם הנשמה שלו היא חלק מהדמות גם בהופעה, וקל להתחבר אליו.
בסיום, כשכבו האורות, התגודדו אנשים סביבו, והוא חיבק, חייך, הצטלם ונתן צ'פחות כמו חבר, לא כמו כוכב מורם מעם. העיניים שלו מדברות, והקהל מתמגנט ורוצה עוד. המופע הזה היה ממש ניגון של תשובה בעבורי.

גליון 520

גליון 520

גולן אזולאי

כתבות נוספות בקטגורית מגזין

עמודים

חפשו אותנו בפייסבוק

הירשמו לקבלת העלון באימייל

הירשמו לקבלת העלון באימייל