ניהול משברים | ארי גלהר

בפרשת השבוע אנו עוסקים במחלוקת קרח ועדתו. מחלוקות הן נושא שחוזר ועולה בכל תקופה ותקופה בחיינו: מחלוקות בין בני זוג ובין בעלי עסקים וכן מחלוקות פוליטיות בין ציבורים ומפלגות. לקראת הבחירות רצינו להבין קצת יותר על מחלוקות פוליטיות, ולכן שוחחנו עם ארי גלהר, יועץ אסטרטגי ושותף בחברת 'ריפבליק יועצים', על מחלוקות בימינו ואיך מנהלים משברים בזמן המודרני ובפוליטיקה.

ארי גלהר

איזו דרך היא הטובה ביותר לפתרון משברים? לספר את האמת או לתרץ תירוצים?
"אין דרך אחת שאפשר להגיד עליה שהיא הדרך הבטוחה לצאת מהבעיה, כמו שאין בעיה אחת שזהה לחברתה. משבר מעצם טבעו הוא אוסף של אירועים, תחושות, רגשות, דעות קדומות ועוד מרכיבים. הדרך הטובה ביותר היא בניית פירמידת דירוג ההשלכות של האפשרויות העומדות לפתחכם ובחירת הטובה שבהן".

האידיאל: מינוף המשבר לאקזיט

ניהול משברים בזמן המודרני. האם ניהול משברים או פתרון משברים קשה יותר בזמן המודרני, או שאולי זה אותו פתרון בדרך אחרת?
"קשה יותר. הסיבות מגוונות, אבל בבסיסן ניצבת העובדה שבני האנוש כנראה לא השתנו, ודפוסי האישיות שמרכיבים אותנו בקבלת ההחלטות, מהזהות דרך פופוליזם וכו', אולי השתכללו, אבל השינוי הגדול הוא העצמאות שקיבל האדם היחיד בקצה.
"זרימת המידע והאפשרות של לקוח הקצה לחשוב באופן עצמאי משנה את הכללים כל הזמן, ולכן הדרך לתוצאה מצריכה חלוקת משאבים גדולה יותר. לעוצמת החשיפה יש גם יתרונות".

האידיאל הוא למכור את עצמך ואת האיכויות שאתה יכול לתרום לציבור באופן שיסחף את כולם לתוצאה המיוחלת, וכמו בעסקה טובה האידיאל שכולם ירוויחו

ניהול משברים בפוליטיקה. האם משתמשים באותן אסטרטגיות כדי לגשר בין מפלגות או לאחד בתוך המפלגה?
"בני האדם בכל מקום הם אותם בני אדם שלהם צרכים ואישיות זהים. ההבדל נמצא בכללי המשחק המשוחקים במגרש הרלוונטי, ומשם מאתחלים את פירמידת דירוג ההשלכות לכל אפשרות ואת התוצאות הרצויות.
"בפוליטיקה לעומת מגרשים אחרים הפוליטיקאים הם המערכת בעצמם, הפרזנטורים באופן מוחלט, ולכן גם היצריות בתחרות ביניהם".
האם יש נושא מהותי שעומד מאחורי משברים בפוליטיקה? למשל המשבר בין ליברמן לליכוד וההליכה לבחירות?
"כמו בחיים, לעיתים כן ולעיתים לא. בהקשר של ליברמן היכולת לקרוא את סתרי ליבו לצערי לא ניתנה לי, אבל אם אסתמך על ההיסטוריה של האיש ועל הטיעונים שהציג מאז ההחלטה שקיבל, לא נראה שהסיבות שלו טמונות בחוק הגיוס".

אנחנו לקראת בחירות, ולרוב המפלגות תוקפות את המפלגה הנגדית שלהן, כלומר עושות קמפיין נגטיבי. האם יש יתרון בקמפיין מהסוג הזה?
"לפגוע במתחרה זאת תמיד דרך קלה יותר להתגבר עליו, אבל זה גם יכול להתהפך. האידיאל הוא למכור את עצמך ואת האיכויות שאתה יכול לתרום לציבור באופן שיסחף את כולם לתוצאה המיוחלת, וכמו בעסקה טובה האידיאל שכולם ירוויחו.
"עם זאת בפוליטיקה אין באמת כללים. כל אחד קובע לעצמו את הגבולות, ולכן נגטיב הוא לגמרי חלק מכללי המשחק, בטח אם שחקן מסוים מרגיש שהצד השני מרמה פוטנציאל הבוחרים. "בשורה התחתונה הכול תלוי במידה שבה הדברים נעשים, ולעיתים קו דק מפריד בין הצלחה לכישלון".

האם קמפיין חיובי והדגשת הצד הטוב שבמועמד לא יכולים להועיל יותר?
"זה האידיאל, בהנחה שהתנאים של האחרים (ושל המועמד) מאפשרים לו את זה".
בציבור הדתי-לאומי מדברים הרבה על הרצון לאיחוד. האם לדעתך המפלגות הדתיות יכולות להגיע לעמק השווה? איך אפשר לפתור את המשברים בפוליטיקה הדתית-לאומית?
"אני מעריך שכן. אין על השולחן סוגיות בוערות שבאמת קורעות את הציבור, ובצלאל סמוטריץ' גם עושה רושם של שחקן שמכיר היטב את הריאל-פוליטיק וכזה שמבין איפה נמצאות ההחלטות החשובות. בהתחשב בתאונת הדרכים האנושית שנוצרה עם הבחירות החוזרות וחוסר הצלחת הימין החדש, זה חתיכת כאב ראש על לא הרבה.
"בסוף אין פתרון קסם, והרבה גם תלוי בלחץ הציבורי שייווצר. ההחלטות יתקבלו לכאורה רק ברגע האחרון, אז לא באמת נוכל לצפות לאיזה תהליך סדור".

האם לדעתך הבחירות הקרובות יעסקו אך ורק בענייני דת ומדינה, או שנראה גם עיסוק בעניינים אחרים, כמו מצב הבריאות והתחבורה?
"אני לא יודע במה הן יתעסקו, אולם מה שבטוח הוא שכל נושא שלא יעסקו בו יהיה פופוליסטי ולכאורה גם לא יחזיק באמת דיון מקיף. צריך לומר את האמת, השיח ימשיך להיות שטחי וכנראה יהיה בעד ונגד ביבי, זה כנראה כבר גדול מכל השחקנים".