פרה שומרת שבת » גילוי דעת

מאיר טרבלסי

יצאנו בעקבות הרפתות ששומרות שבת כהלכתה כדי לברר איך מתמודדים עם שמירת השבת ועם צער בעלי חיים

אחד ממוצרי היסוד שאנו משתמשים בהם ביום-יום הוא חלב. יש אפילו מי שאינם יכולים להתחיל את היום בלעדיו. כידוע, החלב עובר תהליך ארוך שמתחיל ברפת ומסתיים במקרר הפרטי שלנו, וכל בעל רפת יכול להעיד שניהול מקום כזה מצריך התמודדויות עם אתגרים במגוון תחומים, בין היתר בתחום הכשרות.
פרה שהמליטה מתחילה לייצר חלב, ומאחר שיש צורך לחולבה כמה פעמים בכל יום, בשבת היא מצטערת וסובלת אם אין חולבים אותה. בעבר כמעט לכל יהודי היו בהמות מספר בחצר, וכך עלתה שאלה הלכתית שנגעה לכל אחד ואחד ולכן רבים עסקו בה: איך חולבים את הפרה בשבת?
הפתרונות ההלכתיים העיקריים שניתנו, בקווים כללים ובלא ירידה לפרטים, הם שני אלו: (1) לחלוב את החלב על הקרקע ולאבדו; (2) לומר לגוי לחלוב את הפרה בהשגחת יהודי.
שאלה הלכתית זו עלתה לדיון מחודש כאשר החל עם ישראל לשוב מהגלות וליישב את ארץ ישראל. דעת הפוסקים, ובהם הראי"ה קוק זצ"ל, הייתה לאסור חליבה בשבת בידי יהודי.

שאלה הלכתית זו עלתה לדיון מחודש כאשר החל עם ישראל לשוב מהגלות וליישב את ארץ ישראל. דעת הפוסקים, ובהם הראי"ה קוק זצ"ל, הייתה לאסור חליבה בשבת בידי יהודי.

הרב אברהם וסרמן (רב קהילה ור"מ בישיבת ההסדר) והרב איתם הנקין הי"ד (חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה. נרצח עם אשתו נעמה הי"ד בפיגוע ירי בשומרון בחג הסוכות ה'תשע"ו) מספרים בספרם החשוב 'להכות שורש' על מעורבותו של הרב קוק זצ"ל ברפתות בתחילת היישוב היהודי בארץ: בשנת תר"ץ (1930) פעל הרב נמרצות עם ההנהלה הציונית בנוגע לחילולי השבת ברפתות של קיבוצי 'השומר הצעיר', ובאיגרת שנשלחה להנהלה הציונית ציין בכאב הרב זצ"ל: "שהמחלבה שמה עובדת בשבת עם המכונה בקול רעש פומבי, וביום שישי היא שובתה… ואני דורש שכולנו יחד נעמוד בכל תוקף נגד הארס הזה, שהכאב הנפשי שלנו הוא כפול ע"י זה (שנחים בשישי דווקא ועובדים בשבת). אמנם די גם החילול שבת הנורא כשהוא לעצמו לאמץ את כל כוחותינו להפסיקו".

כשנתיים לאחר מכן פנה הרב זצ"ל להנהלת קק"ל ובמקביל שלח איגרת להנהלת חברת תנובה ובה הודיע כי הוא מכריז איסור שימוש בתוצרת החלב של הקיבוץ, ושיש לו דין חלב נוכרי, וחלילה לאגודתם לקבל מהם חלב עד שיתקנו את הקלקול הנורא הזה.

משלא הועילו תחנוניו פרסם הרב זצ"ל אזהרה גדולה: "ולאחר ההתראה שהתרינו בחברת תנובה ירושלים שלא תקבל למכירה את החלב מתל עדשים שמחללים שבת בפרהסיא בתעשית החלב… וחברת תנובה מסרבת לכל ההתראות האלו ומוסיפה לקבל למכירה את החלב מהמשקים ההם, לכן אנו מודיעים בזה לכל תושבי עיה"ק שאסור לכל בר ישראל לקנות חלב, גבינה, חמאה ושאר תוצרת החלב מחברת תנובה ירושלים עד שישמעו לקול התורה שלא לקבל שום תוצרת חלב מהמקומות הללו עד שיקבלנו עליהם להתנהג כדתוה"ק ויתנו ע"ז ערובה בטוחה לפי ראות עיני בי"ד, וכל אחד יזהיר את בני ביתו שלא יכשלו ח"ו".

כיום יש עוד פתרונות הודות להתקדמות הטכנולוגיה. למעשה פולמוס הלכתי זה עדיין לא נפתר, ורמת הכשרות הניתנת לחלב תלויה בפתרונות ההלכתיים שהוזכרו לעיל.
כשרות שמקפידה שהחלב ברפתות לא ייחלב בשבת בידי יהודים היא כשרות בד"ץ העדה החרדית. תוצרת החלב שבהשגחת הבד"ץ המיוצרת כיום באה כל השבוע רק מרפתנים שאינם חולבים בשבת באיסור. רפתן שמחלל שבת וחולב באיסור, הבד"ץ אינו מאשר את כשרות החלב מרפת זו גם בכל ימות השבוע.
כיום יש כ-90 רפתנים שומרי שבת מהקיבוצים והמושבים הדתיים, ולצידם עוד כ-60 רפתנים מיישובים מהמגזר הכללי: משגיח המתגורר ביישוב מפקח על כל חליבה וחליבה בכל ימות השבוע, כולל שבת ויום כיפור.

קיבוצניק אחד אמר לי בהקשר הזה: 'פעם הייתה עבודה עברית, היום יש עבודה זרה!' למעשה הצרכן הדתי צריך לדעת שזו לא עבודה זרה אלא עבודת ה' של שמירת שבת וקידוש השם, זכור את יום השבת לקדשו, והציבור חייב להעריך זאת.

יוסי דובדבני (47) הוא רפתן המתגורר במושב בית חלקיה, והכשרות החתומה על החלב המיוצר אצלו ברפת היא בד"ץ העדה החרדית. על הרפת מספר דובדבני: "העסק המשפחתי הוא של דודים שלי, ואני כבר דור שלישי. סבא שלי התחיל את הרפת מגידול שתי פרות, וכיום אנו מייצרים כשלושה מיליון ליטר חלב בשנה. החלב שלנו עובר למחלבה פרטית, והיא מייצרת גבינות שמנת וגבינות לתעשייה. ברפת אנו מעסיקים שני תאילנדים. קיבוצניק אחד אמר לי בהקשר הזה: 'פעם הייתה עבודה עברית, היום יש עבודה זרה!' למעשה הצרכן הדתי צריך לדעת שזו לא עבודה זרה אלא עבודת ה' של שמירת שבת וקידוש השם, זכור את יום השבת לקדשו, והציבור חייב להעריך זאת".
עם התקדמות הטכנולוגיה המציאו רובוט חליבה, ומבחינה הלכתית אין בעיה לחלוב בו בשבת, מכיוון שיד אדם אינה מתעסקת בחליבה במהלך כל השבת: "הבעיה היא שכעבור עשור החליטו רפתות רבות שרכשו רובוט להפסיק את השימוש בו ולחזור לחליבה בידי גוי בשבת מסיבה טכנית. כנראה התאילנדים הם הרובוט האנושי הטוב ביותר לפרה, כמו שאמר החזון איש: 'חליבה בשבת על ידי גוי היא דרך שסופה להתקיים'".
על העבר של כשרות בד"ץ העדה החרדית לחלב מסביר אברהם שרייבמן, חבר צוות הפיקוח וההשגחה על החלב בארץ מטעם הבד"ץ: "בתחילת דרכה עבדה הכשרות רק עם הקיבוץ הדתי והמשקים הדתיים במושבים הדתיים בארץ. אלו לא הרבה רפתות. מכיוון שגוי חלב את הפרות בשבת כשיהודי שומר שבת נאמן להשגיח עליו, החלב של כל השבוע, כולל של שבת, זכה לכשרות העדה החרדית. במהלך השנים גדל הציבור וגם הביקוש, ורבים רוצים כשרות בד"ץ. בעקבות זאת נהייתה מהפכה: חברת טרה הבינה שהשוק שלה הוא ציבור שדורש שמירת שבת בהידור, ולכן התנתה עם כמאה משקים שגוי יחלוב שם בשבת. המהלך הזה היה קל, כי המדינה ממילא הקצתה לכל רפת עובד תאילנדי אחד. כיום אין משק אחד שעובד עם טרה שבו יהודי חולב בשבת. יש עוד חברות שמקפידות על זה, בין שלכל מוצריה ובין שלחלקם, והכשרות מוטבעת בהתאם".
יש רפתות בכשרויות מהדרין שונות שהחלב נחלב בהן בשבת בידי יהודי. גופי הכשרות נותנים לחלב של אמצע השבוע כשרות מהדרין, ואילו לחלב של שבת – כשרות רבנות. ואולם כשרות הבד"ץ ניתנת רק לחלב של הרפתות שמקפידות על הפתרונות ההלכתיים המהודרים, כחליבה בידי גוי בשבת. אם לא, גם לחלב של יום חול מאותה רפת היא אינה נותנת כשרות.
"פעם היו לי בעיות עם משרד החקלאות בנוגע לייצור החלב", מספר דובדבני, "הלכתי לעורך דין, והוא אמר לי: 'למה אתה מבקש בכלל? אלף כמוך מבקשים. למה שאתה תקבל?!' אמרתי לו שבבית יש לי ב"ה תאומים. אחד ילד טוב ירושלים והשני צורח. מי נראה לך מקבל יותר? ברור שמי שצורח. זו הסיבה שאני מבקש". המסר הוא שאולי בעבר היה הציבור צריך לבקש ולדרוש שגוי יחלוב בשבת, אבל כיום אין כמעט צורך לבקש, והדבר כבר בהישג יד.
גם בעבודה עם גויים מתעוררות לעיתים בעיות שצריך לפתור: "לפני כמה שנים היו לי שני עובדים תאילנדים ששתו והשתכרו ורבו זה עם זה. קמתי בשבת בבוקר וראיתי שאחד מהם דקור ברגל. המשטרה ומד"א באו ולקחו לי את שניהם, אחד לטיפול ואחד למעצר, ולא היה לי גוי לחליבה של הצוהריים. הלכתי לשכן שלי, שיש לו חממות, וביקשתי ממנו לקחת את אחד העובדים התאילנדים שלו. הוא אכן בא וחלב את הפרות בהדרכה שלי. אומנם זו לא הייתה החליבה הכי מוצלחת בעולם, אבל בסופו של דבר חלבנו".

האמת היא שהרפתנים מוכנים לשמור שבת. נפגשתי עם עשרות רפתנים בכנס שהם עורכים, ושם כולם אומרים שהם מוכנים לשמור שבת, רק שיעזרו להם עם המחלבות, דהיינו המפעלים שמייצרים את מוצרי החלב. הדבר תלוי גם בציבור הדתי, ועליו לדרוש שתהיה תוצרת הארץ ושמירת שבת ברפתות

שרייבמן: "לצורך סימון וזיהוי למוצרי הבד"ץ בתנובה יש בכל מוצרי הבד"ץ פס בצבע זהב למניעת הטעיה. כ-15% ממוצרי תנובה הם בהשגחת הבד"ץ, והחלב מגיע אך ורק מרפתנים שאינם חולבים בשבת באיסור. בבד"ץ בארץ יש קרוב ל-150 משגיחי ונאמני כשרות בטרה ובחלק מתנובה שתפקידם לעמוד על יד הגוי בשעת החליבה ולפקח עליה.
"אנו נותנים כשרות רק לחלב של רפת ששומרת שבת, והשילוב המנצח עם הקיבוצים הדתיים, שהם שומרי שבת ומשמשים נאמני כשרות, פותר לנו שתי בעיות: האחת היא בעיית חליבה בשבת באיסור, היות שהם חולבים רק בהיתר. והבעיה השנייה שהם פותרים היא בעיית החלב הנוכרי, כי הם 'עומדים על המשמר' כשהגוי חולב". גם הוא יודע לספר על קיבוצניק שטען פעם בהתרסה באוזני משגיח הבד"ץ שהחלב שלו מהקיבוץ הוא חלב ישראל ואילו של הבד"ץ הוא חלב נוכרי.
גבינות קשות רבות מיובאות מחו"ל, אך הבד"ץ הוא גוף הכשרות היחיד שאינו מאפשר לתת להן כשרות, מאחר שקשה לדעת מהו טיב ההשגחה שם: "כיום לצערנו הדבר עומד בסימן שאלה גדול, היות שאין די קיבוצים דתיים שבהם מחלבות שומרות שבת. הציבור הדתי והחרדי ב"ה גדל, אך מקורות החלב אינם גדלים. הרי על הארץ שלנו נאמר 'ארץ זבת חלב ודבש', אז למה שנלך ונייבא חלב מבחוץ?!
"האמת היא שהרפתנים מוכנים לשמור שבת. נפגשתי עם עשרות רפתנים בכנס שהם עורכים, ושם כולם אומרים שהם מוכנים לשמור שבת, רק שיעזרו להם עם המחלבות, דהיינו המפעלים שמייצרים את מוצרי החלב. הדבר תלוי גם בציבור הדתי, ועליו לדרוש שתהיה תוצרת הארץ ושמירת שבת ברפתות".
לאורך כל השיחה עם דובדבני ועם שרייבמן לא היה קשה להחמיץ את הרגישות לשמירת השבת המהדהדת מקולם. הם מנסים להדגיש שבימינו כבר לא קשה להעסיק תאילנדי שיחלוב בשבת את הפרות, והשבת יכולה להישמר בהידור אם הציבור ידרוש זאת. כמו כן כל מי ששמירת השבת בהידור חשובה לו יכול בהינף יד להשיג את מבוקשו.