תנו לתרבות לדבר

בחירות תשע"ט| איילת שליסל

מהפכה בתרבות: גם לשומרי המסורת, לתושבי הפריפריה ולציבור הרחב מגיע לצרוך תרבות איכותית התואמת את אורח חייהם. שרת התרבות והספורט מירי רגב משתפת את קוראי גילוי דעת בתהליך שהעבירה את המשרד, במלחמות שלחמה ובמחירים שהיא משלמת

 

DSC_7015 fold clean_800x565

עד לפני חמש שנים נחשב משרד התרבות לתיק של ניהול תקציב בין מודות ואירועים שרובם ידועים מראש. אף אחד לא שם עינו על המשרד הזה, ומלבד טקסים רשמיים הוא כמעט שלא הגיע למהדורות החדשות. גם השרה מירי רגב, המכהנת בתפקיד שרת התרבות כבר יותר מארבע שנים, לא חפצה בתחילה בסחורה שהציע לה ראש הממשלה, אך לאחר מחשבה הבינה כי ביכולתה להפוך את המשרד המשמים לנושא שלא יורד מסדר היום הציבורי, וכך עשתה.

במבט לאחור, כמי שלא התחברה לתיק הזה מלכתחילה, איך את רואה היום את המקום שלך בו?

"בסופו של דבר אין עוד מלבדו. הקב"ה שם אותנו בדיוק במקום שבו אנחנו צריכים להיות. אני מבינה שזה התפקיד שלי גם ברמה האישית וגם בשינוי של התרבות והגישה הציבורית אליה. השינויים שהובלתי מתבטאים למשל בהנגשה של התרבות לפריפריה וליו"ש ובגיוון התרבותי בעולם הזמר המזרחי, עולם שבעבר התרבות היהודית לא התייחסה אליו כלל. אלו דברים שכנראה היה מתפקידי לעשות".

החיבור של רגב למסורת אינו רק כשל אורחת כבוד אצל רבנים או במוסדות דת. ציבור גדול שהודר בעבר כמעט לחלוטין מתקצוב משרד התרבות קיבל אצל השרה אוזן קשבת לצרכיו. "שמתי דגש מרכזי על עולם התרבות היהודי והגדלתי תקציבים למכוני מחקר תורניים, לסליחות ולאירועים דומים. אני לא מכירה הרבה שרים שעמדו ואמרו שיש לפתוח את טקס יום העצמאות עם לוחות הברית, כי אין הר הרצל אם אין הר סיני. אני לא צריכה להתבייש באמונה שלי. הצלחתי לעשות מהפכה אמיתית ולהביא את התרבות והספורט גם לאיו"ש וגם למגזר החרדי".

רגב מפרטת עד כמה היה לה חשוב להשקיע בעולם החרדי והתורני ואילו מורכבויות עלו בדרך: "אנחנו רואים את השינוי שהעולם החרדי עובר. לדוגמה, בעבר החרדים לא זכו לפסטיבלים, כי המשרד הכריח אותם לעשות פסטיבלים מעורבים לנשים ולגברים, והם לא יכלו להשתתף בזה. כשהרמנו את פסטיבל רכסים ואת הפסטיבל בבית"ר עילית תקפו אותי ואמרו לי שזו הדרה. באתי ליועץ המשפטי ואמרתי לו: אתה לא מאפשר לי לעשות בבית"ר עילית או ברכסים אירועים בהפרדה בין גברים לנשים? דינה זילבר אמרה שזו הדרה, אבל לא עזר לה, והיועץ המשפטי קיבל את דעתי. 

"ניגשה אלי בחורה מהעיר החרדית אלעד אחרי הפעם הראשונה שהיה בעיר פסטיבל, ואמרה לי 'אני רוצה להודות לך. שלא יכול זו הפעם הראשונה להיות שבמשך שנים הדירו את החרדים וגם הערבים, חייבו אותם לעשות אירועים מעורבים. תראו איזו התפתחות במגזר החרדי. בכל מה שקשור לחרדים, לערבים וגם ליו"ש עשיתי מהפך. לא יכול להיות שמשולש דיזנגוף, שאול המלך ואבן גבירול יקבל הכול. רבקה מיכאלי אמרה שהם שייקחו בכל זאת את מה ששייך להם. תעשו קצת דיאטה, יש עוד תרבות חוץ מכם".

 בארבע שנותיה במשרד היו מקומות שתוקצבו בפעם הראשונה דרך משרד התרבות: "הלכו איתי לבית המשפט, שאלו מה פתאום נתנו ליו"ש. זה חלק מארץ ישראל, והיה לי חשוב לתקצב אותם כי מגיע להם כמו לכל מקום אחר. תקצבנו את שחזור בית הכנסת בכפר התימנים, את בית רומנו בחברון, את בית המייסדים במוזאון חברון, את תיאטרון הבימה, הגדלנו את התקציבים של מכוני מחקר תורניים כמו של הרב דב ליאור, מכון הר ברכה של הרב מלמד ומשפטי ארץ בעפרה.

"תקצבנו עפיפוניאדה בגוש עציון בפסטיבל אורות השומרון פסטיבל אקסטרים באריאל. בפעם הראשונה צולם בשומרון סרט בהפקת האחים אדרי ובכיכובו של יובל המבולבל בזכות המדיניות של שהובלתי, תקצבנו אירוע מרכזי בגוש עציון לציון חמישים שנה לשחרור יו"ש ועוד ועשרות ארועי תרבות ופסטיבלים בפריפריה וברחבי הארץ, שלא לדבר על הנגשה בספורט באלקנה, בבית אל ובבקעת הירדן. אלו דברים שלא ראו קודם. מה, המיישבים הם אזרחים סוג ב? אסור להם ליהנות מאירועי תרבות? יש בהתיישבות צרכני תרבות ויצרני תרבות".

פעולות השרה למען התיישבות הביאו ראשי רשויות ביו"ש לכתוב לה מכתב תמיכה. בתומכים אפשר למצוא את ראש עיריית אריאל אלי שבירו, ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, יו"ר מועצת יש"ע וראש מועצת קדומים חננאל דורני, ראש מועצת בית אל שי אלון, ראש המועצה האזורית בנימין ישראל גנץ ועוד.

מקום לריבוי קולות

הציבור אולי כבר התרגל עשרות שנים שהתרבות משויכת לעולם האשכנזי. האם לפני עשור היה מישהו חושב שמלבד שפינוזה אפשר ללמד גם על תרבות המזרח? רגב מתארת מהפך רב משמעות לכל אזרח במדינת ישראל: "ההנגשה לפריפריה היא מהפכה של אמת. התרבות לא שייכת לאליטה האשכנזית".

את לא רואה את עצמך כמפריעה לאחרים להשתלב בתרבות?

"אלו שינויים אדירים, ואני שמחה על ההזדמנות שהקב"ה נתן לי, כי התרבות לא שייכת לאליטה התל אביבית; התרבות שייכת לכולם. האנדלוסית הלאומית היא תרבות נמוכה? פיוטים מבית אבא?"

מלבד עידוד התרבות המזרחית ואירועי תרבות התואמים לציבור הדתי ושומר המסורת, החליטה רגב שיש מי שלא יקבלו את תקציב המשרד, ובארבע שנות כהונתה אף שללה תקציבים ממוסדות שהתרבות שהציגו פגיעה במדינת ישראל או בחיילי צה"ל. היא מתרעמת על המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר, אשר לא פעם תקפה אותה בעיקר סביב חוק הדגל שלה, הנאמנות בתרבות, והפריעה לה בחקיקת התקנות לשלילת תקציבים.

כך הפך משרד התרבות ממשרד נישתי, המתעסק בהצגות, פסטיבלים ואירועים, לאחד המשרדים המשפיעים בנושאים הלאומיים של מדינת ישראל וגבולות ההכלה שלה.

אחד האירועים שהיו סמל לחשיבותו של מאבק זה, אירע בפסטיבל ירושלים לפני כשנתיים: השרה התקבלה בקריאות בוז. היא משתפת את קוראי גילוי דעת בתחושות באותן רגעים: "לעמוד מול כל כך הרבה אנשים שצועקים לך בוז כאשר באותו יום רצחו את הילדה הלל אריאל שנרצחה במיטתה בקרית ארבע. אם זה היה ילד פלסטיני היו עומדים בדקת דומייה. את זה אני לא מוכנה לקבל".

רגב מסבירה שהמאבק הזה אינו פשוט כלל: "אני נלחמתי ונלחמת. לא האמינו שאצליח במאבק הזה. אמרו לי: לא תצליחי, יש קריטריונים". חוק הנאמנות בתרבות אומנם עבר בקריאה ראשונה, אך בשל מהלכים פוליטיים לא עלה לקריאה שנייה ושלישית. רגב פונה ישירות למי שטרפדו את החוק: "אין פה עניין של תרבות גבוהה ותרבות נמוכה. יש מקום לריבוי קולות, אבל קול אחד אני לא מוכנה לשמוע: קול שמסית נגד מדינת ישראל.

"אחרי שנתיים הצלחתי להעביר את החוק, אבל הוא לא עבר לקריאה שנייה ושלישית בגלל ליברמן וכחלון, שנבהלו משניים וחצי קולות של השמאל שגם ככה לא יצביעו להם בעד העברת תקציבים למי שמאדירים מחבלים". עם זאת היא נחושה: "אני אעביר את החוק בקדנציה הבאה, לא משנה באיזה תפקיד אהיה".

לאחר כל מה שעשית בארבע השנים האחרונות למען יו"ש, עדיין יש מי שלא יכולים לשכוח את תפקידך הצבאי כדוברת צה"ל בעת עקירת גוש קטיף. מה את עונה להם?

"לא קיבלתי החלטות על ההתנתקות, הייתי דוברת. כל מה שעשיתי היה בתיאום עם אמילי עמרוסי וערן שטרנברג ממועצת יש"ע. גם הרב הראשי וייס וגם גרשון הכהן וקצינים מהציונות הדתית פעלו כמוני, קיימו את החלטות הדרג המדיני אחרי שקיבלו את החלטת הכנסת. מהרגע שפשטתי את המדים כל מה שעשיתי הוא לחזק את ההתיישבות ולטפל בהתיישבות. אני מתפלאת שאותם שרים שהרימו יד בעד פינוי, הציבור תומך בהם.

"מעולם לא הרמתי אצבע בעד פינוי יישובים, ולעולם לא ארים אצבע בעד פינוי יישובים. מהרגע שהשתחררתי מהצבא עשיתי הכול לחיזוק ההתיישבות: עמדתי בראש השדולה לחיזוק היישובים, עמדתי עם יהודה גליק על הר הבית. יש לנו זכות על הארץ מהנהר לירדן. מעמד השטח לא נתון לוויכוח ולא נתון לערעור".

בין שלל תפקידיה שימשה השרה יו"ר הוועדה למקומות הקדושים, ואולי הדבר המפורסם ביותר שנחרת בתודעת הציבור הוא סירובה לבקשת ראש הממשלה נתניהו להגדיל את רחבת הרפורמים בכותל המערבי. רגב מסבירה את החלטתה: "לא צריך להתנצל על הקשר של העם היהודי ומדינת ישראל לכותל, ולכן לא הסכמתי עם ראש הממשלה על עניין הכותל הרפורמי. דווקא לבנט ולשקד זה לא הפריע עד שהרבנים לחצו עליהם ואמרו להם שלא יכול להיות שמירי רגב תתנגד  והם יהיו בעד. בזמנו אמרתי לראש הממשלה: כבד אותם כמו שאתה נוהג ביפן או בהודו, נכנס למקדש וחולץ נעליים. יש לי כבוד לרפורמים, אבל למה בכותל, במקום הקדוש ביותר, סמוך למקום המקדש בהר הבית?

רגב בביקור עם הרב עמר בכותל

"רוזאן בר באה לסייר איתי בעיר העתיקה, בעטרת כוהנים. לפני כמה ימים פגשתי את הרב עמר ברחבת הכותל, והוא בירך אותי ואמר לי: 'אני מאחל לך שתצליחי, ומודה לך שבזכות ההתערבות שלך הרחבת הרחבה הרפורמית לא יצאה לפועל".

בהמשך למאבקים הגדולים מבחוץ בימים אלו רגב מוצאת את עצמה מתעמתת עם מי שמנסים דווקא לערער את מקומה מבפנים. הליכודניקים החדשים לקחו את רגב כסמל. הם רוצים לשנות את הליכוד ולהפוך אותו לשמאלני. רגב מבינה את המשמעות של אלפי קולות הנחושים לעשות שינוי מהותי במפלגת השלטון: "הליכודניקים החדשים הם חבר'ה מהשמאל שהבינו שהם לא מצליחים להפיל את השלטון של נתניהו ושל הליכוד בקלפי, והחליטו לשנות את ה DNA הליכודי מבפנים".

הם עובדים היטב, ואף שבית הדין של הליכוד פסל את חברותם של 14 מהם, לא מעט חברי כנסת החליטו לנצל את ההזדמנות ולהשתמש בתמיכתם. לפי מה שפורסם בעיתונות, השר צחי הנגבי, שרן השכל וגילה גמליאל ייהנו מתמיכתם של אלפי הליכודניקים החדשים. אך אותה חבורה תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את מיקומה של מירי רגב, במיקום גבוה ברשימה, שראוי לציין שחלק מאנשיה מצביעים למרצ ואף לרשימה המשותפת.

"מבחינתי זה אומר שאני מתחילה ב-5,000 קולות פחות. מדובר באנשי שמאל שיעשו הכול כדי למנוע ממני לייצג את הימין, את ההתיישבות, את כל מה שיהודי מסורתי. מול אותם אנשי שמאל שמנסים לפגוע אני מקווה שהחבר'ה האידאולוגים מיו"ש, בעלי המסורת והציבור בעל העמדות היהודיות, יבואו לקלפי גם אם הם לא מרגישים טוב כדי לאזן את הרשימות ולא לתת להם לנצח".

רגב מוסיפה כי הטענה שיש לה כוח במפלגה נועדה לעיתים להחליש את המתפקדים: "מי שאומר שמירי רגב חזקה הוא מי שרוצה להחליף אותי, אבל מי שרוצה שאני אסתכל בעיניים לשמאל, לכל מי שקוראים לנו מנשקי מזוזות, משתטחים על קברי צדיקים, צריך לתת לי את הכוח להמשיך".

מירי רגב מדברת גם על החקירות של ראש הממשלה וטוענת שנעשה עליו עליהום תקשורתי: "מחפשים את ראש הממשלה כבר יותר מעשרים שנה. תולים אותו בכיכר העיר. השמאל מפעיל לחץ דרך הפגנות בבית הכנסת שליד הבית של היועץ המשפטי כדי שיגיש את כתב האישום עוד לפני הבחירות. צריך להבהיר: גם ראש הממשלה זכאי לזכות החפות".

רגב אינה מפחדת לעסוק גם בתוכן הפרשה: "על מה מדובר? על מעטפות? על איים יווניים? מה עם כל הכתבות שעשו לבנט לאיילת שקד לציפי לבני, זה מותר? יש פה ניסיונות בלתי אפשריים להפיל את נתניהו. הם מבינים שהפלת נתניהו משמעותה הפלת הימין. אני מאמינה בחפותו של נתניהו".

רגב אינה מהססת גם למתוח ביקורת על מפלגת הימין החדש: "בנט ואיילת עשו טעות גדולה. במה הימין החדש שונה מהליכוד? זה חיקוי של הליכוד, מפצלים במקום לאחד קולות. כל הפיצולים בימין יכולים להביא אותנו לשלטון השמאל, וכדי שלא יהיה בזבוז קולות ונפספס בארבעה-חמישה מנדטים, אני מקווה שמצביעי הימין יתמכו במפלגות הגדולות. רק הליכוד עם ארבעים מנדטים יוכל לעמוד בממשלה יציבה עם נתניהו. רק ימין בשלטון ישמור על אותם עקרונות".

מה התוכניות שלך לכנסת הבאה?

"אני רוצה להמשיך למלא תפקידים בכירים ומשפיעים בחברה הישראלית. אני חושבת שמשרד הפנים, משרד החינוך והמשרד לביטחון הפנים הם משרדים שאפשר לעשות בהם הרבה. נהיה בחמישייה המובילה, ואז נדבר על תפקידים חשובים. בכל תפקיד שלא אהיה אפעל באומץ שכבר הפגנתי. אומץ ואמונה בקב"ה. אפשר לשנות, אני באה מהמקום של שינוי ועשייה למען החברה".

כתבות מגזין נוספות

בנצי גופשטיין וברוך מרזל

פסולי בג"ץ

לאחר הפסילה הלא מפתיעה שנפסלו בבג"ץ נציגי עוצמה יהודית בנצי גופשטיין וברוך מרזל יצאנו לשמוע

קרא עוד »

חיים שלי

מאיר טרבלסי אוריאל שמחה עזרה ראשונה בהצלת חיים, אוריאל שמחה מספר על קורסי העזרה הראשונה

קרא עוד »
צילום: אפרת ורד

הלכה למעשה

כתבת מגזין | מאיר טרבלסי התלמידים המתכוננים בימים אלו לחידון ההלכה הגדול מתרגשים מאוד, ואיתם

קרא עוד »

קרואי העדה

כתבת מגזין | רונית עצר תלמידי חכמים בני העדה האתיופית לומדים בכולל יום-יום וניגשים למבחני

קרא עוד »